בקצרה: יום שלישי, 27.10.2026, הוא יום שבתון. מי שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר על היום הזה גם בלי לעבוד. לפי מסמך רקע של הכנסת, הפרשנות המקובלת היא שמי שעובד ביום הבחירות (החוק מחריג את שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים) מקבל את התשלום הזה נוסף על שכר העבודה, כלומר 200%; זו פרשנות שנויה במחלוקת, והיא אינה חלה על כל העובדים. עובדים שאינם אזרחי ישראל בענפי הסיעוד (אצל יחיד), המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה אינם מקבלים על עבודה באותו יום תשלום לפי סעיף 136, אבל זכותם לשכרם הרגיל נשמרת.

עמוד השירות: בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

מתי יום הבחירות, והאם הוא יום שבתון?

הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ביום שלישי, ט״ז בחשוון התשפ״ז, 27 באוקטובר 2026. כך קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בחוות דעת מ-20 באפריל 2023 (ה״ש 1/26), לפי חוק-יסוד: הכנסת. סעיף 9 לחוק היסוד קובע שהבחירות לכנסת יהיו, ככלל, ביום ג׳ השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת היוצאת.

סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת קובע: ״יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם״. לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מאי 2023), זהו יום שבתון שאפשר לא לעבוד בו בלי שינוכה על כך יום חופש.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מי זכאי לתשלום על יום השבתון?

לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט-1969, עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי שהמעסיק ישלם לו את השכר שהיה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. אותה זכות נתונה לעובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות.

עובד שעתי, עובד במשרה חלקית או עובד חדש: סעיף 136 אינו מבחין בין עובד חודשי לעובד שעתי. התשלום הוא השכר שהעובד היה משתכר אצל המעסיק ביום הבחירות אילולא שבת, ולכן מי שממילא לא היה אמור לעבוד באותו יום — למשל עובד במשרה חלקית שאינו עובד בימי שלישי — בדרך כלל אינו זכאי לתשלום. עובד שהתחיל לעבוד אצל המעסיק פחות מ-14 ימים לפני יום הבחירות אינו עומד בתנאי הסעיף. אם התנאי ״14 ימים רצופים״ פירושו 14 ימי עבודה בפועל או 14 ימים של יחסי עבודה — העניין שנוי במחלוקת, ועובד במשרה חלקית צריך לבדוק את מצבו.

עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת.

סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 — נוסח מלא במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.

מי עובד ביום הבחירות?

חוק היסוד מחריג את שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים, שפועלים כסדרם. את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לעניין זה, ואת שעות הפעלתם, קובעת ועדת הבחירות המרכזית לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות, והיא מפרסמת על כך הודעה לא יאוחר מהיום ה-35 שלפניו (סעיף 71א לחוק הבחירות לכנסת).

מי שאינו בטוח אם מקום העבודה שלו נכלל ברשימה יכול לבדוק זאת בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות (התקבלה 6.9.2026, פורסמה 22.9.2026).

שאלה על שכר, פיטורים או גמר חשבון?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).

050-431-3155

כמה משלמים למי שעובד ביום הבחירות?

סעיף 136 עצמו אינו נוקב בשיעור תשלום לעבודה ביום הבחירות. לפי מסמך רקע של הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (27.2.2022), הפרשנות המקובלת היא שעובד שעבד ביום הבחירות מקבל את השכר לפי סעיף 136 נוסף על השכר בעד עבודתו בפועל, כלומר 200% משכרו. זו פרשנות ולא הוראה מפורשת בחוק, והעניין שנוי במחלוקת. לפי כל-זכות, עובד כזה ״עשוי להיות זכאי לשכר בגובה 200%, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר״, וזה חל רק על חלק מהעובדים.

עובדים שאינם אזרחי ישראל: מה ההסדר המיוחד?

סעיף 136א לחוק הבחירות לכנסת חל על עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, או בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות או התעשייה. עובד כזה שמועסק בעבודתו ביום הבחירות אינו מקבל תשלום לפי סעיף 136, אבל זכותו לשכרו הרגיל באותו יום נשמרת. גם עובד כזה שנעדר מעבודתו ביום הבחירות אף שנדרש לעבוד אינו מקבל תשלום לפי סעיף 136.

עובד כזה שנעדר ביום הבחירות בשל מחלה, חופשה שנתית, ימי חג, מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית, אבל, או היעדרות מותרת לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים, זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל, אם הוא זכאי לתשלום כזה לפי חוקי העבודה, חוזה העבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי. הסעיף אינו גורע מזכות שנקבעה בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה העבודה (סעיף 136א(ד)).

קראו גם בנושא

עמוד התחום: ייצוג בבית הדין לעבודה

עובדים ביום הבחירות: מתי אפשר להצביע, ומה אסור למעסיק?

הקלפי פתוחה ביום הבחירות מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, וביישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350, מ-8 בבוקר עד 8 בערב (סעיף 72(א) לחוק הבחירות לכנסת). מי שהגיע למקום הקלפי בשעות ההצבעה זכאי להצביע גם אם הצבעתו התעכבה עד אחרי תום שעות ההצבעה (סעיף 72(ב)).

מי שמפטר אדם מעבודה או מאיים לפטרו, או מונע ממנו קבלת עבודה או מאיים למנוע אותה, כדי שיצביע או לא יצביע, או משום שהצביע או נמנע מהצבעה, עובר עבירה שדינה, לפי החוק, מאסר חמש שנים או קנס (סעיף 122(5) לחוק הבחירות לכנסת).

מי שמצביע ביישוב אחר: הסעת בעלי זכות הצבעה מיישוב ליישוב וחזרה, לשם הצבעה, ממומנת מאוצר המדינה באמצעות ועדת הבחירות המרכזית, בקווי תחבורה ולמרחקים שהוועדה קובעת (סעיף 134א).

לא שולם כדין על יום הבחירות: מה עושים?

תביעות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה נדונות בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969).

לפני שפונים, כדאי לבדוק בתלוש השכר של חודש אוקטובר אם יום הבחירות שולם, ואם עבדתם בו, אם שולם גם התשלום הנוסף. אם משהו חסר, הצעד הראשון הוא פנייה בכתב למעסיק. כך נראית בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון, ובעמוד דיני עבודה מפורטים שאר סוגי התביעות נגד מעסיק. ראו גם: תביעת שכר נגד מעסיק.

מקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה ולמסמכים במקור. הנוסח המחייב של החקיקה הוא זה שפורסם ברשומות.

מה בודקים בפועל

  • מקור השיעור: השיעור של 200% אינו כתוב בסעיף 136. לפי מסמך הרקע של הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה (27.2.2022), זהו השיעור המקובל, והעניין שנוי במחלוקת. לפני דרישה או תביעה כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני.
  • עובד שאינו אזרח ישראלי: ההסדר המיוחד בסעיף 136א חל רק על הענפים המנויים בהגדרת ״עובד״ שבסעיף 136א(א). לכן בודקים קודם באיזה ענף הוא מועסק.
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו עם עורך דין.