עמוד השירות: ביטלתם מנוי והחברה ממשיכה לחייב? כך דורשים את הכסף בחזרה. החיוב עובר בהוראת קבע מחשבון הבנק? ראו גם ביטול ההרשאה לחיוב בבנק.
האם הביטול תפס? מועד הביטול ונוסח דרישת השבה
הכלי מחשב את מועד הביטול לפי סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן: חוזה בעסקה מתמשכת מסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי סעיף 14ט, ובדואר רשום בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, אלא אם נקבתם בהודעה במועד מאוחר יותר. החישוב נעשה בדפדפן שלכם בלבד: הנתונים אינם נשלחים ואינם נשמרים.
בדואר רשום: היום שבו מסרתם את המכתב לדואר למשלוח.
הדרכים שבסעיף 14ט(א) לחוק.
המועד נספר ממסירת ההודעה, גם בלי אישור.
אם לא, השאירו ריק.
רוצים שנבחן את זה יחד? שיחה ראשונה לבחינת המקרה
הסיכום אינו כולל סכומים; את הפרטים נעבור בשיחה. הוא נפתח לעריכה, ונשלח רק אם תשלחו אותו בעצמכם.
הימים שאחרי המסירה. יום שאינו יום עסקים: סמנו אותו, והחישוב יתעדכן.
הכללים שהכלי מפעיל
- מועד הביטול: החוזה מסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום מסירת הודעת הביטול; בדואר רשום, בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח; ואם נקבתם בהודעה מועד מאוחר יותר, במועד שנקבתם. במועד הביטול העוסק מפסיק את השירות, ואינו רשאי לחייב בעד טובין או שירותים שניתנו לאחריו (סעיף 13ד(ג)).
- איך נספרים הימים: יום המסירה עצמו אינו נמנה (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981). חוק הגנת הצרכן וחוק הפרשנות אינם מגדירים ״יום עסקים״, ולכן הכלי סופר ימים א׳–ה׳ בלבד ומדלג על ימי המנוחה הקבועים שבסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח-1948: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. את ימי המנוחה הכלי מזהה לפי הלוח העברי שבדפדפן. יום אחר שלדעתכם אינו יום עסקים, סמנו ברשימת הימים. זו ספירה שמרנית: אם יום שישי נחשב יום עסקים, המועד מוקדם יותר.
- אישור העוסק: המועד נספר ממסירת ההודעה, ולא מהיום שבו העוסק אישר אותה (סעיף 13ד(ג)). אישור בכתב הוא ראיה טובה למסירה.
- פרטי ההודעה: בהודעת ביטול מפרטים שם ומספר זהות; בהודעה בעל פה, גם פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו בעת ההתקשרות (סעיף 14ט(ג)).
- אילו חיובים: האיסור הוא לחייב בעד שירותים שניתנו אחרי מועד הביטול. חיוב שנגבה אחרי המועד בעד תקופה שלפניו (למשל החשבון האחרון) עשוי להיות כדין, ולכן בדקו בחשבונית בעד איזו תקופה נגבה כל חיוב.
- חריג: אם העוסק המשיך לחייב בשל נסיבות שלא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, והביטול היה בלתי אפשרי בשלהן, סעיף 13ד(ג) וסעיף 31א(א)(2ב) אינם חלים כל עוד הנסיבות מתקיימות (סעיף 13ד(ד)).
- פיצויים לדוגמה: כשעוסק המשיך לחייב אחרי הודעת ביטול לפי סעיף 14ט, בניגוד לסעיף 13ד(ג), בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה (סעיף 31א(א)(2ב)), והסכום נתון לשיקול דעתו (סעיף 31א(ה)); הכלי אינו מחשב סכום כזה. לפני תביעה כזו נדרשת בקשה בכתב, ולעניין זה די בהודעת ביטול שלא נמסרה בעל פה (סעיף 31א(ב)).
- מכון כושר: במנוי לתקופה קצובה במכון כושר מוסרים הודעת ביטול בכתב, והביטול נכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירתה (סעיף 13א1 ופרט 2 לתוספת הרביעית). הכלי אינו מחשב מקרה זה.
דוגמה היפותטית: הודעת ביטול נמסרה בדואר אלקטרוני ביום א׳, 4.10.2026. יום המסירה אינו נמנה (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות), ונספרים שלושה ימי עסקים; מועד הביטול לפי סעיף 13ד(ג) הוא לכל המאוחר יום ד׳, 7.10.2026; חיוב בעד התקופה שאחריו הוא חיוב שלא כדין.
נוסח הסעיפים שהכלי מיישם (13ד(ג), 14ט ו-31א לחוק הגנת הצרכן וסעיף 10 לחוק הפרשנות) נבדק לאחרונה ב-4.10.2026.
נוסח דרישה להפסקת החיוב ולהשבה
השלימו את הפרטים שבסוגריים המרובעים, בדקו בחשבוניות בעד איזו תקופה נגבה כל חיוב, ושלחו לעוסק בכתב (בדואר אלקטרוני, בדואר רשום או בקישור הייעודי באתר שלו), עם עותק לעצמכם. אחרי הבדיקה משולבים בנוסח התאריכים, הדרך והחיובים שהזנתם. הנוסח אינו נשלח מהאתר.
הנדון: דרישה להפסקת חיוב ולהשבת תשלומים שנגבו אחרי ביטול עסקה מתמשכת — [שם השירות / מספר לקוח]
לכבוד [שם העוסק],
1. שמי [שם מלא], מספר זהות [מספר ת״ז]. ביום [תאריך מסירת הודעת הביטול] מסרתי לכם [בדואר אלקטרוני / בדואר רשום / בטלפון / באתר האינטרנט שלכם] הודעה על ביטול העסקה, לפי סעיף 14ט לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981 (מספר פנייה או אישור, אם יש: [ ]).
2. לפי סעיף 13ד(ג) לחוק, החוזה הסתיים לכל המאוחר ביום [מועד הביטול], ומאותו מועד אינכם רשאים לחייב אותי בעד שירותים שניתנו לאחריו.
3. למרות זאת חויבתי אחרי מועד הביטול: [תאריך החיוב – סכום ₪; תאריך החיוב – סכום ₪].
4. אבקש: (א) להפסיק כל חיוב בשל העסקה; (ב) להשיב לי את מה שנגבה בעד התקופה שאחרי מועד הביטול; (ג) לאשר לי בכתב את ביטול העסקה ואת מועד הביטול.
5. לפי סעיף 31א(א)(2ב) לחוק, כשעוסק ממשיך לחייב אחרי הודעת ביטול לפי סעיף 14ט, בניגוד לסעיף 13ד(ג), בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה. מכתב זה נשלח גם כבקשה בכתב לעניין סעיף 31א(ב) לחוק.
6. אבקש את תשובתכם בכתב עד [תאריך].
בכבוד רב,
[שם מלא] · [טלפון] · [דוא״ל] · [תאריך]
הערכה לפי הנתונים שהוזנו — לא ייעוץ ולא התחייבות לתוצאה
שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155
חויבתם אחרי הביטול? זה בדיוק מה שמגיע לכם
אם מסרתם הודעת ביטול בעסקה מתמשכת ובכל זאת נמשכו החיובים, החוק נותן לכם שלושה דברים במקביל: הפסקת החיוב, השבה של מה שנגבה בעד התקופה שאחרי מועד הביטול, והאפשרות לתבוע פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק. הבסיס: סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, קובע שחוזה בעסקה מתמשכת מסתיים בתוך שלושה ימי עסקים ממסירת הודעת ביטול לפי סעיף 14ט (שישה ימי עסקים בדואר רשום), ושבמועד הביטול על העוסק להפסיק את השירות ולא לחייב בעד שירותים שניתנו לאחר מכן. חיוב בעד התקופה שאחרי המועד הזה הוא חיוב שלא כדין.
הפרק הבא הוא הפיצוי. סעיף 31א(א)(2ב) מונה במפורש את המקרה: צרכן ביקש לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי סעיף 14ט — והעוסק המשיך לחייב אותו בניגוד לסעיף 13ד(ג). במצב כזה רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪. להלן, שלב אחר שלב, איך מגיעים לשם.
שלב 1 — מיפוי: מהו מועד הביטול הקובע, ומה נגבה אחריו
לפני כל פנייה, בנו טבלה פשוטה בת שלוש עמודות: תאריך, סכום, ומקור החיוב. אליה צרפו את מועד מסירת הודעת הביטול ואת הראיה עליו — מייל יוצא, צילום מסך של מספר פנייה, אישור מסירה של דואר רשום.
מועד הביטול הקובע נספר ממועד מסירת ההודעה: לכל המאוחר שלושה ימי עסקים אחריו (בדואר רשום: שישה ימי עסקים מיום מסירת המכתב למשלוח), אלא אם נקבתם בהודעה במועד מאוחר יותר. חיוב בעד התקופה שאחרי המועד הזה נכנס לרשימת ההשבה; חיוב שנגבה אחרי המועד בעד תקופה שלפניו (למשל החשבון האחרון) עשוי להיות כדין. את המועד אפשר לחשב בכלי ״האם הביטול תפס?״ שבראש העמוד. שימו לב גם למסלול נפרד ומהיר יותר: סעיף 13ד1 לחוק עוסק בגביית סכום עודף בעסקה מתמשכת שמחויבת בהרשאה לחיוב — טען צרכן שנגבה ממנו סכום עודף, על העוסק לברר את הטענה בתוך עשרה ימי עסקים; מצא שגבה ביתר, עליו להשיב בתוך ארבעה ימי עסקים בתוספת ריבית ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן; ועליו לשלוח תשובה מנומקת בכתב בתוך 21 ימי עסקים מיום הפנייה. אי-השבה כאמור מקימה אף היא עילה לפיצויים לדוגמה, לפי סעיף 31א(א)(2ב1).
שלב 2 — הדרישה בכתב (סעיף 31א(ב))
סעיף 31א(ב) קובע כלל שרבים נכשלים בו: לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית. לעניין ההפרה שבפסקה (2ב) — המשך חיוב אחרי ביטול — הסעיף מקל: די בכך שהצרכן מסר הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א), למעט פסקה (1) שבו, כלומר למעט ביטול שנעשה בעל פה בלבד.
מכאן שני כללי אצבע. ראשית, מי שביטל רק בשיחת טלפון — ישלח עכשיו דרישה בכתב, ורק אחריה יתבע. שנית, גם מי שביטל בכתב ייטיב לעשות אם ישלח דרישה מסודרת: היא ממקדת את המחלוקת, מתעדת את סירוב העוסק, ובמקרים רבים מסיימת את העניין בלי בית משפט.
מכתב דרישה יעיל כולל: מועד מסירת הודעת הביטול והערוץ שבו נמסרה; פירוט החיובים שנגבו לאחר מועד הביטול; דרישה להשבתם; דרישה להפסקת החיוב ולביטול ההרשאה; הפניה לסעיפים 13ד(ג) ו-31א(א)(2ב) לחוק; ומועד סביר לתגובה. נוסח הודעת הביטול עצמה מופיע במאמר ביטול מנוי: צ׳קליסט מלא ונוסח הודעת ביטול.
שלב 3 — פיצויים לדוגמה: התקרה, והמקרים שבהם היא עולה
סעיף 31א(א) מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪, בשל הפרה מההפרות המנויות בו. ההפרה הרלוונטית לענייננו היא פסקה (2ב): המשך חיוב אחרי הודעת ביטול בעסקה מתמשכת, בניגוד לסעיף 13ד(ג).
סעיף 31א(ג)(1) מרחיב את התקרה: בית המשפט רשאי לפסוק סכום העולה על 10,000 ₪ ובלבד שאינו עולה על 50,000 ₪, אם מצא שההפרה היא הפרה חוזרת, הפרה נמשכת, או שנעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן בסעיף 23א(ב). סעיף 31א(ג)(2) מגדיר: "הפרה חוזרת" — הפרה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע העוסק לפי סעיף 23; "הפרה נמשכת" — הפרה לאחר שנמסרה הודעה לפי סעיף 21(4) או שניתן צו לפי סעיף 30, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר.
ולבסוף — סעיף 31א(ו) מבהיר שהפיצויים לדוגמה אינם גורעים מזכות הצרכן לפיצויים לפי סעיף 31 לחוק או לכל סעד אחר. כלומר, ההשבה והפיצוי לדוגמה מצטברים.
איך בית המשפט קובע את הסכום (סעיף 31א(ה))
הסעיף מפרט את השיקולים, ומורה במפורש שבית המשפט לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן. השיקולים שכן נשקלים:
- אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
- עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
- חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
- שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
- ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
- גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי סעיפים 23 או 23א, אם קבוע קנס כאמור.
המסקנה המעשית: מה שמעלה את הפיצוי אינו גובה החיוב שנגבה מכם, אלא חומרת ההתנהלות ומשכה — כמה חודשים נמשכו החיובים, כמה פניות נדרשו, והאם העוסק המשיך גם אחרי דרישה מפורשת. כל אלה עולים מהתיעוד שלכם. בנוסף, סעיף 31א(ד) מאפשר לבית המשפט להתחשב בכך שהעוסק הורשע בשל אותו מעשה בעבירה לפי סעיף 23.
שלב 4 — תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
במקביל להליך האזרחי, ולעיתים לפניו, אפשר להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן דרך טופס התלונה המקוון ב-gov.il. הרשות אינה פוסקת לכם פיצוי — היא גורם אכיפה מנהלי — אבל התלונה משרתת שתי מטרות: היא מפעילה לחץ מיידי על העוסק, והיא מייצרת תיעוד חיצוני של ההפרה, שיכול לשמש בהמשך. צרפו לתלונה את הודעת הביטול, את הראיה על מסירתה ואת פירוט החיובים.
ביטלתם מנוי והחיובים ממשיכים?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).
שלב 5 — תביעה קטנה או תביעה ייצוגית?
תביעה קטנה מתאימה כשהנזק אישי והסכומים אינם גבוהים: החזר החיובים בתוספת פיצוי לדוגמה נכנס בדרך כלל בתקרת התביעות הקטנות (39,900 ₪ נכון לינואר 2026; סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984). ההליך מהיר יחסית והאגרה נמוכה. ייצוג בדיון בידי עורך דין מותר רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים (סעיף 63(א) לאותו חוק), אך אפשר להסתייע בעורך דין בניסוח כתב התביעה ובאיסוף הראיות. פרטי ההגשה מופיעים בשירות ההגשה של הרשות השופטת.
תביעה ייצוגית מתאימה כשמדובר בשיטה — כשאותו דפוס חיוב אחרי ביטול חוזר אצל לקוחות רבים. פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, מאפשר להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ב״תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב) לחוק). בהליך כזה ייצוג משפטי הוא הכרחי, ונתבעת בו השבת החיובים — אך פיצויים לדוגמה אינם נפסקים בתובענה ייצוגית (סעיף 20(ה) לחוק). הרחבה: תביעות ייצוגיות צרכניות ותחום התביעות הייצוגיות והצרכניות של המשרד, וכן עמוד ביטול מנוי וחיובים אחרי ביטול.
(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו־21, ”רשות“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.
(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.
טעויות שמחלישות את דרישת ההחזר
- ביטול בטלפון בלי מספר פנייה. בלי תיעוד, קשה להוכיח את מועד הביטול.
- חסימת כרטיס האשראי במקום ביטול. חסימת הכרטיס לבדה אינה הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א), ולכן אינה מסיימת את העסקה לפי סעיף 13ד(ג).
- מחיקת האפליקציה. מחיקת האפליקציה לבדה אינה הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א), ולכן אינה מסיימת את העסקה לפי סעיף 13ד(ג).
- המתנה חודשים. ככל שעובר זמן, קשה יותר לשחזר חיובים ותכתובות.
- קבלת ״זיכוי חלקי״ בלי לבדוק את כל החודשים. כדאי לסכם קודם כמה נגבה בסך הכול.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
- כשהחברה דוחה בכתב את דרישת ההחזר, כשהחיובים נמשכים גם אחרי הדרישה, או כשאותו חיוב נגבה מאנשים רבים באותה דרך (ואז ייתכן שזה עניין ייצוגי, ראו איך מגישים תובענה ייצוגית).
- הסכום שאתם דורשים עולה על 39,900 ₪, התקרה בתביעות קטנות נכון ל-1.1.2026 (סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט).
- החוב הועבר לגבייה או נפתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל.
- העוסק טוען שלא קיבל את הודעת הביטול, או שלא ברור בעד איזו תקופה נגבה כל חיוב ומה מהם יש להשיב (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן).
אפשר גם בלי עורך דין: בתביעה קטנה מגישים ומתנהלים בעצמכם; ייצוג בידי עורך דין מותר שם רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים (סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט). את דרישת ההשבה אפשר לשלוח בעצמכם, בנוסח שבכלי שלמעלה.
שאלות נפוצות
כמה פיצוי מגיע לי על חיוב אחרי ביטול מנוי? מעבר להשבת מה שנגבה בעד התקופה שאחרי מועד הביטול, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ₪ לפי סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן. בהפרה חוזרת, בהפרה נמשכת או בנסיבות מחמירות כהגדרתן בסעיף 23א(ב), התקרה עולה לעד 50,000 ₪ (סעיף 31א(ג)). הסכום בפועל נקבע לפי שיקולי סעיף 31א(ה) — ובמפורש לא לפי גובה הנזק.
האם חייבים לשלוח מכתב דרישה לפני שתובעים? לתביעת פיצויים לדוגמה — כן, ככלל. סעיף 31א(ב) קובע שלא תוגש תביעה לפיצויים לדוגמה אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה בכתב, לרבות בתקשורת אלקטרונית. לעניין המשך חיוב אחרי ביטול (פסקה (2ב)) די בכך שנמסרה הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א) — למעט ביטול בעל פה. מי שביטל רק בטלפון צריך לשלוח דרישה בכתב לפני התביעה.
מאיזה תאריך בדיוק סופרים את החיובים שיש להשיב? ממועד הביטול לפי סעיף 13ד(ג): שלושה ימי עסקים ממסירת הודעת הביטול, או שישה ימי עסקים אם נשלחה בדואר רשום — אלא אם נקבתם בהודעה במועד מאוחר יותר. במועד הזה על העוסק להפסיק את השירות, ואסור לו לחייב בעד שירותים שניתנו לאחריו.
יש מקרה שבו העוסק פטור למרות שהמשיך לחייב? יש חריג צר. סעיף 13ד(ד) קובע שאם העוסק המשיך לחייב עקב נסיבות שלא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה היה בלתי אפשרי בשל אותן נסיבות — לא יחולו סעיף 13ד(ג) וסעיף 31א(א)(2ב), כל עוד מתקיימות אותן נסיבות. זהו חריג לנסיבות חיצוניות חריגות, ולא הגנה מפני תקלה תפעולית רגילה.
תלונה לרשות להגנת הצרכן מביאה לי כסף בחזרה? לא ישירות. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא גורם אכיפה מנהלי ואינה פוסקת פיצוי לצרכן. התלונה מפעילה לחץ על העוסק ומייצרת תיעוד חיצוני של ההפרה. את ההשבה והפיצוי תובעים בבית המשפט — בתביעה קטנה, ובמקרים של הפרה רוחבית, בתביעה ייצוגית.
מתי זו תביעה ייצוגית ולא תביעה קטנה? כשההפרה היא דפוס החוזר אצל לקוחות רבים ולא תקלה נקודתית. פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעה נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח. ההגשה טעונה אישור בית המשפט, וההליך מחייב ייצוג משפטי; פיצויים לדוגמה אינם נפסקים בו (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות). בנזק אישי בסכום נמוך — תביעה קטנה מהירה וזולה יותר.
האם הרשות להגנת הצרכן באמת אוכפת את האיסור להמשיך ולחייב? כן, ובסכומים. בפנקס העיצומים הכספיים של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כפי שנבדק ביום 23.9.2026, רשום עיצום כספי בסך 1,395,918 ₪ על הוט מערכות תקשורת בע״מ בהליך 05-28-22, בגין הפרת סעיף 3(ב)(8), סעיף 13ד(ג) וסעיף 14ט(א) לחוק הגנת הצרכן. באותו פנקס, ובאותה בדיקה מיום 23.9.2026, רשום עיצום בסך 1,155,291 ₪ על הוט מובייל בע״מ בהליך 17-23 ועיצום בסך 232,174 ₪ על שרות אחד למוצרי חשמל ביתיים בע״מ בהליך 5-23, שבו הערעור נדחה והעיצום נותר על כנו. בשתי הרשומות הראשונות טור הערעור בפנקס ריק. העיצום אינו מגיע לצרכן — הוא נגבה לאוצר המדינה — אבל הוא קביעה חיצונית של רשות מוסמכת שההפרה אירעה, ויש לכך משקל בהליך אזרחי.
מה שמעלה פיצוי לדוגמה הוא לא גובה החיוב אלא התיעוד. שני לקוחות שחויבו באותם 89 ₪ לחודש עשויים לקבל סכומים שונים מאוד: אחד מציג הודעת ביטול, דרישה בכתב, ותשובה של העוסק שממשיכה להתעלם — והשני מציג רק דף אשראי. סעיף 31א(ה) מורה לבית המשפט להתעלם מגובה הנזק ולהתחשב בחומרת ההפרה, בהיקפה ובהתנהלות העוסק. לכן: שלחו דרישה בכתב, שמרו את התשובה, ותעדו כל חיוב נוסף שנגבה אחריה. זה מה שעשוי להכריע את גובה הפיצוי.
כך נראית אכיפה של סעיף 13ד(ג) בפועל
התלונה לרשות אינה מביאה לכם כסף, אבל היא מזינה מסלול אכיפה שפועל. ארבעה עיצומים כספיים שנרשמו בפנקס הרשות בדיוק בגין הדפוס שבעמוד הזה — המשך חיוב אחרי בקשת ביטול, אי חיוב יחסי ואי מתן אפשרויות ביטול. בכל שורה נקראו גם טור ״ערעור״ וטור ״סכום העיצום לאחר ערעור״ שבפנקס, והמצב הרשום בהם מובא בגוף השורה. הפרטים נכונים לבדיקת הפנקס ביום 23.9.2026.
- הוט מערכות תקשורת בע״מ (ח״פ 520040072) — הליך 05-28-22, עיצום כספי בסך 1,395,918 ₪, בגין הפרת סעיף 3(ב)(8) (אספקת נכס בתשלום ללא בקשת הצרכן), סעיף 13ד(ג) (אי חיוב יחסי) וסעיף 14ט(א) (אי מתן אפשרויות ביטול עסקה). מסמך נסיבות ההפרה של הרשות מתאר מאות תלונות מהשנים 2020–2021 שלפיהן צרכנים ביקשו לבטל במהלך מחזור החיוב, החברה לא ביטלה את ההתקשרות במועד הקבוע בחוק והמשיכה לחייב אותם לאחר מועד בקשת הביטול. טור הערעור בפנקס ריק בשורה זו.
- הוט מובייל בע״מ (ח״פ 512615964) — הליך 17-23, עיצום כספי בסך 1,155,291 ₪, בגין הפרת סעיפים 2(א), 3(ב)(8), 13ד(ג), 14ג, 14ה ו-17ב(א)-(ב). לפי מסמך נסיבות ההפרה, מקום שבו צרכנים ביקשו לבטל את ההתקשרות החברה לא ביטלה במועד הקבוע בחוק והמשיכה לחייב, ובמקרים שבהם נמצאה תלונה על חיוב עודף מוצדקת לא השיבה את הכסף בתוך פרק הזמן שבחוק. טור הערעור בפנקס ריק בשורה זו.
- הוט נט שירותי אינטרנט בע״מ (ח״פ 512129701) — הליך 5-31-22, עיצום כספי בסך 680,760 ₪, בגין הפרת סעיף 2(א)(13), סעיף 13ב(ב1) (אי משלוח פירוט חיובים שנתי), סעיף 2(א)(21) (הטעיה בתנאי ביטול עסקה), סעיף 13ד(ג) (אי חיוב יחסי) וסעיף 14ג(ב). טור הערעור בפנקס ריק בשורה זו.
- שרות אחד למוצרי חשמל ביתיים בע״מ (ח״פ 513923169) — הליך 5-23, עיצום כספי בסך 232,174 ₪, בגין הפרת סעיף 2(א)(21), סעיף 13ד(ג) (אי חיוב יחסי), סעיף 14(ב) (השבת תמורה), סעיף 14(ד) וסעיף 14ט. מסמך נסיבות ההפרה מתאר תלונות מהשנים 2018–2019 שלפיהן החברה סירבה לבטל עסקאות מתמשכות מקום שנדרשה לעשות כן. בטור הערעור שבפנקס: הערעור נדחה, וטור הסכום שלאחר ערעור חוזר על אותו סכום — העיצום נותר על כנו.
כמה הפרות יש בהמשך חיוב של מאות צרכנים — רע״א 32981-11-25: ביום 10.6.2026 נתן בית המשפט העליון (השופטים ד׳ מינץ, א׳ שטיין וג׳ כנפי-שטייניץ) פסק דין ברע״א 32981-11-25 אפיקים מים בע״מ נ׳ הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. בפסק דינו של השופט א׳ שטיין נקבע כי יחידת ההפרה לעניין עיצום כספי לפי סעיף 22ג לחוק הגנת הצרכן נמנית לפי ״מעשה״: ניסוח לקוי של מסמך אחיד, אי מסירת מסמכים אחידים וניסוח לקוי של אתר האינטרנט — ובכלל זה אי הצבת קישור ייעודי לביטול — נחשבים למעשה אחד; ולעומתם הטעיית צרכנים בשיחות טלפון, אי ביטול עסקה וגביית דמי ביטול שלא כדין נחשבים למספר מעשים, לפי מספר הלקוחות שכלפיהם בוצעה ההפרה. הערעור התקבל והדיון הוחזר לבית משפט השלום כדי שיכריע מחדש במניין ההפרות ובגובה העיצום — ולכן העיצום שהיה נושא אותו הליך אינו סופי, וסכומו אינו מובא כאן. בית המשפט הוסיף כי ראוי שהרשות תגבש בהקדם נוהל סדור, ברור ופומבי למניין ההפרות. פסק דין אינו תקדים מחייב אלא אם ניתן בבית המשפט העליון, וכל תיק נבחן לפי עובדותיו.
המקור: פנקס העיצומים הכספיים של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ובאשר לפסק הדין — מאגר פסיקת בית המשפט העליון. שם העוסק, מספר התאגיד, מספר ההליך, סכום העיצום, הסעיפים שהופרו, טור ״ערעור״ וטור ״סכום העיצום לאחר ערעור״ נקראו מן הפנקס עצמו ב-23.9.2026; המשפט העובדתי שבכל שורה נשען על מסמך ״נסיבות ההפרה״ שהרשות מפרסמת לאותו הליך, ונוסח פסק הדין נקרא במאגר. עיצום כספי הוא החלטה מינהלית של הרשות וניתן לערער עליה: כאשר הפנקס רושם סכום שלאחר ערעור, הסכום שלאחר הערעור הוא המובא כאן; כאשר טור הערעור ריק, הפנקס אינו רושם ערעור באותה שורה. כל הפריטים בבלוק זה הם החלטות של רשות אחרת או של בית משפט בעניינו של אחר, ואינם תיקים של המשרד.
מקורות
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981 — נוסח מלא (ויקיטקסט)
- חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 — נוסח מלא (ויקיטקסט)
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, סעיף 13ד: ביטול עסקה מתמשכת (ויקיטקסט)
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן — הגשת תלונה (gov.il)
- הרשות השופטת — הגשת תביעה קטנה (gov.il)
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 (סעיפים 60, 63; התקרה בתביעות קטנות: 39,900 ₪ נכון ל-1.1.2026, לפי עמוד ההגשה ב-gov.il)
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981
- חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006
- חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס-2000
- חוק הפרשנות, התשמ״א-1981 (סעיף 10: מניין תקופות)
- פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח-1948 (סעיף 18א: ימי מנוחה)
- חוק הגנת הצרכן — הסעיפים שנדונים באתר
- חוק תובענות ייצוגיות — הסעיפים שנדונים באתר
נבדק מול נוסח חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, כפי שהוא בספטמבר 2026. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.