חיוב בהוראת קבע אחרי ביטול מנוי: ביטול ההרשאה בבנק וההחזר

עמוד השירות: ביטלתם מנוי והחברה ממשיכה לחייב? כך דורשים את הכסף בחזרה.

המדריך נועד למי שביטל מנוי — לחדר כושר, לאפליקציה, לחברת תקשורת או לכל שירות מתמשך אחר — וגילה שהחיוב ממשיך לרדת מחשבון הבנק. את הצד של העוסק, מהמיפוי ועד התביעה, מרכז עמוד השירות ביטול מנוי והחברה ממשיכה לחייב. כאן הדגש הוא על הבנק: איך מבטלים את הוראת הקבע, ומה עושים כשהחיוב כבר ירד.

מה ההבדל בין ביטול המנוי לבין ביטול הוראת הקבע?

אלה שני הסדרים נפרדים. הראשון הוא העסקה עצמה, מול העוסק. מנוי הוא ״עסקה מתמשכת״ (סעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981), ומבטלים אותו בהודעת ביטול לעוסק באחת הדרכים שבסעיף 14ט(א): בעל פה (בטלפון או במקום העסק), בדואר רשום, בדואר אלקטרוני, בפקס אם יש לעוסק, או באינטרנט בעסקה שאפשר להתקשר בה באינטרנט. החוזה מסתיים בתוך שלושה ימי עסקים ממסירת ההודעה, או בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח בדואר רשום (אלא אם ציינתם בהודעה מועד מאוחר יותר), ומאז העוסק אינו רשאי לחייב בעד שירות שניתן אחרי מועד הביטול (סעיף 13ד(ג)).

השני הוא אמצעי הגבייה, מול הבנק. ״הוראת קבע״ בחשבון הבנק היא, בלשון החוק, ״הרשאה לחיוב״: הרשאה שהמשלם נותן לבנק שמנהל את חשבונו (בלשון החוק: נותן שירותי התשלום למשלם) לבצע תשלום מהחשבון לפי דרישת המוטב, בכפוף לתנאים שנקבעו בהרשאה (סעיף 1 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019; חוק הגנת הצרכן מאמץ את ההגדרה הזו בסעיף 1 שלו). בנק ישראל מתאר את השיטה כך: חשבון הבנק של הלקוח מחויב, וחשבון המוטב מזוכה, מכוח חיוב שהמוטב מציג לפי הרשאה שנתן הלקוח (סעיף 1 במבוא להוראת ניהול בנקאי תקין 439).

המשמעות המעשית: ביטול ההרשאה בבנק עוצר את הגבייה מהחשבון, אבל אינו הודעת ביטול שמסרתם לעוסק לפי סעיף 14ט(א). ובכיוון ההפוך, הודעת ביטול לעוסק אינה מבטלת בהכרח את ההרשאה בבנק, אלא אם כתבתם בה במפורש שאתם מבטלים גם את ההרשאה לחיוב (סעיף 34(א) לחוק שירותי תשלום). לכן שולחים את שתי ההודעות.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

איך מבטלים הוראת קבע, ומתי הביטול נכנס לתוקף?

המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב בכל עת, בהודעה לבנק או בהודעה לעוסק שהוא המוטב (סעיף 34(א) לחוק שירותי תשלום). קיבל הבנק את ההודעה — הוא מודיע על כך לעוסק בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עסקים; קיבל העוסק את ההודעה — גם הוא מודיע עליה לבנק בתוך אותו פרק זמן. עם קבלת ההודעה, ולא יאוחר מיום עסקים אחד, העוסק לא ידרוש עוד חיוב מכוח ההרשאה שבוטלה, הבנק לא יבצע חיוב מכוחה, והמשלם לא יישא בעלות הנובעת מדרישה כזו (סעיף 34(ב)).

הוראת ניהול בנקאי תקין 439 של המפקח על הבנקים קובעת בהתאם שהלקוח רשאי לבטל את הרשאתו בכל עת בהודעה, ושהביטול נכנס לתוקף יום עסקים לאחר מתן ההודעה לבנק (סעיף 8(א)–(ב) להוראה). לפי אותה הוראה, הבנק מאפשר ללקוח לקבל בכל עת ״דוח הרשאות לחיוב חשבון״, ובו רשימת ההרשאות הקיימות בחשבון, שם המוטב ופרטי החיוב האחרון בכל אחת מהן (סעיף 6א(ט) ותוספת ב׳ להוראה). הדוח עוזר לאתר את ההרשאה הנכונה לפני שמבטלים.

ועוד כלל אחד: הרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד אישורה או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר, אינה תקפה (סעיף 34(ג) לחוק שירותי תשלום).

כבר חויבתם? ביטול חיוב מסוים בתוך 3 ימי עסקים

חיוב מסוים שבוצע מכוח הרשאה לחיוב אפשר לבטל בהודעה לבנק, ובלבד שההודעה נמסרת לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב. הבנק משיב את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב, בתוך יום עסקים אחד ממועד ההודעה (סעיף 35(א) לחוק שירותי תשלום). השר רשאי לקבוע סוגי הרשאות ותנאים שבהם לא יוכל משלם לבטל חיוב מסוים (סעיף 35(ב)).

ביטול החיוב בבנק אינו מכריע במחלוקת מול העוסק: הוראה 439 מבהירה שאין בה כדי להטיל על הבנק אחריות כלפי הלקוח בכל הנוגע לעסקה שבין המוטב לבין הלקוח (סעיף 4 במבוא להוראה). לכן, אם עברו שלושה ימי עסקים, או שהעוסק טוען שהחיוב מגיע לו, את מה שנגבה בעד התקופה שאחרי מועד ביטול המנוי דורשים מהעוסק עצמו (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן).

הבנק חייב אחרי שביטלתם את ההרשאה: מה עושים?

אחרי ביטול ההרשאה, הבנק אינו רשאי לבצע חיוב מכוחה (סעיף 34(ב)(2) לחוק שירותי תשלום). לפי הוראה 439, הלקוח רשאי לדרוש מהבנק לבטל חיוב שנעשה על פי הרשאה שבוטלה, ואם הבנק חייב את החשבון על אף הביטול, הוא משיב ללקוח את סכום החיוב בערך יום החיוב (סעיפים 7(ב) ו-8(ג) להוראה).

חוק שירותי תשלום קובע גם כלל כללי לחיוב בחריגה מההרשאה, ובכלל זה חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה, חיוב בסכום העולה על המותר בהרשאה וחיוב במועד שונה מהקבוע בה: הבנק משיב את ההפרש לא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה את החריגה או שהמשלם הודיע לו עליה, המוקדם מביניהם (סעיף 37). וחויבתם מכוח הרשאה בסכום שחורג ממה שיכולתם לצפות באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים — הבנק משיב את הסכום בתוך שבעה ימי עסקים מהודעתכם, בכפוף לחריגים שבסעיף (סעיף 38).

המנוי משולם בכרטיס אשראי: מה שונה?

הוראה 439 אינה חלה על הרשאות לחיוב חשבון בכרטיס חיוב (סעיף 11 להוראה). כשהחיוב החוזר עובר בכרטיס אשראי, אילו מן הכללים שבחוק שירותי תשלום חלים עליו תלוי באופן שבו הוקם ההסדר, ולכן כדאי לברר זאת מול חברת כרטיסי האשראי. לפי ההגדרה שבחוק, ״הרשאה לחיוב״ היא הרשאה לבצע פעולת תשלום מחשבון התשלום של המשלם או ״באמצעות אמצעי התשלום שלו״, לפי דרישת המוטב (סעיף 1 לחוק שירותי תשלום). לכן, כשהחיוב החוזר בכרטיס ניתן כהרשאה לחיוב, אפשר לבטל אותה בכל עת בהודעה לגוף שהנפיק את הכרטיס או לעוסק (סעיף 34(א)). חיוב בכרטיס שלא ביצעתם, או שסכומו הוגדל בלא הרשאה, נדון במדריך חיוב לא מורשה בכרטיס אשראי.

מה שאינו משתנה הוא החובה של העוסק: מרגע שהחוזה הסתיים לפי סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, הוא אינו רשאי לחייב בעד שירות שניתן אחרי מועד הביטול, בכל אמצעי תשלום. חסימת הכרטיס או פנייה לחברת כרטיסי האשראי אינן אחת הדרכים למסירת הודעת ביטול לעוסק שבסעיף 14ט(א), ולכן אינן מחליפות אותה.

מה אפשר לדרוש מהעוסק?

חיוב בעד התקופה שאחרי מועד הביטול הוא חיוב שהעוסק לא היה רשאי לגבות, ואפשר לדרוש את השבתו (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן). בעסקה מתמשכת שבה העוסק מחייב את החשבון לפי הרשאה לחיוב, וטענתם שגבה סכום עודף, עליו לברר את הטענה בתוך עשרה ימי עסקים; מצא שגבה ביתר — עליו להשיב בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית ובתוספת תשלום בשל הוצאותיכם; ועליו לשלוח תשובה מנומקת בכתב בתוך 21 ימי עסקים מיום הפנייה (סעיף 13ד1).

המשך חיוב אחרי הודעת ביטול בעסקה מתמשכת, בניגוד לסעיף 13ד(ג), הוא הפרה שבשלה בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה בלי הוכחת נזק (סעיף 31א(א)(2ב)); וכך גם אי-השבה של סכום עודף לפי סעיף 13ד1 (סעיף 31א(א)(2ב1)). לפני תביעה לפיצויים לדוגמה נדרשת בקשה בכתב, ולעניין המשך חיוב אחרי ביטול די בהודעת הביטול עצמה, אם לא נמסרה בעל פה (סעיף 31א(ב)). הצעדים המלאים, לפי הסדר: חויבתם אחרי ביטול מנוי? 5 צעדים לקבלת החזר.

מה המועדים בחוק, ומול מי כל אחד מהם?

הטבלה מרכזת את המועדים שבחוק הגנת הצרכן ובחוק שירותי תשלום. היא אינה מחליפה את לשון החוק, ובכל מקרה כדאי לבדוק את הנסיבות.

מה כותבים בהודעות, ומה שומרים?

• לעוסק: שם ומספר זהות (סעיף 14ט(ג) לחוק הגנת הצרכן), הודעה שאתם מבטלים את העסקה, ואם התשלום בהוראת קבע — שאתם מבטלים גם את ההרשאה לחיוב (סעיף 34(א) לחוק שירותי תשלום). נוסח מלא: ביטול מנוי: צ׳קליסט מלא + נוסח הודעת ביטול.
• לבנק: פרטי ההרשאה כפי שהם מופיעים בדוח ההרשאות לחיוב חשבון — שם המוטב וקוד המוסד — ובקשה לבטל אותה.
• מה שומרים: את אישור הביטול מהעוסק, את אישור הביטול מהבנק, ואת דפי החשבון עם החיובים שירדו אחרי מועד הביטול.

כרואה חשבון, אני קורא את פירוט החיובים שורה אחר שורה: מה נגבה, מתי, ולפי איזה מחזור חיוב. כך הדרישה נשענת על החיובים בפועל. שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

שאלות נפוצות

ביטלתי את הוראת הקבע בבנק. המנוי בוטל?

לא בהכרח. ביטול ההרשאה בבנק עוצר את הגבייה מהחשבון (סעיף 34 לחוק שירותי תשלום), אבל אינו הודעת ביטול שמסרתם לעוסק באחת הדרכים שבסעיף 14ט(א) לחוק הגנת הצרכן. כדי שהעסקה המתמשכת תסתיים לפי סעיף 13ד(ג), שלחו גם לעוסק הודעת ביטול, ובה שם ומספר זהות (סעיף 14ט(ג)).

תוך כמה זמן נכנס לתוקף ביטול של הוראת קבע?

עם קבלת ההודעה על הביטול, ולא יאוחר מיום עסקים אחד, הבנק לא יבצע עוד חיוב מכוח ההרשאה והעוסק לא ידרוש חיוב מכוחה (סעיף 34(ב) לחוק שירותי תשלום). הוראת ניהול בנקאי תקין 439 של המפקח על הבנקים בבנק ישראל קובעת שהביטול נכנס לתוקף יום עסקים לאחר מתן ההודעה לבנק (סעיף 8(ב) להוראה).

חויבתי לפני שהספקתי לבטל. אפשר לבטל את החיוב?

חיוב מסוים שבוצע מכוח הרשאה לחיוב אפשר לבטל בהודעה לבנק, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב, והבנק משיב את הסכום, בערכו ביום החיוב, בתוך יום עסקים אחד מההודעה (סעיף 35(א) לחוק שירותי תשלום). עברו שלושה ימי עסקים? את מה שנגבה בעד התקופה שאחרי מועד ביטול המנוי דורשים מהעוסק (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן).

הבנק המשיך לחייב אחרי שביטלתי את ההרשאה. מה עכשיו?

לפי הוראה 439 של המפקח על הבנקים, אפשר לדרוש מהבנק לבטל חיוב שנעשה על פי הרשאה שבוטלה, ואם הבנק חייב את החשבון על אף הביטול, הוא משיב את סכום החיוב בערך יום החיוב (סעיפים 7(ב) ו-8(ג) להוראה). לפי סעיף 34(ב) לחוק שירותי תשלום, המשלם לא יישא בעלות הנובעת מדרישת חיוב מכוח הרשאה שבוטלה.

המנוי משולם בכרטיס אשראי. הכללים זהים?

לא בהכרח. הוראה 439 של המפקח על הבנקים אינה חלה על הרשאות לחיוב חשבון בכרטיס חיוב (סעיף 11 להוראה). מה שלא משתנה הוא החובה של העוסק: מרגע שהחוזה הסתיים, בתוך 3 ימי עסקים ממסירת הודעת הביטול או 6 ימי עסקים בדואר רשום, הוא אינו רשאי לחייב בעד שירות שניתן אחרי מועד הביטול (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן).