בקצרה: ליסינג תפעולי, שבו הרכב נשאר של חברת הליסינג ומוחזר בסוף התקופה, עונה להגדרה של שכירות (סעיף 1 לחוק השכירות והשאילה). דמי יציאה מוקדמת נקבעים בחוזה; אם הם פיצוי מוסכם על הפרה, בית המשפט רשאי להפחית אותם כשנקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראות מראש (סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)). כשהחוזה אינו קובע אחרת, השוכר אינו אחראי לבלאי טבעי ולנזק משימוש רגיל (סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה; סעיפים 4 ו-14 לחוק השומרים).

המדריך עוסק בליסינג פרטי: רכב שאדם שוכר לשימושו האישי או המשפחתי לתקופה קבועה בתשלום חודשי. הוא מסביר מה קובע החוק לגבי החוזה, יציאה מוקדמת, תקלות במהלך התקופה, החזרת הרכב ודוחות תנועה. על קניית רכב חדש פגום ראו רכב חדש פגום ו״חוק הלימון״.

מה זה ליסינג מבחינה משפטית

שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה, להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות (סעיף 1 לחוק השכירות והשאילה, התשל״א-1971), והחוק חל גם על שכירות של מיטלטלין, כמו רכב (סעיף 2(א)). הוראות הפרק על שכירות חלות כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות וכשלא משתמעת מההסכם כוונה אחרת (סעיף 2(ג)). לכן נקודת המוצא היא החוזה.

חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, חל כשהלקוח הוא ״צרכן״, כלומר מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי, ו״מכר״ לפי החוק כולל השכרה (סעיף 1). רכב שנשכר לשימוש שעיקרו עסקי אינו בגדר ההגדרה.

חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו לחוזים רבים הוא ״חוזה אחיד״ (סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982). בהליך בין הספק ללקוח, בית המשפט מבטל או משנה תנאי מקפח בחוזה כזה, בהתחשב במכלול תנאי החוזה ובנסיבות (סעיפים 3 ו-19). החוק מונה תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים (סעיף 4), וכמה מהם מופיעים בהמשך.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

לפני החתימה: מה צריך להיות ברור

אסור לעוסק לעשות דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה. בין העניינים המהותיים שהחוק מונה: המחיר הרגיל או המקובל, לרבות תנאי האשראי; שירות אחזקה ותנאיו; תנאי אחריות לנכס; ותנאי הביטול של העסקה (סעיף 2(א)(13), (16), (17) ו-(21) לחוק הגנת הצרכן). האיסור חל גם על פרסומת (סעיף 2(ג)).

אם עסקת הליסינג היא ״עסקה מתמשכת״, כלומר עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך (סעיף 13ג(א)), העוסק חייב לגלות לצרכן בעל פה, לפני ההתקשרות, את זכותו לבטל את העסקה; בעסקה לתקופה קצובה, את משך העסקה ומועד סיומה; ואת התשלומים שעליו לשלם בשל הביטול, אם יש כאלה, ודרך חישובם, ככל שנקבעה. בחוזה בכתב הפרטים האלה צריכים להופיע בסמוך זה לזה, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות (סעיף 13ג(ב) ו-(ג)).

חויבתם ביותר ממה שסוכם, הוטעיתם, או שלא קיבלתם את מה ששילמתם עליו?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).

יציאה מוקדמת מהחוזה

ככלל, החוזה קובע אם אפשר לסיים את הליסינג לפני תום התקופה ובאיזה תשלום. הזכות שבחוק הגנת הצרכן לבטל בכל עת עסקה לתקופה קצובה, בדרך ובתנאים שבתוספת הרביעית, חלה רק על סוגי העסקאות שבתוספת (סעיף 13א1), והתוספת כוללת רכישת יחידת נופש ושירותים במכון כושר בלבד.

כשהתשלום הוא פיצוי מוסכם על הפרת החוזה, הוא משתלם בלי הוכחת נזק, אבל בית המשפט רשאי להפחית אותו אם מצא שנקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה (סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970). בחוזה אחיד, חזקה על תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק שהוא מקפח (סעיף 4(6א) לחוק החוזים האחידים).

עודף קילומטרים ושינוי מחיר

מגבלת הקילומטרים והמחיר לכל קילומטר עודף נקבעים בחוזה. חוק החוזים האחידים אינו חל על תנאי הקובע את התמורה הכספית שהלקוח משלם בעד נושא העסקה, ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה (סעיף 23(1)). לעומת זאת, חזקה שהם מקפחים: תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות על דעתו בלבד, אחרי כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים של הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק (סעיף 4(4)); ותנאי הצמדה שלפיו ירידה של המדד לא תזכה את הלקוח (סעיף 4(11)).

תקלה ברכב במהלך התקופה

המשכיר חייב למסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם (סעיף 6(א) לחוק השכירות והשאילה). עליו לתקן, בתוך זמן סביר אחרי שקיבל דרישה מהשוכר, כל דבר שגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים או שתיקונו אינו חל על המשכיר לפי ההסכם או לפי המקובל (סעיף 7(א)). במיטלטלין המשכיר רשאי לקיים את החובה בהחלפת הנכס בנכס אחר, אם הדבר סביר, והשוכר זכאי לדרוש החלפה כשהתיקון כרוך בהפרעה בלתי סבירה לשימוש (סעיף 7(ב) ו-(ג)).

לא תוקן הפגם בתוך זמן סביר מהדרישה, השוכר רשאי לתקן אותו ולדרוש החזר של הוצאותיו הסבירות, או להפחית את דמי השכירות כל עוד הפגם לא תוקן, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות (סעיף 9(א)). מי שרוצה לתקן בעצמו צריך להודיע על כך למשכיר זמן סביר מראש (סעיף 9(ב)). תניה שפוטרת את המשכיר מאחריות לפגם בטלה אם ידע או היה עליו לדעת עליו בעת כריתת החוזה או במועד המסירה ולא הודיע לשוכר (סעיף 8).

גם כאן החוזה יכול לקבוע הסדר אחר (סעיף 2(ג)). בחוזה אחיד, חזקה על תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין שהוא מקפח (סעיף 4(1) לחוק החוזים האחידים).

החזרת הרכב: בלאי, נזק ומי מוכיח

לעניין חוק השומרים, התשכ״ז-1967, שוכר הוא שומר שכר שמטרת השמירה אצלו טפלה למטרה העיקרית של החזקת הנכס (סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה). שומר כזה פטור מאחריות לאובדן הנכס או לנזקו אם נגרמו שלא ברשלנותו (סעיף 2(ב) לחוק השומרים). שומר אינו אחראי גם לנזק שנגרם עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה, עקב בלאי טבעי או עקב מום שהיה בו בתחילת השמירה, אבל האחריות לרשלנות נשארת (סעיף 4).

אלה הוראות שחלות כשאין בהסכם כוונה אחרת (סעיף 14 לחוק השומרים), ולכן חשוב לקרוא מה החוזה קובע על מצב הרכב בהחזרה. בחוזה אחיד, חזקה על תנאי המטיל את ההוכחה על הלקוח, כשבלעדיו הנטל לא היה מוטל עליו, שהוא מקפח (סעיף 4(7) לחוק החוזים האחידים).

דוחות תנועה וחניה

לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], ברכב שיש עליו הסכם שכירות ״בעל״ הרכב הוא גם האדם שמחזיק בו מכוח ההסכם (סעיף 1). כשנעברה ברכב עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, רואים את הבעל כאילו נהג בו, אלא אם הוכיח מי נהג או למי מסר את החזקה ברכב; הוכיח למי מסר את החזקה, החזקה חלה על המחזיק (סעיף 27ב(א) ו-(ב)).

מחלוקת עם חברת הליסינג: הצעדים לפי הסדר

  1. תיעוד: שמרו את החוזה, את דוח המסירה, צילומים של הרכב במסירה ובהחזרה ואת כל ההתכתבות.
  2. דרישה בכתב: תקלה? דרשו בכתב את תיקונה. המשכיר חייב לתקן בתוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה (סעיף 7(א) לחוק השכירות והשאילה). חיוב שאתם חולקים עליו? פרטו בכתב במה אתם חולקים ועל מה אתם מסתמכים.
  3. תלונה: אפשר להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
  4. תביעה: יחיד יכול לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות סכום כסף עד התקרה שבסעיף 60 לחוק בתי המשפט, שאותה רשאי שר המשפטים לשנות. ייצוג בידי עורך דין שם מותר רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים (סעיף 63). תביעה שחורגת מהתקרה מוגשת לבית משפט השלום, כל עוד סכומה אינו עולה על הסכום שבסעיף 51(א)(2).

כשאותו תנאי או אותו חיוב חוזר מול לקוחות רבים, אפשר לשקול בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עוסק (פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, וסעיף 3(ב) לחוק). בקשה לבית הדין לחוזים אחידים לבטל או לשנות תנאי מקפח רשאים להגיש היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ארגוני לקוחות ורשויות ציבוריות שנקבעו בתקנות, וארגון לקוחות ששר המשפטים אישר לעניין מסוים (סעיף 16(א) לחוק החוזים האחידים). לקוח יחיד מעלה את הטענה בהליך שלו מול הספק (סעיף 19).

אם פנייה לחברה לא הועילה, אפשר לקרוא על תביעה צרכנית, אישית או ייצוגית, בעמוד תביעות ייצוגיות וצרכניות.

שאלות נפוצות

אפשר להחזיר רכב ליסינג לפני סוף התקופה?

ככלל, זה תלוי בחוזה, שקובע אם אפשר לסיים את הליסינג מוקדם ובאיזה תשלום. הזכות שבחוק הגנת הצרכן לבטל בכל עת עסקה לתקופה קצובה, בתנאים שבתוספת הרביעית (סעיף 13א1), חלה על יחידות נופש ומכוני כושר בלבד. אם התשלום הוא פיצוי מוסכם על הפרה, בית המשפט רשאי להפחית אותו כשנקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראות מראש (סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)).

חברת הליסינג יכולה לחייב אותי על שריטות ובלאי?

לעניין חוק השומרים, שוכר הוא שומר שכר שמטרת השמירה אצלו טפלה למטרה העיקרית של החזקת הנכס (סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה), ושומר כזה פטור מאחריות לנזק שנגרם שלא ברשלנותו (סעיף 2(ב) לחוק השומרים). שומר אינו אחראי גם לנזק שנגרם משימוש רגיל לפי תנאי השמירה, מבלאי טבעי או ממום שהיה בנכס בתחילת השמירה (סעיף 4). ההוראות האלה חלות כשאין בהסכם כוונה אחרת (סעיף 14), ולכן צריך לבדוק גם את החוזה.

מי משלם דוח תנועה על רכב ליסינג?

לפי פקודת התעבורה, ברכב שיש עליו הסכם שכירות ״בעל״ הרכב הוא גם האדם שמחזיק בו מכוח ההסכם (סעיף 1). כשנעברה ברכב עבירת תעבורה, רואים את הבעל כאילו נהג בו, אלא אם הוכיח מי נהג או למי מסר את החזקה ברכב, ואז החזקה חלה על המחזיק (סעיף 27ב).

מה קורה בסוף תקופת הליסינג?

עם סיום תקופת השכירות השוכר משיב את הרכב למשכיר במקום שבו הרכב נמסר לו (סעיף 20(א) ו-(ג) לחוק השכירות והשאילה), אלא אם החוזה קובע אחרת (סעיף 2(ג)). המשיכו הצדדים בשכירות אחרי תום התקופה בלי לקבוע תקופה חדשה, כל צד רשאי לסיים אותה בהודעה זמן סביר מראש (סעיף 19(א)). כשהלקוח צרכן והעסקה היא לתקופה קצובה, לתנאי שלפיו ההתקשרות תימשך מאליה אחרי מועד הסיום אין תוקף, וכשהתשלום נגבה בהרשאה לחיוב, העוסק חייב להודיע מראש על מועד הסיום (סעיף 13א(ב) ו-(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן). החוק אינו מקנה זכות לקנות את הרכב בסוף התקופה; אפשרות כזו, אם יש, נקבעת בחוזה.

מקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.

מה בודקים בפועל

  • טיפ פרקטי: סווגו את התשלום לפני שתוקפים אותו. פיצוי מוסכם על הפרה נבחן לפי סעיף 15(א) לחוק התרופות ולפי החזקה שבסעיף 4(6א) לחוק החוזים האחידים; תנאי הקובע את התמורה בעד נושא העסקה, בלשון פשוטה וברורה, אינו נבחן לפי חוק החוזים האחידים (סעיף 23(1)).
  • טעות נפוצה: להניח שהשוכר אחראי לכל שריטה. ברירת המחדל היא אחריות לרשלנות בלבד, ולא לבלאי טבעי או לשימוש רגיל (סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה; סעיפים 2(ב) ו-4 לחוק השומרים). השאלה היא מה החוזה קבע, ואם תנאי שמרחיב את האחריות או מעביר את נטל ההוכחה עומד בחזקות שבסעיף 4 לחוק החוזים האחידים.
  • נקודה טקטית: אם העסקה היא ״עסקה מתמשכת״, בדקו אם התשלומים בשל ביטול ודרך חישובם פורטו בחוזה בסמוך לזכות הביטול ולמועד הסיום, בהבלטה מיוחדת, כפי שדורש סעיף 13ג(ג) לחוק הגנת הצרכן.
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.