המחאת זכות והמחאת חבות: מה באמת דורש הסכמה

עמוד השירות: עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה.

חברה א׳ חתומה בחוזה מול חברה ב׳, ורוצה שחברה ג׳ תיכנס במקומה. השאלה שנשאלת בפגישה היא ״צריך את החתימה של כולם?״ — והתשובה תלויה לגמרי בשאלה מה בדיוק מועבר: הזכות לקבל, או החובה לתת.

הכותרת ״נובציה״ מגיעה מהמשפט האנגלי־אמריקאי. בדין הישראלי המסגרת היא חוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, והוא בן תשעה סעיפים אופרטיביים בלבד. שווה להכיר את כולם לפני שמנסחים סעיף העברה בהסכם מסחרי.

המחאת זכות: ברירת המחדל היא חופש

״זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה.״חוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, סעיף 1(א) — נוסח נבו

זו ברירת מחדל רחבה. ספק שמכר סחורה יכול להמחות את הזכות לתמורה לחברת מימון בלי לבקש רשות מהלקוח. שלושה חריגים בלבד עוצרים את זה: שלילה בדין, מהות הזכות (זכות אישית מובהקת), או תניית איסור המחאה בחוזה עצמו — וזו הסיבה שסעיף כזה מופיע כמעט בכל חוזה מסחרי מנוסח היטב.

המחאה אינה משנה את הזכות: לפי סעיף 2(א), לחייב עומדות כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה. מי שקונה חוב, קונה גם את הטענות נגדו.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

המחאת חבות: כאן ההסכמה הכרחית

״חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין.״חוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, סעיף 6 — נוסח נבו

המבנה מדויק: ההסכם עצמו נכרת בין החייב לבין הנמחה. הנושה אינו צד להסכם — הוא נותן הסכמה. אבל בלי ההסכמה הזו ההמחאה אינה משתכללת, ולא ניתן לכפות על נושה לקבל חייב חדש. זו התשובה לשאלה מהפגישה.

וכמו בהמחאת זכות, ההמחאה אינה משנה את מהות החיוב: לפי סעיף 7, לנמחה עומדות כלפי הנושה כל הטענות שעמדו לחייב בעת ההמחאה.

הסעיף שהורג עסקאות: מה קורה לערבות

״היתה החבות מובטחת בערבות או בשעבוד שניתן לא מידי החייב, מפקיעה המחאת החבות את הערבות והשעבוד, זולת אם הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים להמחאה.״חוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, סעיף 8 — נוסח נבו

זו הנקודה שנופלת בין הכיסאות. הנושה הסכים להמחאת החבות, כולם חתמו — ובאותו רגע פקעה הערבות האישית שנתן בעל השליטה או ההורה, אלא אם גם הוא חתם. הנושה נשאר מול חייב חדש, בלי הביטחון שבגללו נכנס לעסקה מלכתחילה.

המסקנה המעשית: בכל המחאת חבות, רשימת החותמים כוללת ארבעה — החייב המקורי, הנמחה, הנושה, וכל ערב או ממשכן. השמטת הרביעי היא הטעות היקרה ביותר בסוג העסקה הזה.

עוד ארבע הוראות ששווה להכיר

• סעיף 3 — המחאה חלקית: הומחתה מקצתה של זכות, רשאי החייב לנכות את ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מפיצול הזכות.
• סעיף 4 — המחאות סותרות: המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר, הזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על ההמחאה השנייה לפני הראשונה — הזכות היא של השני. ההודעה, לא התאריך על ההסכם, היא שקובעת.
• סעיף 5 — זכויות נלוות: בכפוף להסכם ההמחאה, המחאת זכות כוללת גם כל ערבות ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות נלווית אחרת, במידה שהן עבירות. שימו לב לניגוד מול סעיף 8: בהמחאת זכות הביטחונות עוברים, בהמחאת חבות הם פוקעים.
• סעיף 2(ב) — פירעון לפני הודעה: פרע החייב לממחה לפני שהודיעו לו על ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה, הוא מופטר — אלא אם פעל שלא בתום לב. ההודעה לחייב אינה פורמליות.

ולבסוף — סעיף 9 מרחיב את תחולת החוק גם על המחאת זכות או חבות שאינן נובעות מחיוב. מסגרת הניתוח אחת, גם כשמקור הזכות אינו חוזה.

שאלות נפוצות

האם צריך את הסכמת החייב כדי להעביר זכות?

לא. סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, קובע שזכותו של נושה ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה. תניית איסור המחאה בחוזה היא החריג הנפוץ.

ומה לגבי העברת חובה?

סעיף 6 לחוק קובע שחבותו של חייב ניתנת להמחאה בהסכם בין החייב לבין הנמחה — שבאה עליו הסכמת הנושה. לא ניתן לכפות על נושה לקבל חייב חדש במקום המקורי.

מה קורה לערבות כשמעבירים את החובה?

סעיף 8 לחוק קובע שאם החבות הייתה מובטחת בערבות או בשעבוד שניתן לא מידי החייב — המחאת החבות מפקיעה את הערבות והשעבוד, זולת אם הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים להמחאה. זו הסיבה שבהמחאת חבות שמובטחת בערבות של צד שלישי מבקשים גם את הסכמת הערב, אם רוצים לשמור על הערבות.

מה קורה כשאותה זכות הומחתה פעמיים?

סעיף 4 קובע שהזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על ההמחאה השנייה לפני שהודיעו לו על הראשונה — הזכות היא של השני. מועד ההודעה לחייב, ולא מועד ההסכם, הוא שמכריע.

למי משלם החייב אחרי שהזכות הומחתה?

פרע החייב לממחה לפני שהודיעו לו על ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה — הוא מופטר, זולת אם פעל שלא בתום לב (סעיף 2(ב)). פרע לנמחה לאחר שהממחה הודיע לו על ההמחאה, או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה — הוא מופטר אף אם הזכות לא עברה לנמחה, זולת אם פעל שלא בתום לב (סעיף 2(ג)). ההגנה שבסעיף 2(ג) מותנית בהודעה מהממחה או בהמחאה בכתב מאתו, ולכן חייב שפנה אליו רק הנמחה, בלי המחאה בכתב מאת הממחה, ייטיב לעשות אם יבקש אישור מהממחה לפני שישלם.