פקודת הנזיקין [נוסח חדש] — הסעיפים שנדונים באתר

כשהנזק שנגרם הוא פגיעה במוניטין ולא נזק פיזי, המסלול המעשי הוא ייצוג בתביעות לשון הרע לצד עוולת הרשלנות.

מה קובע החוק

סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את עוולת הרשלנות באמצעות מבחן אובייקטיבי: התנהגות רשלנית היא מצב שבו אדם עשה ״מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות״, או שנמנע מעשיית מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות. הפקודה אינה בוחנת את כוונתו הסובייקטיבית של המעוול, אלא משווה את התנהגותו לסטנדרט היפותטי של אדם סביר ונבון באותן נסיבות. כדי שההתנהגות הרשלנית תזכה את הנפגע בפיצוי, נדרש שהמעוול יפר חובת זהירות שהייתה מוטלת עליו כלפי הנפגע (כפי שמבהיר סעיף 36), ושההפרה תגרום לנזק בפועל — בגוף, ברכוש או בזכות מוגנת אחרת.

סעיף 36 לפקודה משלים את סעיף 35 וקובע כלפי מי חלה חובת הזהירות: היא מוטלת ״כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס״, בכל מקרה שאדם סביר צריך היה לראות מראש שהם עשויים, במהלך הרגיל של הדברים, להיפגע מן המעשה או מן המחדל. הרחבה זו מאפשרת גם למי שלא היה צד ישיר לאינטראקציה עם המזיק — למשל, מי שנפגע בעקיפין מהתנהגותו של אחר — לתבוע בעוולת הרשלנות, בתנאי שניתן היה לצפות מראש את הפגיעה בו במהלך הרגיל של הדברים.

דוגמה מספרית

נניח שלקוח נפגע מנפילה בכניסה לחנות, בשל משטח רצפה רטוב שלא גודר ולא סומן בשלט אזהרה, ושבעל החנות ידע על הנזילה כשעתיים לפני התאונה ולא פעל לתקן אותה. במקרה כזה בית המשפט עשוי לקבוע כי בעל החנות התנהג באופן שאדם סביר ונבון לא היה מתנהג (סעיף 35), ומכיוון שהיה עליו לצפות מראש שלקוחות עשויים להיפגע מהרצפה הרטובה (סעיף 36), הוא חב בנזיקין כלפי הלקוח שנפגע. אם עלות הטיפול הרפואי של הלקוח הסתכמה ב-4,500 ₪ וימי המחלה שנגרמו לו הובילו להפסד השתכרות של 3,200 ₪, סכום הנזק הממוני בתביעתו יעמוד על 7,700 ₪, מעבר לכל פיצוי שיפסק בגין כאב וסבל.

להעמקה בהיבטים של אחריות בנזיקין הרלוונטיים לעולם הדיגיטלי והצרכני, ראו את המדריכים אחריות משפטית של AI: מי אחראי כשהאלגוריתם טועה? ומחלוקות כרטיס אשראי, וכן את מרכז התוכן בנושא מסחר דיגיטלי.

הסעיפים שהאתר דן בהם

עמוד זה מרכז 2 סעיפים מתוך פקודת הנזיקין [נוסח חדש] שנדונים ב-2 מדריכים באתר. כותרת כל סעיף היא כותרת השוליים כלשונה בנוסח המאוחד של החוק — לא ניסוח שלנו. לתוכן המשפטי עצמו יש לפנות למדריך הרלוונטי או לנוסח החוק במקור. הטור השמאלי מפנה למדריכים באתר שדנים באותו סעיף.

נוסח החוק במקור

• פקודת הנזיקין [נוסח חדש] — נוסח החוק
• פקודת הנזיקין [נוסח חדש] — נוסח מאוחד בנבו

שאלות ותשובות

מהו המבחן שבית המשפט מפעיל כדי לקבוע אם התנהגות היתה רשלנית?
סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע מבחן אובייקטיבי: השאלה היא אם הנתבע עשה מעשה (או נמנע ממעשה) שאדם סביר ונבון לא היה עושה (או היה עושה) באותן נסיבות. בית המשפט אינו בוחן את כוונתו הסובייקטיבית של הנתבע, אלא משווה את התנהגותו לסטנדרט ההתנהגות המקובל.

האם אפשר לתבוע בעוולת רשלנות מישהו שלא הייתה לי איתו כל אינטראקציה ישירה?
כן, בתנאים מסוימים. סעיף 36 לפקודה קובע שחובת הזהירות מוטלת ״כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס״ שאדם סביר צריך היה לראות מראש שעשוי להיפגע מהמעשה או מהמחדל. כך, למשל, מי שנפגע בעקיפין מהתנהגות רשלנית של אחר עשוי להיות זכאי לפיצוי, אם ניתן היה לצפות מראש את הפגיעה בו.

מה עליי להוכיח כדי לזכות בתביעת רשלנות?
על התובע להוכיח שלנתבע היתה חובת זהירות כלפיו (סעיף 36), שהנתבע הפר את החובה בכך שהתנהג באופן הסוטה מסטנדרט ״אדם סביר ונבון״ (סעיף 35), ושההפרה גרמה לו בפועל לנזק. היעדרו של אחד משלושת היסודות הללו עשוי להוביל לדחיית התביעה.

האם עוולת הרשלנות חלה גם על מחדל, ולא רק על מעשה אקטיבי?
כן. סעיף 35 חל גם על מקרה שבו אדם ״לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות״ — כלומר, גם היעדר פעולה (מחדל) עשוי להיחשב התנהגות רשלנית, אם אדם סביר במקומו של הנתבע היה פועל אחרת.

האם רשלנות של בעל מקצוע, כמו רופא, נבחנת באותו מבחן?
סעיף 35 קובע לכך מבחן מפורש: מתרשל גם מי ש״במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות״. כלומר, בעל מקצוע - למשל רופא, רופא שיניים או מהנדס - נמדד מול בעל מקצוע סביר באותו תחום, ולא מול אדם מן היישוב. גם כאן נדרשים חובת זהירות כלפי הנפגע (סעיף 36) ונזק שנגרם ברשלנות.

עמוד זה מרכז את הפניות החקיקה שבאתר. כותרות הסעיפים הן כותרות השוליים כלשונן בנוסח המאוחד של החוק, ואינן פרשנות שלנו. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. עודכן: 13.10.2026.