ניכוי מס במקור מתשלומים לספקים: מי מנכה, כמה, ומה קורה לכסף שנוכה

מה זה ניכוי מס במקור?

ניכוי מס במקור, או בקיצור ״ניכוי במקור״, פירושו שמי שמשלם הכנסה מנכה ממנה מס בשעת התשלום, באופן ובשיעורים שנקבעו. החובה קבועה בסעיף 164 לפקודת מס הכנסה: היא חלה על הכנסת עבודה ועל סוגי הכנסה ששר האוצר קבע, ובהם תשלומים בעד שירותים או נכסים, והיא חלה גם על המדינה. מי שניכה חייב להעביר את המס לפקיד השומה ולהגיש דוח במועד שנקבע.

לספק, הניכוי אינו מס נוסף. המס שנוכה מקוזז כנגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת. המדריך עוסק בעיקר בתשלומים של עסקים לספקים, משני הצדדים: העסק שמשלם והספק שקיבל פחות מסכום החשבונית. ניכוי ממשכורת מתואר בקצרה בהמשך.

מי חייב לנכות מס במקור מתשלום לספק?

החובה לנכות מתשלום בעד שירותים או נכסים אינה חלה על כל משלם. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) מגדיר מי המשלמים שהתשלומים שלהם חייבים בניכוי, ובהם:

• המדינה, רשויות מקומיות, איגודי ערים, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי וגופים ציבוריים נוספים שמנויים בצו, וכן חברה ממשלתית.
• מי שחייב לנהל מערכת חשבונות כפולה.
• חברה, או מי שמחזור עסקיו עלה בשנת מס כלשהי על הסכום שנקבע לאותה שנה בתוספת א׳ לצו, בכפוף לחריג של עסק קטן שבהמשך.
• מוסד כספי, בית חולים, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה.

התשלום חייב בניכוי בין שהוא בכסף ובין שהוא בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, לרבות החזר הוצאות.

בין החריגים:

• עסק קטן: לא נחשבים ״תשלומים בעד שירותים או נכסים״ תשלומים של יחיד, של שותפות של יחידים או של חברה שאינה חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנה שלפני שנת התשלום המחזור לא עלה על הסכום שבתוספת, והמשלם לא היה חייב בהנהלת חשבונות כפולה (סעיף 2א לצו).
• תשלום פרטי של יחיד: תשלום שיחיד שילם ושאין חובה לרשום אותו בספרי העסק שלו אינו בכלל ההגדרה.
• תשלום לגופים שהתקנות אינן חלות עליהם: אין לנכות מתשלום למדינה, לרשות מקומית, לבנק ישראל, למוסד לביטוח לאומי, למוסד בנקאי, לחברת ביטוח ולשאר הגופים שבתוספת א׳ לתקנות.
• תשלום קטן: תקנה 2(א) מוציאה מחובת הניכוי תשלום בעד נכס או שירות ששוויו אינו עולה על הסכום שבסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים. הסכום מתואם ומפורסם בהודעה ברשומות.

לסוגי תשלום מסוימים יש תקנות ניכוי נפרדות, למשל עבודות בנייה והובלה, עמלות ביטוח ושכר אמנים, מרצים ודירקטורים. אישור ניכוי מס במקור מפרט את סוגי התשלום שהוא חל עליהם, ודמי שכירות מופיעים בו בשורה נפרדת.

כמה מנכים: בלי אישור ועם אישור ניכוי מס במקור

התקנות קובעות שיעור בסיס, ופקיד השומה מוסמך להקטין אותו לספק מסוים, ואף לאפס אותו.

שני פרטים שכדאי להכיר:

• תשלום בשווה כסף: המשלם קובע לצורך הניכוי את סכום התשלום לפי מה שעלה לו, ופקיד השומה רשאי להגדיל או להקטין אותו. לפי הוראת רשות המסים, אישור ניכוי מס במקור אינו תקף לתשלומים בשווה כסף או לעסקאות ברטר.
• השיעור המרבי: בתשלום בעד שירותים או נכסים השיעורים הם אלה שבטבלה. ניכוי ״בשיעור המרבי״ קבוע בתקנות אחרות: בתקנות הניכוי ממשכורת, למשל כשעובד לא מילא טופס 101, ובתקנות הניכוי מסוגי שכר מסוימים, שלפיהן מנכים בשיעור המרבי משכר אמנים, בוחנים, מרצים, מעניקי שירותי משרד ודירקטורים.

איך ספק מקבל אישור ניכוי מס במקור, ואיך משנים את השיעור?

לפי הוראת הביצוע של רשות המסים לשנת 2026, אישורים מופקים במהלך ממוחשב אוטומטי, בלי בקשה, למי שעומד בקריטריונים:

• המהלך השנתי: בדצמבר 2025 נבדקה הזכאות, ולכל נישום עם תיק פעיל במס הכנסה שעמד בכל הקריטריונים הופק אישור. אישורי 2026 תקפים, ככלל, עד 31.3.2027; התאריך הקובע הוא זה שמופיע באישור עצמו.
• אישור אלקטרוני בלבד: האישורים אינם מודפסים ואינם נשלחים בדואר. ספק יכול להפיק את האישור שלו בקובץ PDF באתר רשות המסים.
• לא הופק אישור: נישום שלא קיבל אישור בגלל ליקויים מקבל מכתב שמפרט אותם. המערכת בודקת שוב פעמיים בשבוע, ואחרי שהליקוי הוסר מופק, ככלל, אישור באופן אוטומטי, בלי פנייה למשרד השומה; יש מקרים שבהם צריך לפנות למשרד השומה, למשל עסק חדש. ליקויים כאלה הם, בין השאר, דוח שנתי שלא הוגש, אי-דיווח שוטף בניכויים או במע״מ, חוב סופי שלא הוסדר וספרים שנמצאו לא קבילים.
• שלילה במהלך השנה: לנישום עם ליקויים נשלחת התראה, ואם הליקויים לא יוסרו בתוך 30 ימים האישור נשלל. אישור נשלל גם בשל חשד להפצת חשבוניות פיקטיביות. במקרים חריגים, למשל חשד להעלמת מס בנסיבות מחמירות, ואם תיק המע״מ נסגר, האישור נשלל מיד.

בקשה לשנות את השיעור. פקיד השומה רשאי להתיר בכתב ניכוי מוקטן, אם לדעתו עלול להיווצר עודף מס. יחיד שמבקש פטור מגיש את הבקשה בטופס 2542 שבאתר רשות המסים. לפי ההוראה, פונים בכתב לרכז החוליה המרכזית במשרד השומה, בבקשה מפורטת, מנומקת ומלווה באסמכתאות. הרכז רשאי להזמין לדיון, והתשובה ניתנת בכתב. על החלטת הרכז אפשר להגיש השגה בכתב לפקיד השומה או לסגנו.

עסק חדש. אם ניתן לעסק חדש אישור, הוא ניתן לתקופה של עד חצי שנה, וככלל בשיעור שאינו נמוך מ-5%, אלא אם פקיד השומה שוכנע אחרת מטעמים מיוחדים. תיק חדש של ״עוסק פטור״ בתנאי ההוראה, ותיק חדש של ״עסק זעיר״, מקבלים פטור מניכוי באופן אוטומטי.

מה המשלם חייב לעשות

1. לבדוק את האישור לפני התשלום. על כל משלם שחייב בניכוי להתעדכן בתוקף האישור של הספק באמצעים המקוונים של רשות המסים, סמוך לפני התשלום. לפי ההוראה, אישור שלא הופק מהמערכת הממוחשבת של רשות המסים, למשל אישור בכתב יד, הוא ״אישור מטעה״. באתר רשות המסים אפשר לברר את שיעור הניכוי לפי מספר הזהות של המשלם ומספר התיק של הספק. הפלט הוא אסמכתה אם המשלם הפיק וחתם עליו, ונשמר אצלו לביקורת.
2. לנכות בשעת התשלום לפי השיעור שבאישור, או לפי תקנה 2 כשאין אישור.
3. לתת לספק אישור על הניכוי בעת הניכוי. האישור כולל את שם המנכה ומענו, מספר תיק הניכויים, הסכום שממנו נוכה, סכום המס ותאריך התשלום.
4. עד ה-16 בכל חודש (מי שרשות המסים קבעה לו דיווח דו-חודשי מדווח לפי המועד שנקבע לו): להגיש דוח על המקבלים, על התשלומים ועל המס שנוכה בחודש הקודם, ולשלם באותו מועד את המס שנוכה.
5. כרטיס לכל ספק: לרשום את פרטי התשלום בכרטיס התשלומים של הספק בתוך שבוע מיום התשלום.
6. עד 20 במרס: לתת לספק אישור שנתי על התשלומים בשנת המס הקודמת ועל המס שנוכה מהם. בטופס שרשות המסים מפרסמת (0806/0857) כתוב שיש להנפיק אותו ״גם כאשר לא נוכה מס מהתשלום״.
7. עד 30 באפריל: להגיש לפקיד השומה באופן מקוון דוח שנתי על התשלומים החייבים בניכוי (טופס 0856). רשות המסים מאריכה את המועד מדי פעם בהודעה; לשנת המס 2025 הוא הוארך עד 31.5.2026.

משלם שהיה חייב לנכות ולא ניכה, או שלא דיווח, חשוף לשומה: פקיד השומה רשאי לשום לפי מיטב שפיטתו את סכום המס שהיה עליו לנכות, והשומה אינה פוטרת אותו מאחריות אחרת לפי הפקודה.

ניכוי במקור בהסכם עם ספק או עם לקוח

החובה לנכות מוטלת על המשלם בתקנות שהותקנו מכוח סעיף 164, ומשלם שלא ניכה חשוף לשומה לפי סעיף 167. לכן סעיף בהסכם שלפיו ״הספק אחראי לכל המסים״ אינו פוטר את המשלם, כלפי רשות המסים, מלבדוק את האישור ולנכות; הוא יכול רק להסדיר בין הצדדים מי נושא בתוצאה. ראו גם הסכם קבלן עצמאי: מה חייב להיות בו.

כשמנסחים הסכם שירותים, הסכם קבלן או הסכם ספק, כדאי לכתוב במפורש:

• שהתמורה נקובה לפני ניכוי המס במקור, ושהסכום שנוכה ושולם לפקיד השומה נחשב חלק מהתשלום לספק.
• שהמשלם ימסור לספק אישור על כל ניכוי, ואישור שנתי עד 20 במרס.
• מה קורה כשהאישור של הספק פג או נשלל במהלך ההתקשרות.

מה קורה לכסף שנוכה?

מנקודת המבט של הספק, המס שנוכה הוא תשלום על חשבון המס שלו:

• קיזוז מהמס השנתי: הניכוי מקוזז כנגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת של מקבל התשלום בשנת המס שבה נוכה, או בשנה שלאחריה, לפי בחירת פקיד השומה.
• קיזוז מהמקדמות: סכום שנוכה במקור בשנת המס נחשב תשלום על חשבון המקדמות בשל אותה הכנסה, והמקבל רשאי לקזז אותו מהמקדמות, בתנאי שיש בידו אישור בכתב על הניכוי.
• ההכנסה עדיין מדווחת: הניכוי אינו פוטר את המקבל מלכלול בדוח על הכנסתו את התשלומים שקיבל.
• החזר: מי ששילם מס ביתר, בדרך ניכוי או בדרך אחרת, לפי דוח שמבוסס על פנקסים או על מסמכים נאותים, מקבל את היתרה בתוך 90 יום מהגשת הדוח, או ב-31 ביולי בשנה שלאחר שנת המס, לפי המאוחר, בתנאים שבסעיף 159א(ב) לפקודה. לפי סעיף 160(א), מי שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה ששילם מס ביתר זכאי להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, אם הדוח לאותה שנה הוגש לא יאוחר מתום שש שנים אחריה.

לכן, ספק שקיבל פחות מסכום החשבונית בודק שלושה דברים: שהשיעור שנוכה תואם את האישור שלו, שקיבל אישור על הניכוי, ושיקבל אישור שנתי עד 20 במרס.

ניכוי מס במקור ממשכורת, בקצרה

גם ממשכורת מנכים מס במקור מכוח סעיף 164. המעסיק מנכה ממשכורת החודש בעת התשלום לפי התוספת לתקנות הניכוי ממשכורת. כמה כללים מרכזיים:

• טופס 101: העובד ממלא כרטיס עובד (טופס 0101) בתוך שבוע מתחילת העבודה או ביום שקיבל משכורת לראשונה, המוקדם מביניהם, ובכל 1 בינואר. על שינוי בפרטים מודיעים למעסיק בתוך שבוע, ועובד שיש לו עבודה נוספת מצהיר על כך אצל אחד המעסיקים.
• שיעור מרבי: מעסיק מנכה מס בשיעור המרבי ממשכורת ממשרה נוספת שהעובד הצהיר עליה, ממשכורת של עובד שלא מילא טופס 101, וממשכורת ״חלקית״. בתקנות, ״משכורת חלקית״ היא משכורת בעד עבודה של עד חמש שעות ביום, או של יותר מחמש שעות ביום אבל פחות משמונה שעות בשבוע. אם עובד הצהיר בטופס 0130 שאין לו הכנסה חייבת אחרת, מנכים ממשכורת כזו לפי הלוח הרגיל. פקיד השומה רשאי גם להורות על ניכוי מופחת (תיאום מס).
• תיאום מס: פקיד השומה רשאי להורות על הקטנת הניכוי או על הגדלתו, כשנוצר או עלול להיווצר עודף או גרעון, למשל כשיש כמה מעסיקים או הכנסה אחרת, והמעסיק חייב לקיים את ההוראה.
• דיווח ואישורים: המעסיק מדווח ומשלם את המס שניכה עד ה-16 בכל חודש, נותן לעובד טופס 106 עד 31 במרס או ביום סיום העבודה, ומגיש דוח שנתי מקוון (טופס 126) עד 30 באפריל.

על הבדיקה של טופס 106 מול התלושים: טופס 106: מה זה ומה בודקים בו. על בדיקת התלושים עצמם: בדיקת תלושי שכר.

שאלות נפוצות

כמה מנכים במקור מספק שאין לו אישור?

לפי תקנה 2 לתקנות הניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים: 20%, ו-30% אם הספק לא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שניהל פנקסים קבילים והגיש את הדוחות, ואין בידו אישור בכתב מפקיד השומה על כך. את המצב של הספק בודקים באמצעים המקוונים של רשות המסים. משכר אמנים, בוחנים, מרצים, מעניקי שירותי משרד ודירקטורים מנכים בשיעור המרבי.

איך יודעים מה שיעור הניכוי של ספק?

בודקים באמצעים המקוונים של רשות המסים, סמוך לפני התשלום. באתר רשות המסים מזינים את מספר הזהות של המשלם ואת מספר התיק של הספק; הפלט, כשהמשלם הפיק וחתם עליו, משמש אסמכתה ונשמר לביקורת.

עד מתי אישור ניכוי מס במקור לשנת 2026 בתוקף?

ככלל, עד 31.3.2027. התאריך הקובע הוא זה שבאישור: לעסק חדש ניתן אישור לתקופה של עד חצי שנה, מי שמנפיק את האישור רשאי לקבוע מועד פקיעה מוקדם יותר, ואישור יכול להישלל במהלך השנה.

הלקוח ניכה לי מס במקור. איך הסכום חוזר אליי?

המס שנוכה מקוזז כנגד המס על ההכנסה החייבת שלכם בשנה שבה נוכה, או בשנה שלאחריה לפי בחירת פקיד השומה, ואפשר לקזז אותו מהמקדמות כשיש בידכם אישור בכתב על הניכוי. אם שולם מס ביתר, הוא מוחזר אחרי הגשת הדוח, בתנאים שבסעיף 159א לפקודה.

עסק קטן חייב לנכות במקור מספקים?

תלוי במחזור ובחובת הנהלת החשבונות. יחיד, שותפות של יחידים או חברה שאינה חברת אם או חברת בת אינם חייבים, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנה שלפני שנת התשלום המחזור לא עלה על הסכום שבתוספת לצו, והם לא היו חייבים בהנהלת חשבונות כפולה.

עד מתי המשלם צריך לתת אישור שנתי על הניכוי?

עד 20 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בשנת המס הקודמת והמס שנוכה מהם. בטופס שרשות המסים מפרסמת כתוב שיש להנפיק אותו גם כשלא נוכה מס.

משלמים לספק מחו״ל. אותם כללים?

לא. על תשלום לתושב חוץ חל סעיף 170 לפקודה, שמחייב את המשלם לנכות מס בעת התשלום, אלא אם פקיד השומה התיר אחרת. המדריך הזה אינו עוסק בכללים האלה.