זכות עיון במסמכי חברה: מה בעל מניות רשאי לדרוש — ומה דירקטור

עמוד השירות: עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה.

מכתב שנשלח לחברה ומתחיל במילים ”הריני לדרוש לעיין בכל מסמכי החברה“ כמעט תמיד יידחה — ובצדק. חוק החברות אינו מכיר בזכות עיון כללית. הוא מכיר בשתי זכויות נפרדות, לשני בעלי תפקידים שונים, שהיקפן שונה לחלוטין: זכות של בעל מניות וזכות של דירקטור.

ההבחנה אינה טכנית. דרישה שנוסחה לפי הזכות הלא נכונה נדחית על הסף, ומי שדוחה אותה לא חייב אפילו להיכנס לגופה.

מה בעל מניות זכאי לראות בכל מקרה

סעיף 184 קובע רשימה סגורה. אין בה דרישת מטרה, אין בה שיקול דעת לחברה, והיא כוללת חמישה פריטים: פרוטוקולים של האסיפות הכלליות; מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים; מסמך שברשות החברה כאמור בסעיף 185; תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187; וכל מסמך שעל החברה להגיש לפי דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור אצלם.

הפריט החמישי הוא זה שנשכח: מסמך שכבר עומד לעיון הציבור ברשם החברות אינו סוד. סירוב להציגו הוא, ברוב המקרים, סירוב חסר טעם — ומדד טוב לאיכות היחסים בחברה.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כל מסמך אחר: שני שערים בלבד

לכל מסמך שאינו ברשימה, סעיף 185(א) פותח שני שערים — ושניהם מותנים בכך שהדרישה תציין את מטרתה:

חוק החברות, סעיף 185(א)

בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה: (1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275; (2) בחברה פרטית – אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.

השער הראשון קשור לעסקאות בעלי עניין — אותן עסקאות שהחוק מחייב להביא לאישור האסיפה הכללית. השער השני קיים רק בחברה פרטית, והוא צר יותר משנדמה: הוא מחייב שהמסמך יידרש לצורך החלטה בנושא שכבר נמצא על סדר היום. לא נושא שבעל המניות היה רוצה להעלות.

המסקנה המעשית לבעל מניות מיעוט: אם רוצים לראות מסמך שאינו ברשימה של סעיף 184, לרוב יש לדאוג קודם שהנושא יעלה לסדר יומה של האסיפה. סדר הפעולות הזה הוא שקובע אם הדרישה בכלל נכנסת בשער.

מתי החברה רשאית לסרב

סעיף 185(ב) מונה שלוש עילות סירוב: שהבקשה הוגשה שלא בתום לב; שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט; או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה. בעל מניות שרוצה יותר מזכות העיון שבחוק צריך לעגן אותה מראש בהסכם בעלי המניות, וזה חלק מניסוח ובדיקה של חוזים מסחריים.

שימו לב לנוסח: העילה השנייה מדברת על סוד מסחרי שבמסמכים — לא על המסמך כולו. תשובה מעשית לדרישה כזו היא לרוב עיון בגרסה שממנה הושחרו הסודות המסחריים, ולא סירוב גורף. מי שדוחה דרישה בעילה השלישית נדרש להצביע על פגיעה בטובת החברה, ולא על אי־נוחות של ההנהלה.

שכר הדירקטורים: זכות נפרדת, וסף של עשרה אחוזים

סעיף 186 יוצר זכות עצמאית, ולא כל בעל מניות זכאי לה. היא נתונה לבעל מניות אחד או יותר שלו עשרה אחוזים לפחות מכוח ההצבעה בחברה, והיא חלה על דירקטוריון של חברה שאינה תאגיד מדווח החייבת למנות רואה חשבון מבקר.

מה שמקבלים אינו סיכום אלא הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של החברה, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה — לרבות לעניין תנאי פרישה — בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים. הסכום כולל גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה בחברה בת.

שלוש נקודות שמשנות תוצאה: הדרישה חלה על שלוש שנים ולא על שנה אחת; היא כוללת התחייבויות עתידיות ולא רק תשלומים ששולמו בפועל; והיא חוצה לחברה הבת. סעיף 186(ב) מאפשר לדירקטוריון לסרב אם מצא שהדרישה מוגשת שלא בתום לב — עילה אחת, לא שלוש.

תקנון ודוחות כספיים

סעיף 187(א) מקנה לכל בעל מניה זכות לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון — ובחברה שאינה תאגיד מדווח, גם העתק מהדוחות הכספיים. בתאגיד מדווח, סעיף 187(ב) מקנה זכות לקבל את הדוחות אם הם לא פורסמו לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך.

הזכות של דירקטור רחבה לחלוטין — ומסיבה טובה

כשעוברים מבעל מניות לדירקטור, ההיגיון מתהפך. דירקטור אינו משקיף על החברה אלא נושא באחריות אישית לניהולה, ולכן החוק נותן לו כלים אחרים:

חוק החברות, סעיף 265(א)

לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.

שלושה הבדלים מהותיים מזכותו של בעל מניות: אין רשימה סגורה; הזכות משתרעת גם על נכסים ולא רק על מסמכים; והיא כוללת קבלת העתקים ולא רק עיון. המסננת היחידה היא ”ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו“ — והיא נמדדת לפי חובות הזהירות והאמונים שסעיפים 252–254 מטילים עליו.

סעיף 265(ב) מאפשר לחברה למנוע בדיקה אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב, או שהבדיקה עלולה לפגוע בטובת החברה. סעיף 265(ג) מרחיב את הזכות לדירקטור חיצוני: בית המשפט רשאי לקבוע כי היא תחול גם על מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע שהמידע חשוב לביצוע תפקידו.

ייעוץ מקצועי על חשבון החברה

סעיף 266 משלים את התמונה: דירקטור זכאי, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה — אם כיסוי ההוצאה אושר בידי הדירקטוריון או בידי בית המשפט. בהחלטה, שוקל בית המשפט בין השאר אם המומחים של החברה אינם מספקים את הסיוע הנדרש, ואת סבירות הסכום המבוקש בהתחשב בעילה לבקשה ובמצבה הכספי של החברה.

הסעיף הזה נועד בדיוק למצב שבו דירקטור חושד שהייעוץ שהחברה מקבלת אינו ניטרלי כלפיו. מי שנמנע מלהשתמש בו — ואחר כך נדרש להסביר מדוע הסתמך על חוות דעת שהוזמנה בידי מי שיש לו עניין — מתקשה מאוד.

איך מנסחים דרישת עיון שעומדת בתנאי החוק

• הפרידו: קודם כל מה שמגיע לפי סעיף 184 ללא תנאי, ורק אחר כך מה שנדרש לפי סעיף 185. דרישה שמערבבת את השניים מזמינה סירוב גורף.
• ציינו מטרה מפורשת לכל מסמך שמבוקש לפי סעיף 185. ”מטרת הדרישה“ היא תנאי בלשון הסעיף, לא נוהג.
• בחברה פרטית — ודאו קודם שהנושא נמצא על סדר יומה של האסיפה. השער השני בסעיף 185(א)(2) נפתח רק אז.
• מחזיקים עשרה אחוזים לפחות? דרשו במפורש לפי סעיף 186, וציינו שאתם מבקשים הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר לשלוש השנים, כולל התחייבויות ותנאי פרישה וכולל חברה בת.
• דירקטור — עגנו את הדרישה בחובה שאתם ממלאים. סעיף 265 מותנה ב”ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו“, ודרישה שאינה מסבירה איזו חובה מדובר מזמינה את סעיף 265(ב).
• קיבלתם סירוב בעילת סוד מסחרי? הציעו עיון בגרסה מושחרת. סעיף 185(ב) מדבר על סוד מסחרי שבמסמכים, לא על המסמך כולו.

שאלות נפוצות

אילו מסמכים בעל מניות זכאי לראות תמיד?

סעיף 184 לחוק החברות קובע רשימה סגורה: פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים, מסמך שברשות החברה לפי סעיף 185, תקנון ודוחות כספיים לפי סעיף 187, וכל מסמך שעל החברה להגיש לפי דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך והעומד לעיון הציבור.

האם בעל מניות יכול לדרוש כל מסמך של החברה?

לא. מעבר לרשימה שבסעיף 184, סעיף 185(א) מתיר עיון רק בשני מצבים, ותוך ציון מטרת הדרישה: כשהמסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי סעיפים 255 ו־268 עד 275, או — בחברה פרטית בלבד — כשהדבר נדרש לצורך החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית.

מתי חברה רשאית לסרב לדרישת עיון של בעל מניות?

סעיף 185(ב) מונה שלוש עילות: שהבקשה הוגשה שלא בתום לב, שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.

איך מקבלים מידע על שכר הדירקטורים בחברה פרטית?

לפי סעיף 186, בעל מניות אחד או יותר שלו עשרה אחוזים לפחות מכוח ההצבעה רשאי לדרוש הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של החברה, ובה פירוט מלא של כל התשלומים לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים — לרבות תנאי פרישה — בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים, לרבות תשלומים בחברה בת.

מה ההבדל בין זכות העיון של דירקטור לזו של בעל מניות?

זכות הדירקטור לפי סעיף 265(א) רחבה בהרבה: היא חלה על כל מסמכי החברה ורישומיה, כוללת קבלת העתקים, ומשתרעת גם על בדיקת נכסי החברה — ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור. החברה רשאית למנוע בדיקה רק אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שהבדיקה עלולה לפגוע בטובת החברה.

מי רשאי לעיין במרשם בעלי המניות?

כל אדם, ולא רק בעל מניות: לפי סעיף 129 לחוק החברות, מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים פתוחים לעיונו של כל אדם, והסעיף אינו מתנה זאת בציון מטרה. הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות, לעומת זאת, פתוחים לעיון בעלי המניות של החברה, והחברה חייבת לשמור אותם במשרדה הרשום שבע שנים ממועד האסיפה (סעיף 90).