בקצרה: בעסקה לתקופה קצובה, תניה בחוזה שלפיה ההתקשרות תימשך אחרי מועד הסיום — בטלה (סעיף 13א(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן). הארכה טעונה הסכמה, ונטל ההוכחה שהצרכן הסכים מוטל על העוסק (סעיף 13א(ה)). כשהחיוב נעשה בהרשאה לחיוב, על העוסק להודיע על מועד סיום העסקה בתקופת ההודעה — בין 60 ל-30 ימים לפני הסיום — וגם בחוזה, בחשבוניות שלושת החודשים האחרונים, ובמסרון 21 ימים מראש. עוסק שהמשיך לחייב בניגוד לכך חשוף לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א(א)(2א).

חודשו לכם את המנוי בלי שידעתם? זו נקודת המוצא של החוק

התשובה הקצרה: בעסקה לתקופה קצובה, החוק מבטל את התניה שמאריכה את ההתקשרות מאליה. סעיף 13א(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, קובע שלתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד. במקביל, סעיף 13א(ה) מטיל את נטל ההוכחה שהצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות — על העוסק.

(א) בסעיף זה –

”מועד סיום העסקה או ההתחייבות“ – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:

(1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“;

(2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;

(3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;

”עסקה“ – כהגדרתה בסעיף 1, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן בסעיפים 6 ו־7 בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”עסקה לתקופה קצובה“ – כל אחת מאלה:

(1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;

סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 — נוסח מלא במקור. המשך הסעיף במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.

המשמעות: אתם לא צריכים להוכיח שלא הסכמתם. העוסק צריך להוכיח שכן. ואם הוא מסתמך על סעיף באותיות הקטנות של החוזה — הסעיף הזה, ככלל, חסר תוקף.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מהי בכלל "עסקה לתקופה קצובה"

סעיף 13א(א) מגדיר שלושה סוגים:

הגדרה נוספת שכדאי לזכור: "תקופת ההודעה" היא התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד. זהו החלון שבו העוסק חייב לפעול.

חובת ההודעה על מועד הסיום — ובאילו ערוצים (סעיף 13א(ב))

בעסקה לתקופה קצובה שבה העוסק מחייב את חשבון הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב, עליו להודיע לצרכן בתקופת ההודעה על מועד סיום העסקה או ההתחייבות. ולא רק פעם אחת: המועד יצוין גם בכל אחד מאלה —

שלוש נקודות מעשיות: החובה חלה כשהחיוב נעשה בהרשאה לחיוב; היא דורשת יותר מהודעה אחת; והיא כוללת דרישת הבלטה — הערת שוליים בתחתית חשבונית אינה עומדת בה.

מה קורה כשהעוסק מציע הארכה — ומתי אפשר לחזור בכם (סעיף 13א(ג)(2))

הצעה להארכה היא הליך מוסדר, לא ברירת מחדל. סעיף 13א(ג)(2) מבחין בין שני תרחישים:

זהו חלון חזרה של ממש: מי שהסכים להארכה בשיחה יזומה שנעשתה אחרי תקופת ההודעה, יכול להתחרט בתוך שלושים ימים.

עסקה לתקופה קצובה בהרשאה לחיוב: מה העוסק חייב לעשות ומתי
מתימה העוסק חייב, או מה אסור לומקור
שלושה חודשים לפני מועד הסיום ואילךלציין את מועד הסיום בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום שנשלחת לצרכן (אחת לחודש, אם נשלחות יותר), בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאותסעיף 13א(ב)(2)
בין 60 ל-30 ימים לפני מועד הסיום (תקופת ההודעה)להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה או ההתחייבותסעיף 13א(א) ו-(ב)
21 ימים לפני מועד הסיוםמסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן, אם מסר; אם המועד חל בשבת או בחג — ביום שלאחריהםסעיף 13א(ב)(3)
מועד הסיוםתנאי שלפיו ההתקשרות נמשכת מאליה — בטל, אלא אם הצרכן הסכים להארכה ובכפוף לחריגים שבסעיף 13א(ד); נטל ההוכחה שהצרכן הסכים — על העוסקסעיף 13א(ג)(1), (ד) ו-(ה)
30 הימים הראשונים של הארכה שהוצעה אחרי תקופת ההודעהאסור להעלות את המחיר או לשנות את התנאים לרעת הצרכן, והצרכן רשאי להודיע על ביטול הסכמתוסעיף 13א(ג)(2)

החריגים: מתי הארכה אוטומטית כן אפשרית (סעיף 13א(ד))

הוראת הביטול שבסעיף 13א(ג)(1) אינה חלה על שני מצבים:

שימו לב שגם החריגים בנויים כתנאים מצטברים: עוסק שלא עמד באחד מהם אינו נהנה מהם, וההארכה בטלה.

ביטלתם מנוי והחיובים ממשיכים?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).

חודשתם בלי הודעה — מה עושים

סדר הפעולות פשוט:

אם החיובים כבר נגבו, מסלול התרופות המלא מפורט במאמר חויבתם אחרי ביטול מנוי? 5 צעדים לקבלת החזר, ואת אופן מסירת הודעת הביטול תמצאו בצ׳קליסט ביטול המנוי. ראו גם ביטול מנוי חדר כושר ועמוד ביטול המנוי של המשרד, ואת תחום התביעות הייצוגיות והצרכניות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

  • החברה ממשיכה לחייב גם אחרי דרישה בכתב להפסיק את החיוב ולהשיב את הכסף.
  • חויבתם אחרי מועד הסיום של עסקה לתקופה קצובה, והעוסק טוען שהסכמתם להארכה; הנטל להוכיח את ההסכמה מוטל עליו (סעיף 13א(ה) לחוק הגנת הצרכן).
  • החיוב נעשה בהרשאה לחיוב, ולא קיבלתם הודעה מראש על מועד סיום העסקה (סעיף 13א(ב)).
  • אותו חיוב נגבה, ככל הנראה, גם מלקוחות אחרים, וייתכן שזה עניין לתובענה ייצוגית (סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות ופרט 1 לתוספת השנייה לחוק).

אפשר גם בלי עורך דין: בתביעה קטנה מגישים ומתנהלים בעצמכם; ייצוג בידי עורך דין מותר שם רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים (סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט). גם את הדרישה להשיב את מה שנגבה אחרי מועד הסיום אפשר לשלוח בעצמכם, בכתב.

שיחה ראשונה לבחינת המקרה

שאלות נפוצות

האם מותר לחברה לחדש לי מנוי אוטומטית? בעסקה לתקופה קצובה — לא על סמך תניה בחוזה. סעיף 13א(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן קובע שלתנאי הקובע כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה לא יהיה תוקף, ורואים אותו כבטל באותו מועד. הארכה אפשרית רק בהסכמה לאחר הצעה של העוסק, ונטל ההוכחה שהצרכן הסכים מוטל על העוסק (סעיף 13א(ה)).

מתי בדיוק חייבים להודיע לי שהמנוי עומד להסתיים? כשהחיוב נעשה בהרשאה לחיוב, על העוסק להודיע בתקופת ההודעה — בין 60 ל-30 ימים לפני מועד הסיום. בנוסף, המועד יצוין בחוזה או במסמך לפי סעיף 14ג(ב), בכל חשבונית או הודעת תשלום בשלושת החודשים שלפני הסיום ובהבלטה מיוחדת, ובמסרון 21 ימים לפני המועד למספר הנייד שמסר הצרכן (סעיף 13א(ב)).

הסכמתי בטלפון להאריך את המנוי ואני מתחרט. אפשר לבטל? אם ההצעה להארכה נעשתה לאחר תקופת ההודעה — כן. סעיף 13א(ג)(2) קובע שבמהלך שלושים הימים הראשונים של תקופת ההארכה העוסק אינו רשאי להעלות מחירים או לשנות תנאים לרעת הצרכן, והצרכן רשאי להודיע על ביטול הסכמתו. מעבר לכך, זכות הביטול הרגילה של עסקה מתמשכת עומדת לכם בכל עת.

יש מקרים שבהם חידוש אוטומטי כן חוקי? כן, שניים. הראשון — טובין ושירותים המפורטים בתוספת השלישית לחוק (שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק התקשורת ושירות להספקת גז), ובלבד שהעוסק הודיע בכתב בתקופת ההודעה, פירט את תנאי העסקה, ציין במפורש שההתקשרות תימשך אלא אם הצרכן יודיע אחרת, וציין שזכותו לסיים בכל עת. השני — עסקאות במחיר מוזל או עסקאות קשורות, בכפוף לתנאים המצטברים שבסעיף 13א(ד)(2).

חויבתי אחרי שהמנוי היה אמור להסתיים. מה מגיע לי? השבה של החיובים שנגבו לאחר מועד סיום העסקה, ובנוסף פיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א(א)(2א) — עד 10,000 ₪, ועד 50,000 ₪ בהפרה חוזרת או נמשכת או בנסיבות מחמירות. התנאי המוקדם לתביעה הוא בקשה בכתב לעוסק לפי סעיף 31א(ב).

החברה טוענת שהסכמתי להארכה. מי צריך להוכיח? העוסק. סעיף 13א(ה) קובע במפורש שנטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות מוטל על העוסק. בפועל פירוש הדבר שעליו להציג את ההצעה שנמסרה ואת ההסכמה שהתקבלה — ולא די בהפניה לסעיף בחוזה המקורי.

הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להתייעצות עם עורך דין. סכומים, מועדים וזכויות משתנים לפי סוג העסקה ונסיבותיה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
הזווית המקצועית — ירון מאירי, עו״ד:
הבקשה הראשונה שאני שולח בתיק חידוש אוטומטי היא לא דרישת כסף אלא דרישת מסמכים: הציגו את ההודעה שנמסרה בתקופת ההודעה, את המסרון של 21 הימים ואת ציון מועד הסיום בשלוש החשבוניות האחרונות. במקרים רבים העוסק פשוט לא יכול להציג אותם — ואז השאלה כבר לא אם ההארכה בטלה, אלא רק כמה חודשים אחורה משיבים. נטל ההוכחה בסעיף 13א(ה) הוא הכלי החזק ביותר שיש לצרכן בסוג התיקים האלה.

חידוש והטעיה בתנאי הביטול — שלושה עיצומים כספיים

הטעיה בתנאי הביטול, אי משלוח פירוט חיובים שנתי ואי העמדת אפשרויות ביטול הם הפרות שהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אוכפת בעיצום כספי, ושלושתן נוגעות ישירות לעסקה שמתחדשת מעצמה. בכל שורה נקראו גם טור ״ערעור״ וטור ״סכום העיצום לאחר ערעור״ שבפנקס, והמצב הרשום בהם מובא בגוף השורה. הפרטים נכונים לבדיקת הפנקס ביום 23.9.2026.

  • הוט נט שירותי אינטרנט בע״מ (ח״פ 512129701) — הליך 5-31-22, עיצום כספי בסך 680,760 ₪, בגין הפרת סעיף 2(א)(13), סעיף 13ב(ב1) (אי משלוח פירוט חיובים שנתי), סעיף 2(א)(21) (הטעיה בתנאי ביטול עסקה), סעיף 13ד(ג) (אי חיוב יחסי) וסעיף 14ג(ב). טור הערעור בפנקס ריק בשורה זו.
  • מבראשית אמריקה ישראל בע״מ (ח״פ 515354991) — הליך 5-40-21, בגין הפרת סעיף 2(א)(21) (הטעיה בתנאי ביטול) וסעיף 14ט(א) (אי מתן אפשרויות ביטול עסקה). העיצום שהוטל היה 721,935 ₪, ובטור ״סכום העיצום לאחר ערעור״ רושם הפנקס 514,575 ₪ — וזה הסכום העדכני לפי הפנקס. את הערעור עצמו מסמן הפנקס כערעור שנדחה, ועם זאת הוא רושם לאחריו את הסכום המופחת.
  • דאבל פיס מועדון חברים בע״מ (ח״פ 514629617) — הליך 5-13-20, עיצום כספי בסך 159,944 ₪, בגין הפרת סעיפים 2(א), 2(א)(21), 3(ב), 13ג (חובות גילוי בעסקה מתמשכת), 14ג(א) ו-14ג(ב). בטור הערעור שבפנקס: הערעור נדחה, וטור הסכום שלאחר ערעור חוזר על אותו סכום — העיצום נותר על כנו.

המקור: פנקס העיצומים הכספיים של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. שם העוסק, מספר התאגיד, מספר ההליך, סכום העיצום, הסעיפים שהופרו, טור ״ערעור״ וטור ״סכום העיצום לאחר ערעור״ נקראו מן הפנקס עצמו ב-23.9.2026; המשפט העובדתי שבכל שורה נשען על מסמך ״נסיבות ההפרה״ שהרשות מפרסמת לאותו הליך. עיצום כספי הוא החלטה מינהלית של הרשות וניתן לערער עליה: כאשר הפנקס רושם סכום שלאחר ערעור, הסכום שלאחר הערעור הוא המובא כאן; כאשר טור הערעור ריק, הפנקס אינו רושם ערעור באותה שורה. כל הפריטים בבלוק זה הם החלטות של רשות אחרת או של בית משפט בעניינו של אחר, ואינם תיקים של המשרד.

מקורות

נבדק מול נוסח חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, כפי שהוא בספטמבר 2026. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.