עתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית: איך זה עובד

מה בדיוק אפשר לבקש — והסעד היחיד שיש

סעיף 17ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, מסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת — לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו — ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט-1969, לפי פרק ט' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה-1965, או לפי סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד-1994 — או המשכתו. הצעדים המעשיים בנושא מרוכזים בעמוד הלכת לשכת השר בתעמולת בחירות.

זהו כל הסעד. ההליך אינו מקנה פיצוי, אינו קובע אחריות אזרחית, ואינו מנפיק פסק דין הצהרתי. הוא כלי מניעתי, וזו גם עוצמתו: הוא מהיר, והוא מכוון לעצור פרסום שממשיך לפעול. המילה "המשכתו" היא זו שמאפשרת לתקוף גם פרסום ישן שעודנו זמין ברשת.

לצד סעיף 17ב קיים סעד משלים בסעיף 17ג: יו״ר הוועדה רשאי, עד היום ה-60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית להסיר מודעות וכתובות שהוצגו בניגוד לחוק ולנקות או לשקם מקרקעין שהושחתו.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מי עותר, ומי חייב להישמע

כאן נדרש דיוק. סעיף 17ב(א) אינו מגדיר מיהו העותר. מה שהוא מגדיר הוא מיהו "נוגע בדבר" שיש לתת לו הזדמנות לטעון לפני מתן הצו: "חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא כוח רשימה לפי סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט-1969".

כלומר: זכות הטיעון מוקנית למי שהצו עלול לפגוע בו, ולא לעותר. בפועל, ההחלטות שסקרתי בעמודי המשרד ניתנו בעתירות שהגשתי וייצגתי בהן את עצמי — ראו תב״כ 20/26, תב״כ 28-31, 33/26 ותב״כ 50-52, 54-59/26.

נקודה נוספת מאותה משפחה: סעיף 18 לחוק מקנה גם לחבר ועדת הבחירות המרכזית ולבא כוח רשימת מועמדים סמכות להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי החוק — סמכות חריגה בנוף הפלילי הישראלי; וסעיף 19 קובע שבמקרה כזה היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי לצוות על הפסקת הדיון.

סדרי דין, אגרות ואופן הדיון

סעיף 17ה(א)(1) מסמיך את יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי סעיפים 17ב עד 17ד. מכוחו פורסמו הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה-2015.

סעיף 17ה(א)(2) מסמיך אותו, באישור אותה ועדה, להסדיר אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים, ואת הפטור מהן; ונקבע כי על אף סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, אגרה כאמור אינה טעונה אישור שר האוצר. מכוחו פורסמו הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה), התשפ״ו-2026. לפי התוספת להוראות, האגרה בעד הגשת הליך היא 350 ₪ (ק״ת 12497, 4.8.2026), וההוראות בתוקף עד 27.10.2027. מי שאין ביכולתו לשלם ומצרף אסמכתה על קבלת גמלת הבטחת הכנסה או תשלום אחר המנוי בסעיף 4 להוראות — פטור מהאגרה.

סעיף 17ה(א1) מאפשר ליו״ר הוועדה — לאחר ששקל את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, או לבקשתם — להורות שהדיון יתקיים בהיוועדות חזותית, ובלבד שכל המשתתפים יוכלו לראות ולשמוע זה את זה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.

שיהוי: כמה זמן יש לי מרגע הפרסום?

החוק אינו קובע מועד להגשת בקשה לצו מניעה. הטענה שתישמע מהצד השני היא טענת שיהוי — והיא נדחתה במפורש בתב״כ 28-31, 33/26. שם הוגשו העתירות ביום 30 באפריל 2026, כאשר הסרטון המוקדם ביותר פורסם ב-24 באוגוסט 2025 — כשמונה חודשים קודם לכן. נקבע שכל עוד הסרטונים זמינים ואפשר שבוחרים ייתקלו בהם, ניתן ליתן צו נגד המשכתו של מעשה העבירה לפי סעיף 17ב(א), ושהזמן שחלף אינו מצדיק דחייה מטעם זה בלבד.

עם זאת, אין להסיק מכך שהזמן חסר משמעות. הוא נשקל בשלב אחר — בפסיקת ההוצאות. בתב״כ 50-52, 54-59/26 נמנו במפורש שיקולי ההוצאות, ובהם מספר הסרטונים בכל עתירה ומועדי פרסומם.

הוצאות — לשני הכיוונים

סעיף 17ה(ב) מסמיך את יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי סעיפים 17ב עד 17ד. ובהמשך אותו סעיף — סנקציה נוספת: ראה היושב ראש כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, להטיל עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.

כמה זה בפועל? בתב״כ 20/26 נפסקו 5,000 ₪ לטובת העותר. בתב״כ 28-31, 33/26 נפסקו 27,000 ₪ בסך הכול, בפילוח לפי הליך. בתב״כ 50-52, 54-59/26 נפסקו 36,000 ₪ לטובת העותר, ובנוסף 27,500 ₪ לטובת המשרדים והיועצת המשפטית לממשלה. שיקולי ההוצאות שנמנו שם: דמיון העתירות במהותן — כך שכתיבתן לא דרשה השקעה זהה בכל פעם; מספר הסרטונים בכל עתירה ומועדי פרסומם; הציפייה לפתרון מהיר יותר של הסוגיה לאחר החלטה קודמת באותו נושא; והתנהלות הצדדים בהגשת התשובות.

וההיפך קורה גם הוא. ביום 10.8.2026 נדחתה על הסף עתירה שהגשתי נגד שר התקשורת בעניין סרטון שנוצר בבינה מלאכותית לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, ובעניין איור שנוצר, כפי הנראה, באמצעים דיגיטליים — נקבע שחובת הסימון שבסעיף 2א2 אינה חלה על תעמולה בבחירות מקדימות, וכי סעיף 2א2 אינו חל גם על האיור, משום שהייצוגים שבו אינם "עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור" — והוטלו עליי הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪. זו לא הערת אגב: ההליך הזה נושא סיכון כספי ממשי לעותר.

אכיפת הצו והיחס להליך הפלילי

סעיף 17ב(ג)(1) קובע שהוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט יחולו על צו מניעה; לעניין זה רואים את הצו כצו של בית משפט, וליו״ר ועדת הבחירות נתונות הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי אותו סעיף. סעיף 17ב(ג)(2) מאפשר להטיל את הקנס על סיעה, על רשימת מועמדים או על מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית — גם כשהצו הופר בידי אדם אחר הפועל בעבורם — ובלבד שניתנה הזדמנות להשמיע את דברם. סעיף 17ב(ג)(3) מוסיף מנגנון גבייה יעיל: קיזוז הקנס מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות, ובלבד שלא יעלה על 10 אחוזים מהם.

ביחס להליך הפלילי — סעיף 17ב(ד) מונע כפל: לא ייענש אדם לפי סעיף 17 אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו מעשה לפי סעיף 17.

מה עתירה צריכה כדי להצליח

מהחלטות 2026 עולה תבנית ברורה. עתירה מוצלחת עושה חמישה דברים:

• ממקדת פרסומים קונקרטיים. כל פרסום עם תאריך, פלטפורמה, חשבון וקישור. בתב״כ 28-31, 33/26 פורטו הסרטונים לפי שר ולפי מועד פרסום; בתב״כ 20/26 — 34 פרסומים, בפילוח לפי פלטפורמה ולפי שפה.
• מוכיחה בנפרד את שני רכיבי העבירה. ההחלטה בתב״כ 20/26 בחנה בנפרד את רכיב התוכן (האם זו תעמולת בחירות) ואת רכיב הנכס (האם נעשה שימוש בנכס ציבורי) — ודחתה את הראשון וקיבלה את השני. עתירה שמטפלת רק באחד מהם חשופה.
• מקדימה התראה. פנייה מפורטת לפני ההליך מצמצמת את המחלוקת, ולעיתים מייתרת אותה. בכמה מהתיקים הוסרו פרסומים לפני הדיון, והעתירה לגביהם התייתרה.
• מבקשת סעד ממוקד. בתב״כ 28-31, 33/26 נדחו שני סעדים: צו כללי על פרסומים עתידיים, וצו למפלגה לפקח על נבחרי הציבור מטעמה — בהיותם "הנחיה כללית לשמור על הוראות הדין, וזהו המובן מאליו". בקשו הסרה של פרסום מסוים, לא הנחיה כללית.
• נערכת לזכות הטיעון של הצד שכנגד. הצו ניתן רק לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות לטעון (סעיף 17ב(א)) — כך שיש להיערך לתשובה ולתגובה לה.

הערה על סעד ארעי: בתב״כ 114/26, שהוגשה ב-13.8.2026 בעניין סרטון שכלל ילדים מתחת לגיל 15 (הפרה נטענת של סעיף 2ג), ניתן באותו יום, כשעתיים ורבע לאחר הגשתה, צו ארעי להסרת הסרטון לאלתר מכל החשבונות ברשתות החברתיות, עם היתר להעלותו מחדש לאחר הוצאת הקטעים הרלוונטיים, ונקבע מועד לתשובת המשיבים. כלומר, ההליך יודע לפעול במהירות כשהעניין דחוף.

המשך קריאה: שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות, מה נחשב תעמולת בחירות, ועמוד הריכוז האם מותר לשר לצלם תעמולת בחירות בלשכתו?. להשוואה עם הליכים אחרים: אכיפה מנהלית: סמכויות ופיקוח וצו מניעה זמני. לפניות בענייני פרסומים ומוניטין — לשון הרע ומוניטין.

שאלות נפוצות

מי יכול להגיש עתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית? סעיף 17ב(א) אינו מגדיר מיהו העותר. מה שהוא מגדיר הוא מיהו 'נוגע בדבר' שיש לתת לו הזדמנות להביא טענותיו לפני מתן הצו — חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה, או בא כוח רשימה לפי סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת. בפועל, ההחלטות משנת 2026 שסוקרו באתר זה ניתנו בעתירות שהוגשו על ידי עורך דין פרטי, בעצמו.

איזה סעד אפשר לקבל בהליך הזה? צו מניעה בלבד — צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק דרכי תעמולה או לפי הפרקים המקבילים בחוקי הבחירות, או את המשכתו (סעיף 17ב(א)). אין בהליך פיצוי ואין סעד הצהרתי. סעד משלים קיים בסעיף 17ג — צו להסרת מודעות ולניקוי או שיקום מקרקעין, שניתן לתיתו עד היום ה-60 שלאחר יום הבחירות.

כמה זמן יש לי להגיש אחרי שהפרסום עלה? החוק אינו קובע מועד. טענת שיהוי נדחתה בתב״כ 28-31, 33/26, שם הוגשו העתירות כשמונה חודשים לאחר הפרסום המוקדם ביותר: נקבע שכל עוד הפרסום זמין ואפשר שבוחרים ייתקלו בו, ניתן ליתן צו נגד המשכת העבירה. עם זאת, מועדי הפרסום נשקלים בשלב ההוצאות.

האם ההליך כרוך באגרה? כן. סעיף 17ה(א)(2) מסמיך את יו״ר ועדת הבחירות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות בבקשות ובעררים לפי סעיפים 17ב עד 17ד ואת הפטור מהן. מכוחו פורסמו הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה), התשפ״ו-2026. לפי התוספת להוראות, האגרה בעד הגשת הליך היא 350 ₪, וההוראות בתוקף עד 27.10.2027. יושב הראש רשאי להורות על החזר האגרה, כולה או חלקה, אם ההליך בוטל או נמחק לבקשת מביאו, הסתיים בפשרה, או שהמשיב תיקן את ההפרה בעקבות ההליך (סעיף 5 להוראות).

האם אני מסתכן בהוצאות אם העתירה תידחה? כן. סעיף 17ה(ב) מסמיך את יו״ר הוועדה לחייב בעל דין בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר, ואם מצא שנעשה שימוש בלתי ראוי בהליך או שהוגש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה — להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה, בלא קשר לתוצאות ההליך. בפועל, ביום 10.8.2026 נדחתה על הסף, בהיעדר עילה, עתירה שהגשתי נגד שר התקשורת, והוטלו עליי הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.

מה קורה אם הצו מופר? סעיף 17ב(ג)(1) מחיל על צו מניעה את סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, ורואים את הצו כצו של בית משפט. ניתן להטיל את הקנס גם על סיעה, על רשימת מועמדים או על מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית — לרבות כשהצו הופר בידי אדם הפועל בעבורם — לאחר שניתנה הזדמנות להשמיע את הדברים; והקנס ניתן לקיזוז מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות, עד 10 אחוזים מהם.

מה צריך לצרף לעתירה, ואיך מגישים אותה? לפי הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה-2015, העתירה מוגשת במערכת הממוחשבת של ועדת הבחירות המרכזית, עד השעה 14:00 בימים א׳–ה׳, והעובדות בה מאומתות בתצהיר (סעיף 2). בעתירה מתארים את התעמולה ואת מועד פרסומה, ומצרפים את ההתכתבות בפנייה מוקדמת למשיב, או מנמקים מדוע לא נעשתה (סעיף 2(ב)); מצרפים גם צילום של התעמולה, אם ניתן להשיגו בשקידה סבירה (סעיף 3). המשיבים הם המועמד, הסיעה או הרשימה שבעדם נערכה התעמולה, היוזם לפרסומה וכל מי שעלול להיפגע (סעיף 5), והעותר ממציא להם את העתירה במישרין (סעיף 6). בעת ההגשה מצרפים אסמכתה על תשלום האגרה או על הזכאות לפטור.