ירושה ממוריש בחו"ל: הליך בישראל

מהו הסדר משפטי לירושה ממוריש בחו"ל בדין הישראלי

ירושה ממוריש בחו"ל בישראל מוסדרת בחוק הירושה, התשי״ב-1965, וגם בחוק על זכויות וחובות (מצי״ן), התש״ל-1970. זהו נושא משפטי מורכב המתעורר כאשר אדם שיש לו זיקה לישראל (תושב ישראל, בעל דרכון ישראלי, או בעל רכוש בישראל) מת בחו״ל או כאשר המוריש היה תושב חו״ל אך השאיר רכוש בישראל. בפרקטיקה, בתי המשפט הישראליים מפעילים סמכות משפטית על ירושה זו בהתאם לכללי משפט בינלאומי פרטי ולהסכמים בינלאומיים שחתמה עליהם ישראל.

הגדרה חוקית של "תושב" לעניין ירושה מובאה בסעיף 1 לחוק הירושה, ומוגדר כל אדם שהתושבותו הרגילה בישראל, בלי קשר להיותו אזרח או לא. זהו נושא קריטי לכל תרבות בעניין קביעת סמכות בית משפט בישראל לדון בירושה.

הסמכות של בית משפט בישראל בעניין ירושה ממוריש זר

סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי בתי משפט בישראל יהיו בעלי סמכות לדון בירושה של תושב ישראל בנקודת זמן מותו, ללא תלות היכן הנכסים או משחקי המוריש. כמו כן, בתי משפט בישראל יש סמכות על ירושה של אדם זר המוות בחו"ל, אך רק בנוגע לנכסים הממוקמים בישראל. זה כללי בדיני משפט בינלאומי וניתן לעמוד בהן גם בדיני ישראל.

ראיה משפטית חיונית לשאלת הסמכות היא מיקום הנכסים של המוריש. אם כל הנכסים של המוריש הזר נמצאים בחו"ל, בתי משפט בישראל עלולים להסרב לדון בתביעה נגד כל בעל דעות בנוגע לחלוקה של הירושה, אם כי הם מעת לעת יכולים לתת פסק דין בנוגע לצדק ולהנאה של יורשים בישראל שקשוריים לירושה זאת.

החוק החל על הירושה וזכויות היורשים

סעיף 15 לחוק הירושה קובע כי הוצאה, הנחלה וחלוקת הירושה תיעשה בהתאם לחוק של המדינה בה היה לתושב הרגיל של המוריש (lex domicilii), אלא אם הצדיקה של המוריש חתום חיוביות בחוקים של מדינה אחרת בה יש רכוש. בפרקטיקה, זה אומר שאם המוריש היה תושב חו"ל בעת מותו, חוקים של אותה מדינה יחולו על חלוקת הירושה.

עם זאת, אם רכוש ממוקם בישראל וחוקי הדרום עדיין בחיים בישראל כדי לדון בירושה בנוגע לחלוקה של הרכוש בישראל — החוק הישראלי יחול על נכסים בישראל בלבד. זהו חיוב משפטית קריטית שהיא חוקות בדיני מן בינלאומי עם תת רבות של המדינות.

תהליך הוכחת זכויות המוצעות בחזקה של יורשים

על יורש שרוצה לתבוע את זכויותיו בירושה של מוריש זר להוכיח כמה דברים בעדותו של בית משפט. ראשית, עליו להוכיח את מוות המוריש ותאריך המוות. שנית, עליו להוכיח את קשר הדם בינו לבין המוריש — זה יכול להיעשות בשם אישורים רשמיים של הלידה, נישואין או אם כן עדות של עדים אמינים. שלישית, על היורש להוכיח כי המוריש לא הותיר צוואה חוקית או שהתברר כי הצוואה שוא או פסוקה על ידי בית משפט.

כאשר אדם טוען לזכויות שלו בירושה אך חוסר לו מסמכים רשמיים (כגון תעודת לידה), בית משפט בישראל עלול להעיד בדרך של זמנות כדי לוודא את הטענות. עדות מפי עדים, מכתבים, או מסמכים רשמיים מחו"ל — כל אלה ניתן לתמוך בהם כראיות בבית משפט.

דיני צוואה וירושה ללא צוואה

כאשר מוריש זר מת בלא לעזוב צוואה תקינה בעיני החוק הישראלי, חלוקת הירושה נעשתה בהתאם לחוקי הירושה של ישראל. סעיף 4 לחוק הירושה קובע סדר ירושה: ילדים (בני וללא הבחנה), ואז הורים, ואז אחים, וכן הלאה. אם אין יורשים בקטגוריה זאת, הירושה עוברת לממשלה ישראלית (סעיף 5).

עם זאת, אם למוריש הזר הייתה צוואה תקינה, צוואה זו תוכנס בהתחשבנות על ידי בית משפט בישראל. אם הצוואה נכתבה בחוק חוקי של מדינה זרה, בית משפט בישראל עלול להכיר בה כתוקפת כל עוד היא עונה לדרישות חוקיות של מדינת המוצא של הצוואה.

הוצאות משפטיות וריווח נטו לאחר מסים

עובדה חשובה בירושה היא שיש צורך לשלם ממס הירושה בישראל. חוק מס הירושה, התשנ״א-1991, קובע שיש לשלם מס על ערך הירושה שחרג מגבול מסוים. עם זאת, יש פטורים מסוימים: קרובים מיידיים (בחזקה נמוכה יותר של שיעור מס), בני זוג שחיים בנישואין חוקיים עד בחזקה מסוימת, וזקנים מעל גיל מסוים.

בנוסף לזה, בית המשפט רשאי להזמין צו על מימון של הוצאות משפטיות בתהליך המשפט להתעסק עם הירושה. זה כולל עלויות של עורכי דין, מומחי הערכה של נכסים, ודיווח חשבונאי. הזוכה בתביעה עלול לקבל החזר של הוצאות אלה מן הצד המפסיד.

ניהול הנכסים בעת התהליך ודוחות בתי משפט

כאשר בית משפט מצא כי שפט זה חייב להשקיף על החלוקה של הירושה, הוא עלול להעיד על מינוי של מנהל נכסים זמני כדי לטפל בנכסים בעת התהליך המשפטי. על מנהל הנכסים זה להגיש דוחות תקופתיים לבית המשפט עם פרטים של הנכסים, ההוצאות שבוצעו, וכל משהו אחר שקשור לניהול הנכסים.

זה חיוני כדי להבטיח שהנכסים לא יגנבו או לא ישומדו במהלך התהליך המשפטי. בנוסף, בית המשפט יכול להזמין מעבד להעביר כל נכס או כלים לחשבון בנק שמוקד בשם המנהל, כדי לשמור על נכסים בטוח.

אכיפה של פסק דין בחו"ל וזכויות יורשים בישראל

בתרחיש שבו בית משפט בישראל נתן פסק דין בנוגע לירושה של מוריש זר, אבל הנכסים או הזקוקים האחרים של המוריש ממוקמים בחו"ל, יתכן שיורש זה יידרש לאכוף את פסק הדין בחו"ל. זה כולל הגשת בקשה בבתי משפט של המדינה בה הנכסים ממוקמים כדי שהם כירו בפסק הדין של ישראל.

סעיף 21 לחוק הירושה מאפשר אכיפה של פסקי דין ישראליים בחו"ל תוך שימוש בהסכמים בינלאומיים ליסוד הדדי ההדדיות בדברים משפטיים בין ישראל ומדינות אחרות. זה יכול להיות תהליך ממושך וקשה, וחיוני להתייעץ עם עורך דין בחו"ל כדי לבצע זאת בדרך הנכונה.