עלייה לישראל: זכויות, הטבות והליכים

הזכות לעלות: מה אומר חוק השבות?

חוק השבות, תש"י-1950 קובע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל. "יהודי" מוגדר בחוק כמי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר — ומאז תיקון 1970, הזכות נרחבת גם לילדים, נכדים ובני/בנות זוג של יהודים, גם אם הם עצמם אינם יהודים.

האזרחות הישראלית ניתנת אוטומטית עם העלייה, מכוח חוק האזרחות, תשי"ב-1952, סעיף 2. אין צורך בהגשת בקשה נפרדת — העולה הופך לאזרח בשעת הגעתו לישראל. עם זאת, נדרש רישום בפנקס האוכלוסין ובמשרד הפנים לצורך קבלת תעודת זהות ודרכון.

סל הקליטה — מה מגיע לעולה חדש?

סל הקליטה מורכב מכמה מרכיבים שמשרד העלייה והקליטה מעניק ב-12 החודשים הראשונים: קצבת קליטה חודשית (המחושבת לפי גיל וגודל משפחה); השתתפות בדמי שכירות (במסלול "שכר דירה"); מענק מיוחד לאזורי עדיפות לאומית; ועלות כרטיס הטיסה המוחזרת חלקית.

בנוסף, עולה חדש פטור מתשלום אגרות ומיסים עבור העברת מטען אישי לישראל — כולל רכב אחד — בפעם הראשונה. פטור זה חל פעם אחת בלבד ותוך 3 שנים מיום העלייה.

הטבות מס — עשר שנים של פטור

תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (2007) מעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים פטור מלא ממס הכנסה ישראלי על הכנסות ממקורות מחוץ לישראל למשך עשר שנים מיום העלייה. הפטור חל על הכנסות מעסק בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, דיבידנדים וריבית ממקורות זרים.

הכנסה ממקורות ישראלים — שכר ממעביד ישראלי, הכנסה מעסק בישראל — חייבת במס כמו לכל תושב, החל מהיום הראשון. הפטור הוא בחירה — עולה יכול לדחות את תחילת ספירת עשר השנים בתנאים מסוימים, ולכן כדאי לתכנן מראש עם רואה חשבון.

דיור: הלוואות ומענקים

עולה חדש זכאי להלוואת דיור בתנאים מסובסדים ממשרד העלייה והקליטה — בריבית נמוכה מהשוק ועם תקופת החזר ארוכה. גובה ההלוואה תלוי בגודל המשפחה ובאזור הגיאוגרפי (יש תמריצים לאזורי פריפריה). ההלוואה מיועדת לרכישה או שכירות של דירה בישראל.

עולים המתיישבים באזורי עדיפות לאומית זכאים למענקים נוספים — לעיתים עשרות אלפי שקלים — בשל מדיניות פיזור אוכלוסין. כדאי לבדוק את רשימת האזורים המוכרים לפני בחירת מקום מגורים.

הכרת תארים מקצועיים — הצעד שנשכח

רופא, עורך דין, אדריכל, מהנדס — כל אלה לא יכולים לעסוק במקצועם בישראל על בסיס רישיון זר בלבד. נדרש הליך הכרה מול הגורם המוסמך: לשכת עורכי הדין, מועצת הרפואה, מהנדסים ואדריכלים. ההליך כולל בדיקת תעודות, לעיתים בחינות השלמה, ולעיתים עבודה תחת פיקוח.

אל תמתינו. פתחו את הליך ההכרה כבר בחודשים הראשונים לעלייה — הוא לוקח לעיתים שנה ויותר.

כשהמדינה לא עמדה בהתחייבויותיה

עולים שלא קיבלו הטבות המגיעות להם כחוק יכולים לערור. הדרך הראשונה: פנייה ישירה למשרד העלייה והקליטה. הדרך השנייה: עתירה לבית המשפט המנהלי. אם מדובר בנזק כספי ניכר — אפשר לתבוע בנזיקין. אם מדובר בסירוב שיטתי שפוגע בקבוצת עולים — יש לבחון תביעה ייצוגית.

עולים עם מוגבלויות או ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים להטבות מוגדלות — הן בדיור והן בחינוך. אם הגורמים המטפלים מסרבים, זכות הערר לבית המשפט המנהלי היא אמיתית ומשמשת בפועל.