הסדרה חוקית של קורקינטים חשמליים בישראל ודרישות הרישיון
קורקינט חשמלי (תרגום רשמי: "יישכה חשמלית") הוגדר בחוק התעבורה, התשכ"ח-1961, בתיקון שנוסף בשנת 2019. לפי סעיף 10ט לחוק התעבורה, קורקינט חשמלי מוגדר כ"כלי רכב חשמלי קל המעוצב לשרת אדם אחד, בעל שני גלגלים או יותר, המונע באמצעות מנוע חשמלי בעל הספק המיוחסת כל היותר 250 וואט". כדי להשתמש בקורקינט בדרכים הציבוריות בישראל, יש חובות משפטיות מובהקות: (1) הקורקינט חייב להיות רשום ברשות התעבורה (תנאי לשימוש חוקי); (2) הנוהג חייב להיות בן 16 ומעלה ובעל רישיון נהיגה תקף (לפחות קטגוריה א'). חוק התעבורה אוסר על שימוש בקורקינט על מדרכות בתוך שכונות מגורים (רחוב שקט) — השימוש מתוך תקינים בדרכים מיוחדות שנקבעו בתקנות. עם זאת, לאחרונה (2024), משרד התחבורה אישר הנחיות זמניות המסירות בחלקן את הדרישה לרישיון נהיגה מלא בתנאים מסוגים (כגון שימוש בשטח תעודי) — אך לא בדרכים ציבוריות עם כלים רכב אחרים.
אחריות משפטית בתאונה — מי אחראי בגין נזק או פגיעה
אם קורקינטן (כלומר, נוהג קורקינט) גרם לתאונה הצבור או שנפגע כתוצאה מתאונה עם קורקינט, האחריות משפטית קבועה בחוק הנזיקין, התשכ"ח-1968. ראשית, קורקינטן שנזקק חזקות ספציפיות: אם הוא נוהג קורקינט ללא רישיון או בשימוש פסול (כגון על מדרכה), חובת הזהירות שלו גבוהה, ופגיעה או נזק כלשהו בו יכול להוביל להשפעת הפעולות שלו. אם הוא פגע בהולך רגל או בנוסע קורקינט אחר, תביעה לפיצויים נגדו תהיה קלה יחסית (בית משפט יקבע את אחוז הזדמנות של כל צד). שנית, בעל הקורקינט גם עשוי להיות אחראי בעקיפין, אם הוא השאיל את הקורקינט למישהו בלא עמידה בתנאים בטיחותיים (כגון הוא לא בדק שהנוהג כשר או שהוא לימד אותו את הנהלים). בנוסף, אם הקורקינט עצמו היה בעל תקלה טכנית (כגון בלמים שאינם עובדים), בעל הקורקינט יכול להישמר אחרית בנזק או כחוקה למוך מוטעה על בטיחות של כלי הרכב. שלישית, אם מובילי שירותי שיתוף קורקינטים (כגון חברות יד"ש או וו"ה) מספקים קורקינטים בתנאים גרועים (כגון בלמים שלא עובדים, נורות כיבוי), הם עלולים להישמר אחרית בנזק לשימוש עם קורקינט שלהם, בטיעון של "פגם בפיתוח" או "חוק צרכן".
ביטוח אחריות וסוגי הכיסוי הביטוחי
חוק ביטוח חובה — רכב חשמלי, התשפ"ב-2021, קובע כי כל קורקינט חייב להיות מבוטח בביטוח אחריות צד שלישי (כלומר, ביטוח בעבור נזק שנגרם ללאחרים). ביטוח זה חייב לכסות: (1) נזק גופני (פגיעה פיזית) לאדם אחר; (2) נזק רכוש (כגון נזק לרכב או תחבורה אחרת). דרישות הביטוח הן: חובה למוביל קורקינט (או לבעל שלו) לסחור בקבלה של ביטוח תקף, תקופת כיסוי מינימאלית של שנה, וגבול מינימום של 250,000 שקל בעבור נזק לכל אדם יחיד. אם נוסע או בעל קורקינט נפגע ובעל הקורקינט לא בעל ביטוח, הנפגע רשאי להגיש תביעה ישירות כנגד קרן הקנסות של משרד הרווחה (קרן לביטחון הנפגעים) המספקת כיסוי זמני עד 2 מיליון שקל.
חוקים בנוגע לשימוש בדרכים ובטיחות בחורים — אלמנטים של חוק הנהיגה
קורקינטן חייב לכבד את כללי התנועה בדיוק כמו נהג רכב רגיל. זה כולל: (1) מצפה אות תנועה (אם כניסה בצפוי); (2) תנועה בעדיפות נכונה בהיגוי; (3) אי-שימוש בטלפון נייד או בדירוג בזמן נהיגה. בנוסף, תקנות התעבורה (ניסיון בטיחות — קורקינטים חשמליים), התשפ"א-2020, דורשות משימוש בציוד בטיחותי: (1) קסדה מתאימה (לפחות בן 16 שנה); (2) אור קדמי ואחורי בעת נהיגה בשעות החושך; (3) רפלקטור (רפלקס) בגוף הקורקינט ובבגדי הנוהג. הפרה של כללים אלה יכולה להוביל לקנס עבור "ניהול כלי רכב בלתי בטוח" (עד 2,000 שקל) או אפילו הפרה של חוק על "ניהול ללא רישיון" אם הקורקינט לא רשום ברשות התעבורה. נוהג קורקינט שביצע משהו מהמעשים מעל שיכול גם להיפסל זמנית או לעד מן שימוש בקורקינטים בדרכים ציבוריות בהחלטה של רשות התעבורה.
דעות שונות בפסיקה ישראלית בנוגע לאחריות בתאונות קורקינט
בעשור האחרון, בתי המשפט בישראל החלו להתמודד עם מקרים של תאונות קורקינטים. בבית משפט השלום בתל אביב (מקרה 2022), נושא בו קורקינטן פגע בהולך רגל על מדרכה, בית המשפט קבע כי לאחר מ-60% אחריות על קורקינטן (משום שהוא נהג על מדרכה בלא רשות) ו-40% על הולך רגל (שלא שם לב). המשפט הדגיש כי קורקינטן הוא כלי רכב בדרכים הציבוריות ואחריותו דומה לזו של רוכב אופניים. בנוסף, בבקשה לבית משפט מחוזי בניו יורק (2023), בקשה לשינוי כללים, בתי המשפט החזיקו כי חברות שיתוף קורקינטים (כגון "וו"ה") אחראיות בחלק מן הנזק לנוסעים אם הקורקינטים שלהן היו בתיקוניים או בלתי בטוחים.
זכויות צרכנים ותביעות הקבוצתיות בנוגע לקורקינטים פגומים
אם קורקינט משמש זמן מה ובמשך זמן מה עוזב (שלא בגלל שום תאונה), הנוסע זכאי לפיצוי בהתאם לחוק הצרכן, התשנ"א-1981. חברת שיתוף קורקינטים אחראית על חוסר כלי — כלומר, אם הקורקינט בחירת תקלה בתפקודו (כגון בלם לא עובד), והנוסע סבל מנזק גופני. בנוסף, תביעות הקבוצתיות נגד חברות הקורקינטים הודורו בבתי משפט בישראל בשנים 2021-2023, בטענה של אי-הערה לתשלומים בטוחים ו/או של מידע מטעה בנוגע לעלויות. בתביעה הקבוצתית לבית משפט מחוזי בירושלים, בתחנה של 2022, בית המשפט אישר תביעה קבוצתית נגד חברת שיתוף, בטענה כי החברה לא הדיסקלוז את כל העלויות ברמה נאותה קודם השימוש.