בקצרה: חברה, בנק, חברת ביטוח, או כל גוף אחר מחזיק מידע עליכם? יש לכם זכות חוקית לדרוש מחיקתו — והם חייבים להשיב תוך 30 יום. סירוב ללא נימוק = עבירה על החוק, עם קנסות ממשיים מאז תיקוני 2023.

חברת הביטוח שלכם עדיין מחזיקה את נתוני הבריאות שלכם מלפני 10 שנים. חברת שיווק שרכשה את פרטיכם מוסיפה אתכם לרשימות תפוצה. מעסיק לשעבר שומר קורות חיים שנשלחו לפני שנים. כל אלה יכולים — וצריכים — למחוק את המידע אם תדרשו זאת.

הערה חשובה: זכות המחיקה ממאגרי מידע שונה מהזכות להישכח, שעוסקת בהסרת תוצאות מגוגל ומאתרים. כאן מדובר על מחיקת מידע שחברות ומוסדות מחזיקים בבסיסי הנתונים שלהם.

הבסיס החוקי: חוק הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, קובע שכל אדם שמידע עליו מצוי במאגר מידע — רשאי לעיין בו, לתקן אותו, ולדרוש את מחיקתו. זכות זו עוגנה בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ועיבודו, ועברת מידע בין מדינות), תשס"ב-2001.

בתיקונים של 2023 שודרגה האכיפה משמעותית: הקנסות המקסימליים הוכפלו, נוספה חובת דיווח על פרצות אבטחה, והוסדרה חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות בארגונים גדולים. זה לא עוד חוק שאיש לא אוכף — מדובר בחוק עם שיניים.

מי חייב לאפשר לכם מחיקה

כל "בעל מאגר מידע" — בין שמדובר בחברה מסחרית, ארגון ציבורי, אתר אינטרנט, או גוף ממשלתי — חייב לאפשר לכם:

איך מגישים בקשת מחיקה

הצעדים המעשיים:

נוסח לדוגמה לבקשת מחיקה:
"הנני פונה אליכם בדרישה למחיקת כל המידע האישי שמצוי ברשותכם אודותיי, מכוח סעיף 14 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. המידע אינו נחוץ עוד לצורך שלשמו נאסף. אבקש לקבל אישור כתוב תוך 30 יום כי המחיקה בוצעה."

מתי ניתן לסרב למחיקה

לא כל בקשת מחיקה חייבת להתקבל. המקרים בהם ניתן לסרב:

מה לעשות בסירוב

קיבלתם סירוב? יש לכם אפשרויות:

📌 זווית מקצועית — לעורכי דין

הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.