השקעות זרות בישראל: רגולציה ותמריצים

הגדרה משפטית של השקעות זרות בישראל וסמכויות הרגולציה

השקעה זרה בישראל מוגדרת בחוק הקידום של השקעות בישראל, התשמ״א-1991, כהשקעה בנכסים או בפעילויות כלכליות בידי אדם זר (אדם טבעי או משפחתי שאינו תושב ישראל וברוב זקופים זוגם חברה זרה). חוק זה נוצר כדי לתרום הלוואות זרות לכלכלה הישראלית ולהעלות שיתוף פעולה בין-לאומי בתחומים מסוים של תעשייה וסחר.

רשות ההשקעות בישראל (בתוך משרד הכלכלה) היא הגוף הממשלתי האחראי על הנושא. הרשות מונה דירקטור, ומהתפקידים שלה: קבלת בקשות לאישור השקעות זרות, הנמקת ההחלטות שלה בנוגע להתנאות, ופיקוח על המשקיע הזר לוודא שמעמד ההשקעה מתחזק בתנאים הנדרשים.

סוגי השקעות זרות שמקבלים הנחות מיסוי ותמריצים

חוק הקידום של השקעות בישראל קובע שישנם סוגים מסוימים של השקעות זרות הזכאות לתמריצים כלכליים ומיסוייים. בעיקר, השקעות בתחומים של טכנולוגיה, חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, ותחומי ידע בעתיד קיבלו כל אחד תמריצים שונים.

עלויות מיסוים עבור משקיע זר המושקע בישראל בדרך כלל מתחיל בשיעור מס הכנסה רגיל, אך ניתן להחזיר חלקים מסוימים של הרווחים כהנחה לא מלא או לא כל. סוגים של תמריצים נוטלים: ניכוי בדמי הוצאה הון, הנחות בשיעור מס על רווחים מהשקעות מסוימות, וביטולים או הנחות של דמי מכס על ציוד המיובא לישראל לעניין ההשקעה.

תנאים ודרישות לאישור השקעה זרה

סעיף 3 לחוק הקידום של השקעות בישראל קובע כי משקיע זר המעוניין בתמריצים על ההשקעה שלו חייב להגיש בקשה לרשות ההשקעות. הבקשה חייבת להכיל מידע מפורט על: טיבי ההשקעה, סכום הכספים המושקעים, תכנית עסקית פרטנית (עד לפרטים של תזרים מזומנים וצפי רווחים), מקום בפיזי של ההשקעה, מספר מקומות עבודה שיוקמו בקשר להשקעה, ותיאור של ההשקעה בקשר לפיתוח תחומי הידע במשק הישראלי.

רשות ההשקעות בודקת בעמקה את הבקשה ורשאית לדרוש מידע נוסף או הבהרות ממשקיע הזר. אם מצאה כי ההשקעה עונה לקריטריונים המדורים, היא נותנת אישור משוקלל. אם נדחתה הבקשה, על הרשות לתת הסברים מפורטים.

זכויות וחובות המשקיע הזר לפי החוק

משקיע זר שקיבל אישור להשקעה זרה בישראל קיבל זכויות וגם חובות. אחת מן הזכויות החשובות: רשאות לבעלות מלאה של הנכס או הנכסים, ללא הגבלה על מספר השנים או בעיות תאימות תקנית. גם יש זכות להעברת הנכס או ההשקעה לצד שלישי אחר בתנאים מסוימים, אך בדרך כלל רשות ההשקעות דורשת הודעה מוקדמת.

מצד שני, משקיע זר חייב לעמוד בחובות משפטיות מסוימות: שמירה על תנאי ההשקעה המקורי (כמו מספר מקומות עבודה שהובטחו), דוחות תקופתיים לרשות ההשקעות, ועמידה בכל החוקים הישראליים הרלוונטיים לעיסוקו.

רישום נכסים וזכויות קניין של משקיע זר

משקיע זר בעל נכסים בישראל חייב להשמר על רישום נכסים תקין בפרוטוקולים הרשמיים של ישראל. אם ההשקעה כוללת נדל"ן, על המשקיע להירשם במפקדת נדלנות וביטחונות. אם ההשקעה כוללת מניות בחברה ישראלית, על המשקיע להירשם בעל רישום מניות של החברה.

זכויות קניין של משקיע זר מוגנות על ידי חוקים הישראליים כמו גם בהסכמים בינלאומיים לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ובמדינות אחרות. אם משקיע זר מרגיש שנעשתה לו עלבון בזכויות קניין, הוא רשאי לתבוע בבתי משפט הישראליים.

מסים והוצאות כלליות על השקעות זרות

משקיע זר בישראל כפוף למס הכנסה על רווחים מההשקעה שלו. חוק מס הכנסה, התשל״ו-1961, קובע כי כל יורש של הכנסה בישראל (משקיע זר ישראלי כאחד) חייב לשלם מס בשיעור משתנה בהתאם להכנסה הכוללת ומיקום המקור של ההכנסה. משקיע זר משלם ריט בדר"כ בשיעור אחוזי קבוע על רווחים של השקעה בישראל.

בנוסף לזה, יש הצורך ללוות דמי ראיונות, דמי רישום בחברה, דמי ייעוץ חשבונאי, ודמי חוקיים. כל אלה עלול להצטבר לסך כלל משמעותי של הוצאות לפי מדת ההשקעה וסוגה.

תהליכי אכיפה וטיפול בהפרות חוקים

אם משקיע זר לא עמד בתנאים של ההשקעה המאושרת או הפר חוקים ישראליים, רשות ההשקעות רשאית לבטל את האישור. טלות היא תהליך של התראה כתובה תחילה, בדיקה של טענות, הודעה על ההחלטה, ואם יוצא שהפרה אינה מתיקנת — הוצאת צו ביטול.

בנוסף, בתי משפט בישראל יכולים לטפל בתיקים אזרחיים בו משקיע זר תובע בחברה ישראלית או הגוף הממשלתי בגין הפרה של חוזה או נזק. זה תהליך משפטי סטנדרטי וכל משקיע זר רשאי להשתמש בו כדי להגן על זכויותיו.