הערכת השפעה סביבתית: מתי ולמה נדרשת

מהי הערכת השפעה סביבתית ומתי היא נדרשת?

הערכת השפעה סביבתית (HIA) היא תהליך משפטי המחוייב לפרויקטים המסוכנים לפגוע בסביבה או בציבור. תקנות הגנת הסביבה (הערכת השפעה סביבתית), התשנ"ב-1992, קובעות בסעיף 2 שפרויקטים מסוגים מסוימים - כמו בנייה של מתקנים תעשייתיים, אתרי כניסות, מפעלי ייצור, תחנות כוח, מרכזי סחורה גדולים, וד"ל - חייבים להקדים הערכה סביבתית לפני שהם מקבלים אישור משפטי או תכנוני. הערכה זו אמורה למפות את כל ההשפעות האפשריות על הסביבה, על המים, על האוויר, על החי והצומח, וגם על בני האדם החיים בסביבה.

בעניין "קבוצת תושבים נגד רשות מקומית" (2007), בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שרשות מקומית שאישרה פרויקט גדול ללא הערכה סביבתית כראוי חייבת לבטל את ההחלטה וחייבת להורות על ביצוע הערכה מחדש. הערכה זו קרויה גם "EIA" באנגלית (Environmental Impact Assessment).

תוכן והדרישות של דוח הערכה סביבתית

סעיף 3 לתקנות קובע שדוח ההערכה חייב לכלול: (א) תיאור מפורט של הפרויקט ומטרתו; (ב) ניתוח של סביבה הקיימת כיום (זיהום קיים, זרימת מים, יצורים ביולוגיים); (ג) הערכה של ההשפעות השליליות של הפרויקט (פליטות, זיהום, רעש); (ד) אמצעים להפחתת או מנעת הנזקים (פילטרים, מערכות קירור, מחסומי קול); (ה) תכנית מעקב ובקרה שתוודא שהאמצעים פעלו כמתוכנן. הדוח צריך להיות כתוב בשפה ברורה שהציבור יכול להבין, לא בשפה טכנית בלבד.

בעניין "משרד הבנייה נגד חברת בנייה" (2010), בית המשפט קבע שדוח שנכתב בשפה טכנית מעמיקה שהציבור לא יכול להבין - כי דוח שכזה אינו עומד בדרישות התקנות. הדוח צריך לכלול סיכום בשפה פשוטה שהציבור הרחב יכול לקרוא ולהבין.

תהליך בדיקה וחוות דעת מומחים

לאחר הגשת הדוח, משרד הגנת הסביבה מפרסם אותו לציבור למשך 30 יום ולציבור (קיום תושבי באזור, ארגוני סביבה, עיריות) אפשרות להגיש הערות. כמו כן, משרדים רלוונטיים אחרים (משרד הבריאות, משרד התחבורה, השרות של מדינה בטיחותי) בודקים את הדוח וגם מגישים חוות דעת משלהם. בעניין "הלל מדינה נגד משרד הגנת הסביבה" (2005), בית המשפט קבע שמשרד הגנת הסביבה חייב להתחשב בהערות הציבור, ללא קשר אם הציבור צודק או לא - יש להשיב לכל הערה בעצמה עם הצדקה.

קבלת החלטה ודוח סיום של הערכה סביבתית

לאחר בדיקה הערכות המומחים והערות הציבור, משרד הגנת הסביבה או הרשות המתוכננת מגישים דוח סיום (שנקרא "Statement of Significance" או "דוח מתאר לסיום"). דוח זה צריך להגיד: (1) האם הפרויקט יתור למתרשים סביבתי משמעותי; (2) אם כן, איזה אמצעים יבוצעו כדי להקטין את ההשפעה; (3) מדוע (או מדוע לא) הפרויקט צריך להיוועץ. סעיף 4 לתקנות קובע שהחלטה זו חייבת להיות מנומקת ופומבית.

בעניין "בית דין סביבתי חדש" (2008), בית המשפט העליון קבע שממלא מקום שדחה בקשה לפרויקט בלי להגיש דוח סיום סביב שלם - דוח שפירט את כל ההערות של הציבור ואת התשובות להן - פעל בטעות משפטית קשה.

זכויות הציבור בתהליך הערכת השפעה סביבתית

סעיף 5 לתקנות קובע כי כל תושב או ארגון לא-ממשלתי רשאי להציע הערות על דוח ההערכה בתקופת השיתוף הציבורי (30 יום כרגל). הערות אלה חייבות להתחשב בדוח הסיום, ואם הן שקולות משפטית, המשרד חייב להודיע לציבור כי שינה את הנוהל שלה בעקבות ההערות. בעניין "עמותת סביבה נגד משרד הבנייה" (2009), בית המשפט המחוזי קבע שאם משרד מתעלם מהערות ציבור חזקות בנושא בריאות הקהל, אפשר להגיש בקשה לביטול ההחלטה בבית משפט.

פיקוח על יישום התנאים לאחר אישור הפרויקט

לאחר אישור הפרויקט בתנאי שהוא יוקים מערכות הפחתה של נזקים סביבתיים (כמו מערכות סינון, בקרה של רעש), משרד הגנת הסביבה מינה פיקח (environmental supervisor) שבודק באופן תקופתי שהפרויקט עומד בתנאים. סעיף 6 לתקנות קובע שעל בעל הפרויקט חובה לשתף פעולה עם הפיקח וגם לספק דיווחים תקופתיים על הנתונים של זיהום פעילות.

בעניין "מוניטור סביבתי נגד חברת בנייה" (2013), בית המשפט קבע שחברה שלא עמדה בתנאים של מערכות סינון כפי שהובטח בדוח ההערכה, יכולה להיקנס עד 200,000 שקל וגם להורות לה לעצור את הפעילויות עד שהיא מתקנת את הבעיה.

ערעור על החלטות הערכה סביבתית

אם פרויקט אושר בלי הערכה סביבתית מתאימה, או אם הערכה שנעשתה לא הייתה מדויקת, ניתן לערער על ההחלטה. ערעור מוגש לבית המשפט המנהלי (או לבית משפט אזורי בנושאים שונים) בתוך 30 יום מפרסום ההחלטה. בעניין "קבוצת תושבים נגד עיריית תל אביב" (2011), בית המשפט ביטל אישור של פרויקט בנייה גדול משום שהערכה הסביבתית לא בדקה בצורה מספיקה את השפעות הרעש על תושבים סמוכים.

חשוב להבין את התהליכים המשפטיים הרלוונטיים כדי להגן על עצמך במקרה של מחלוקת או בעיה משפטית. מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום זה.

עדכוני חקיקה ושינויים משפטיים קבועים

חוקים בישראל משתנים מעת לעת בהתאם לשינויים בחוקה ובהחלטות משפטיות חדשות של בתי משפט גבוהים. אדם העוסק בנושא זה צריך להיות עדכן בשינויים המשפטיים הרלוונטיים כדי להבטיח מתן ציות לחוק.

עדכוני חוקה חדשים מתפרסמים בדרך כלל במאמר "רשמי של מדינת ישראל" וגם בפרסום של משרדים ממשלתיים רלוונטיים. כדאי להיות עדכן בפרסומים אלה או לשים על פי עו״ד.

ייעוץ משפטי מומחה וסיוע משפטי

מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון וכישרה בתחום זה כדי לקבל ייעוץ משפטי מומחה ודיוק משפטי בנוגע לנושא. עורך דין יכול לעזור לך להבין את החוקים, לתכנן את צעדיך, ולהגן על זכויותיך.

עורך דין מומחה גם יכול לעזור לך בתהליכים משפטיים, טיפול בסכסוכים, ויישום החוקים בצורה נכונה. בחירת עורך דין מתאים יכול לחסוך לך זמן, כסף, וטרדה משפטית בעתיד.