אלימות במשפחה: הגנות חוקיות וצווי הגנה

מהי אלימות במשפחה על פי החוק הישראלי?

אלימות במשפחה מוגדרת בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, ככל מעשה אלימות שנעשה על ידי אדם כלפי בן משפחתו. ההגדרה רחבה וכוללת אלימות גופנית (הכאה, דחיפה), אלימות מינית (התעללות מינית), אלימות נפשית ורגשית (ביזוי, כלאות, מניעת מגע עם משפחה), ואלימות כלכלית (שליטה בכספים, מניעת גישה לחשבון בנק).

החוק מעניק לנפגעי אלימות זכות להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצו הגנה או צו הרחקה. במקביל, עבירות של אלימות במשפחה מוסדרות גם בחוק העונשין, התשל"ז-1977 — עבירות כגון תקיפה (סעיף 379), גרימת חבלה, והטרדה מינית. ניתן לנהל הליך אזרחי (לצו הגנה) והליך פלילי (תלונה למשטרה) במקביל.

סוגי הצווים והגנות הקיימים בדין ישראלי - צו הגנה וצו הרחקה

בהתאם לחוק הגנה פנים משפחתית מפני אלימות, הנפגע יכול להגיש בקשה לבית דין לעניני משפחה בדרישה לצו הגנה או צו הרחקה. צו הגנה (protective order) הוא צו שבו בית המשפט מחייב אדם מסוים להפסיק את ההתנהגות האלימה ולא לפגוע בבן משפחתו. צו הרחקה (restraining order) חמור יותר — הוא מחייב את המטריד לעזוב את הבית המשותף ולשמור מרחק מהנפגע.

צו הגנה הוא בדרך כלל תמידי (ממושך עד לביטול על ידי בית הדין), בעוד צו הרחקה הוא בדרך כלל זמני (בדרך כלל עד 3 חודשים) ודורש הצגה מחודשת בתום התקופה. בתי דין יכולים גם לתן צווים חלקיים, כגון צו שמחייב את הנתבע לשלם מזונות לנפגע, או צו שקובע סדרי גישה מוגבלים לילדים אם יש כאלה.

תהליך הגשת בקשה לצו הגנה וראיות נדרשות בעל כו

כדי להגיש בקשה לצו הגנה, על הנפגע להגיש בקשה בכתב בית דין לעניני משפחה הרלוונטי בתחום המגורים שלו. בקשה זו צריכה לפרט: (1) את שם וזהות הנתבע (בעל הבית); (2) תיאור מפורט של המעשים אלימים שנעשו (מיקום, תאריכים, עדים); (3) תיאור של הפגיעה הפיזית או הנפשית שגרמה האלימות; (4) הסיבה לכך שהנפגע מאמין שיהיו אלימות נוספות אם צו הגנה לא יוצא.

ראיות נדרשות יכולות להיות: דוחות משטרה, דוחות רפואיים (מבית חולים או קליניקה), צילומים של פצעים, עדויות של עדים או קרובי משפחה, דוחות שיחות מחייגי משטרה או מוקדי חירום, וכן תעודות טיפול פסיכולוגי אם הנפגע עבר עקב האלימות. בנוסף, אם הנפגע יכול להציג עדויות של אלימות קודמת (דוחות משטרה קודמים, תעודות רפואיות קודמות), זה עוזר רבות בהוכחת דפוס של אלימות.

צו הגנה זמני מיידי וביטחון הנפגע בטרם הדיון הראשון

בעל שפע הנמצא בסכנה מיידית יכול להגיש בקשה לצו הגנה זמני מיידי (temporary emergency protective order). בקשה זו יכולה להיות מוגשת אפילו ללא הודעה מוקדמת לנתבע (ex parte order). בית הדין יבחן את הראיות ביום הדיון ואם הוא משוכנע שיש סכנה מיידית, הוא יכול להוציא צו זמני המועיל עד לדיון הראשי, בדרך כלל עד 21 ימים מן היום בו הוצא הצו.

צו זמני זה כולל בדרך כלל הוראות כדוגמת: "מניעה מלכנס לבית", "מניעה מהתקרבות לנפגע במרחק של 100 מטר", "מניעה מפנייה בטלפון או בדרכי תקשורת אחרות", וגם "אישור השהייה של נפגע בחנויות ומקומות ציבוריים". אם הנתבע חורג מהצו, זה יהיה עבירה פלילית ויכול להוביל להעצרה והשמת בעל הבית בביתן בחוקיות.

הליך הדיון הראשי והוכחת אלימות בבית הדין לעניני משפחה

בדיון הראשי, על הנפגע להעיד (בדרך כלל באופן ישיר בבית הדין) לגבי מעשי הקלע. בדיון זה, בית הדין יבחן את הראיות של שני הצדדים: הנפגע מציג עדויות ועדים, בעוד הנתבע יכול להעלות הגנות (למשל, שלא ארע כלל מעשה אלימות, או שהוא התנהל בדרך הגנה עצמית). בעל הדין יבחן את אמינות העדויות וכן את עקביות הדברים עם הראיות האחרות.

בבית דין לעניני משפחה, קובץ הוכחה נמוך יותר מאשר בהליכים פליליים: בזמן שבהליך פלילי דרוש "חוסר ספק סביר" (beyond reasonable doubt), בבית דין אזרחי (משפחה) דרוש רק "עדיפות הסתברות" (preponderance of the evidence) - כלומר, הוכחה שהטענות של הנפגע סבירות יותר מן הטענות של הנתבע. זה אומר שבעל שפע בעל אפשרות טובה יותר להראות זכות בבית דין משפחה מאשר בהליך פלילי.

צו הרחקה וסדרים אחרים הקשורים לשמירה ודיור

אם בית הדין משוכנע שהאלימות או הסכנה קיימת, הוא יכול להוציא צו הרחקה הנוקב את הנתבע (בעל הבית בדרך כלל) לעזוב את הבית המשותף. צו זה מוריד לנתבע שלא יכנס לבית, לא יתקרב לבית, ולא יפחת כנסות לנפגע או לילדים. בנוסף, בית הדין יכול להוציא צווים בנוגע להמשך הדיור של הנפגע בבית, לתשלום דמי מגורים, וסדרים אחרים הקשורים לשימוש בנכסים משותפים.

בעל בית שהורחק יכול להגיש בקשה לשינוי או ביטול הצו אם הוא יכול להוכיח שנסיבות משתנות או שהטענות הקדומות לא היו נכונות. עם זאת, בית הדין לא יבטל צו הרחקה אלא אם הוא משוכנע שלא יהיו עוד מעשי אלימות.

תלונה משטרתית — הליך פלילי מקביל

במקביל לפנייה לבית המשפט לצו הגנה, נפגע מאלימות במשפחה יכול להגיש תלונה במשטרה. המשטרה מפעילה יחידות ייעודיות לטיפול באלימות במשפחה. חקירה פלילית עשויה להוביל להגשת כתב אישום נגד האלים בגין עבירות כגון תקיפה (חוק העונשין, סעיף 379), גרימת חבלה, הטרדה מינית ועוד.

בהליך פלילי, התובע הציבורי הוא שמגיש את התביעה — לא הנפגע. אם הנאשם מורשע, עלול הוא לקבל מאסר, קנס, או שניהם. כאשר מעורבים ילדים, בית המשפט עשוי להוציא צווים נוספים להגנת הילדים ולהגבלת גישתו של האלים אליהם.

זכויות הנפגע לאחר קבלת צו הגנה וצמודים עם אישור השפעה

לאחר שבית הדין מוציא צו הגנה או צו הרחקה, הנפגע צריך להשיג עותק של הצו ולשמור עליו תמיד. הנפגע יכול גם להגיש תלונה למשטרה אם הנתבע חורג מהצו (נכנס לבית בחוקיות, מתקשר בטלפון בחוקיות, וכו'). אם הנתבע חורג מהצו, זה יהיה עבירה פלילית וניתן להעצרו.

בנוסף, הנפגע יכול להגיש בקשה לבית דין לשינוי צו הגנה אם הנסיבות משתנות. למשל, אם הנתבע עשה פוגו במעשיו או אם הנפגע מעוניין לתת לנתבע גישה מוגבלת לילדים, הנפגע יכול להגיש בקשה לשינוי התנאים של הצו. לחלופין, אם הנתבע משתמע שנו וראוי, הנפגע יכול להגיש בקשה לביטול הצו לחלוטין.