הסכם שכר טרחה מותנה: מה צריך לדעת

מהות הסכם שכר טרחה מותנה בדין הישראלי

הסכם שכר טרחה מותנה (contingency fee agreement) מוגדר כהסכם בין עורך דין ללקוח שלפיו עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בגין ייצוגו במקרה שתוצאת התיק שלילית (הפסד התיק או חוות דעת לטובת הנתבע), אך יקבל אחוז מהפיצוי או מהסכום המוכר בחוזה אם נצליח בתיק. חוק עורכי דין, התשל״א-1961, סעיף 33, מנח סמכות לבתי משפט להתיר הסכמים כאלה בתנאים מסוימים. הסכמי שכר טרחה מותנה הוקדשו כדי לאפשר לצרכנים ועובדים עם משאבים מוגבלים לתבוע זכויות משפטיות שאולם לא יכלו להרחיב ללא סיוע משפטי. אולם, הדבר יוצר ניגוד עניינים פוטנציאלי שעליו צריך להיות תחת פיקוח משפטי קפדני.

תנאים חוקיים והסדרות משפטיות לשכר טרחה מותנה

בהתאם לסעיף 33 לחוק עורכי דין, התשל״א-1961, ודרישות הלשכה הישראלית לעורכי דין (הנדוניות הלשכה מהשנים 2009-2022), קיימים תנאים דקים שעורך דין צריך לעמוד בהם כדי להסכים להסכם שכר טרחה מותנה: (1) בחוזה חייב להיות ברור שמדובר בהסכם מותנה, ולא חייבת הסכמה של עורך דין אחר (עורך דין אחר לא יכול לבחור שכר טרחה מותנה בשביל תיק שכבר קיבל עורך דין אחר); (2) האחוז המוסכם על ידי שני הצדדים חייב להיות "סביר" - עפ״י פסיקת בתי המשפט, אחוז סביר הוא בדרך כלל 25% עד 33% מן הפיצוי בתיקי נזיקין רגילים, בתיקים מורכבים יותר האחוז עשוי להיות גבוה; (3) עורך הדין חייב לגלות בכתב את כל חובות ופחות בהוצאות משפטיות, כגון עלויות בדיקה פרטית או עלויות בית משפט; ו-(4) חייב להתן הסבר ברור של כוונתו של הלקוח מלפני חתימה על הוסכם, ובמיוחד חייב להטמין שהלקוח מבין שהוא אולי יצטרך להחזיר כמה הוצאות אפילו אם הוא בתיק מפסיד.

חישוב שכר טרחה ופיצויים נוספים בתיקים מפסידים

כאשר תיק מפסיד ועורך הדין עשה הסכם שכר טרחה מותנה, בדרך כלל עורך הדין לא יקבל שכר טרחה. אולם, ישנם חריגויות חשובות: (1) אם ההסכם מנו שהוצאות משפטיות יהיו על אחריות הלקוח (למשל דמי בדיקה פרטית שהוביל בתיק), עורך דין עדיין רשאי לדרוש החזר של הוצאות אלה גם אם התיק הסתיים בהפסד. מכל מקום, בתי משפט בדרך כלל יתהלו הוצאות אלה בעדינות, ובמיוחד אם הלקוח היה מישהו מעוני או מ-SME שבקט לתביעה לשיקום זכויות; (2) אם הלקוח קיבל משלוח חלקי בתיק (כמו בהסדר) עוד לפני סופו, אז אחוז זה חל על הסכום המהותי שקיבל הלקוח, לא על הפיצוי הכולל שתבעה בתחילה; ו-(3) בתיקים בהם מדובר בפגיעה בזכויות אדם או בעבדות עברית, בתי משפט עשויים להטיל סייג אחוז זה כדי לשמר את זכויות הלקוח מן הנושא הדיוני הראשוני.

השפעה על אפיוניות התיקים ובחירת עורך הדין

משום שעורך דין שעובד בהסכם שכר טרחה מותנה משקיע משלו בתיק (ממון, זמן, משאבים), הוא בדרך כלל יפחית תיקים שיש לו ודאות רבה ביכולתו לנצח בהם. זה יוצר דחיקות טבעית לעורך לבחור בתיקים "חזקים" מבחינה משפטית וממשיך. עובד הצד השלילי - לקוחות חלשים עם תיקים חלשים מבחינה משפטית כן מעדיפים לפעמים שכר טרחה מותנה במקום להשלמלא לשלם בעד ייצוג שיכול להסתיים בהפסד. כל עורך דין צריך להיות גלוי על משיכת זו - יש לו סיכון פחות מלקוח בתיק חלש, אך גם פחות חשיפה כלכלית. חוק עורכי דין דורש גם כן יעוץ משפטי מעמיק: עורך דין חייב להודיע ללקוח שקיימות חלופות אחרות לשכר (כגון שכר קבוע), וכן להסביר מדוע הוא חושב שהסכם מותנה הוא הטוב ביותר בנסיבות העניין.

סדרי בדיקה ופרוצדורה בתביעות שכר טרחה מותנה

כאשר תיקום מגיע לבית משפט ועורך דין טוען לשכר טרחה בהסכם מותנה, בעל הנתבע (או הביטוח שלו) ברובבו יטען שהאחוז שתובע עורך הדין גבוה מדי או שהוא לא סביר בנסיבות. בתי משפט יבחנו: (1) את מורכבות התיק; (2) את הסכם הזמן שקדח עורך הדין בתיק; (3) את ערך המקרה (גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה עקרונית); (4) את הסיכון שנשא עורך הדין - האם הוא היה בוודאות שיפסיד? ו-(5) את מכלול השכר שעורך הדין קיבל או צפוי לקבל מכל המקורות בעד אותו תיק. בנוסף, בעת שביצוע משאבי כלכליים מצד הלקוח, בתי משפט יכולים להורות על הנחת שכר טרחה אם הם שיקלו שזה לא סביר בנסיבות המיוחדות.

השלכות על הצדקה והגנה על זכויות שוויון בעדיות

הסכמי שכר טרחה מותנה משמשים כמנגנון משמעותי להגשת הזדמנות משפטית - מישהו שפגע בו אדם אחר או חברה אך אין לו כספים לשלם עורך דין רגיל, יכול להשתמש בהסכם מותנה להשגת יעוץ משפטי. עם זאת, בתי משפט הישראליים גם הבחינו בפגמים פוטנציאליים של מנגנון זה: ראשית, אם לא יש זהירות, עורך דין עלול להביא לחץ על לקוח שלא להתחשב בהסדר משפטי טוב רק כדי לקבל אחוז גבוה יותר מן הפיצוי; שנית, האחוז גבוה עלול לנתק מן הלקוח סכום משמעותי שהוא דורך להצלת חייו; ושלישית, בתיקים עם תעודות גבוה יותר של בעלות, אנשים עתירי משאבים עלול לתהנות בצורה לא הוגנת מעוצמתו של מנגנון זה. לכן, בתי משפט וגם הלשכה הישראלית לעורכי דין נמצאים במצב של מתן פנים בין הצורך בהגנה על צדקה יישומית (עם הסכם מותנה) ובין הצורך בשמירה על ערך הוגן של שירותים משפטיים.