ספורט אלקטרוני: המסגרת המשפטית בישראל

הגדרה משפטית של ספורט אלקטרוני וסוגיות רישוי

ספורט אלקטרוני בישראל אינו מוגדר בחקיקה ראשית ספציפית, אך נחקק תחת מסגרות משפטיות קיימות כולל חוק התאגידים החדשים, התשנ״ט-1999, וחוק התאגידים הלא ממשלתיים, התשמ״א-1980. תחרויות גיימינג ארגוניות הנערכות בישראל כפופות לעיקרון של "שימוש סדיר בשם עסק" על פי פקודת ניירות ערך, ודורשות רישום עם רשם החברות במשרד הממשל.

מנהלי תחרויות esports שמעניקים פרסים כספיים חייבים לעמוד בדרישות חוק הגרלות, התשכ״ג-1962. האמנם הוא חוק ישן, אך עדיין אפקטיבי בישראל. סעיף 2 של החוק קובע כי "הגרלה" כוללת כל תחרות בה בחירת הזוכה כוללת אלמנט של מזל, גם אם יש גם אלמנט כישרון. על כן, תחרויות esports המבוססות על כישרון בלבד עשויות להיות מחוץ להגדרה, אך תחרויות שכוללות עיצומים, מחדשים או דברים דומים עלולות לנופל תחת ההגדרה ודורשות אישור מהציבור.

עם זאת, בשנים האחרונות הוציא משרד הפנים חוזר המאפשר ארגון תחרויות גיימינג ללא אישור מיוחד אם הם עומדים בתנאים: השתתפות פתוחה, שקיפות בכללים, אין עמלות נסתרות, והתחרות צריכה להיות מיוצגת כאירוע ספורטיבי ולא משחק הימורים.

קנייניות ממוגנת וזכויות יוצרים בתוכן gaming

זכויות יוצרים וקנייניות ממוגנת בעולם esports מוסדרות בעיקר על פי חוק זכויות יוצרים, התשמ״ד-1984. כל מוצר גיימינג — מהקוד שלו ועד לגרפיקה — הוא יצירה ממוגנת. משחקים פופולריים כמו League of Legends, Counter-Strike ו-Valorant הם קניין של מפתחי המשחק (Riot Games, Valve וכו'), וניתן לאכוף זכויות אלה בבית המשפט הדיסטריקטי בתל אביב או בבית המשפט למחוזי בירושלים.

עבור שידורים (streaming) של תחרויות esports, מארגני אירוע צריכים רישיון מפורש מיוצר המשחק. Riot Games, למשל, נותן רישיון לארגונים ספציפיים בלבד, וזה כל כך מורכב עד שיש מסלול משפטי ספציפי כדי להתנגד או ליטעון על הודעות של תביעה זכויות יוצרים (DMCA takedown notices בארה"ב, ובישראל יש ליכנס לדברים עם עורך דין). מגבלה חשובה: משחקים הוא "software as a service", כלומר משתמשים בעצם לא בעלי הקוד — הם רק מחזיקי רישיון.

בקשה לצילום וניצול תמונות של שחקנים בתחרויות esports דורשת הסכמה מפורשת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, סעיף 2, המגן על כל אדם שלא יופץ תמונתו ללא הסכמה. בחוזה משחקן עם ארגון esports צריכה להיות סעיף הרשאה ברור לשימוש בתמונה בשידור ובתקשורת.

אחריות משפטית של ארגונים וספונסורים

ארגונים המנהלים תחרויות esports אחראים משפטית לעובדים, משתתפים וצופים בהתאם לפקודת הנזיקין (דמי נזיקי). סעיפים 35-36 של הפקודה מטילים חובת זהירות כללית. אם מתרחש אירוע בתחרות — למשל, עובד מונמס מעמודת ההנעה או צופה נפגע בגלל חוסר בטיחות — ארגון ההנעה עלול להיתקל בתביעת נזקים.

ספונסורים שמעורבים בתחרויות עשויים להיות מחויבים שותפים בדרישות משפטיות, במיוחד אם הם רואים לעבור ממשק חוקי מנטזיה. חברות טבק, אלכוהול וקנביס חייבות להימנע מספונסורות ישירות של תחרויות esports בישראל בשל חוקי הגבלה: חוק הטבק, התשל״א-1983 (סעיף 11 אוסר על הנעות נמוכות); חוק המשקאות החריפים, התשמ״ו-1983 (סעיף 8); וחוק הקנביס, התשפ״ב-2021 (הגדלה וחדשים שלא היו קודם).

רגולציה מודולרית של שחקנים מקצועיים וסטטוס עובדות

שחקני esports מקצועיים בישראל לעתים יוצרים עם ארגונים בחוזים. שאלה משפטית קריטית: האם הם עובדים או קבלנים עצמאיים? זה קובע אם ארגון חייב לשלם עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות. על פי פקודת החוק לעיזבון וקצבה (קביעת יחסי עבודה), התשל״ג-1973, אדם נחשב "עובד" אם ארגון שולט בעבודה שלו, קובע משימות ומשך זמן. רוב החוזים של שחקני esports מעניקים לארגון שליטה מסוג זה, כך שהם גם עובדים מבחינת משפטית.

עם זאת, בשנים האחרונות הוציאה משרד העבודה הדרכה שלפיה שחקנים בעלי חוזים של עד שנה נחשבים "עובדים" גם אם הם עצמאיים בחיצוניות. זה מעלה את הציפייה שארגונים יבטחו פיצויי פיטורים, קצבה וביטוח בריאות.

איחוד משחקים בימורים ואיסור הימורים בישראל

חוק הימורים בישראל (חוק הימורים וקזינו, התשס״ג-2002) מאסור בערך על כל הימורים במישור פרטי, פרט להימורים בתיווך החברה להימורים לאומית. גיימינג תחרותי עשויה להימצא כ"הימור" אם יש עקום כספי על תוצאה אי-ודאית. בפועל, בתי משפט בישראל בדקו האם יש "אלמנט מזל משמעותי" — ובשל כך תחרויות esports טהורות מבחינת כישרון (ללא רעם חופשי או אלמנטים אחרים) נתונות בחסות החוק.

עם זאת, אם ארגון esports מנהל "קזינו וירטואלי" או מתרות קלע לתוצאות משחק בכסף, זה כנראה יחשב "הימור" וטעון לאישור מהחברה להימורים. הפעלת הימורים ללא רישיון היא עברה על פי סעיף 29 של החוק, עם עונש של עד שנה בכלא או קנס של עד 100,000 שקל.

מוסדות בינלאומיים ומפות דרכים עתידיות

בינלאומית, גופים כמו International Esports Federation (IEF) וגם בארגוני פדרציות ממשלתיות (בדומה לקומיטאה הלאומית לספורט בישראל) משיתפים דיוני רגולציה. בישראל, המוסד הלאומי לספורט (ה-INSR) התחיל להצליע esports תחת מטריה של "ספורט קוגניטיבי". זה קרוב לכך שבעתיד תחרויות esports רישומיות יזכו להטבות משפטיות דומות לספורט קונבנציונלי — כולל מימון ממשלתי וחסונות מיסויות.

תחזוקה של ממלא מקום מודולרי: עדיין אין חוק הגנה דטיל ספציפי על esports בישראל. המצב הנוכחי מערב שימוש בחוקים קיימים (זכויות יוצרים, הימורים, הגרלות, העבודה וכו'). משדר משפטי חדש או תקנה ייעודית יוכלו להבהיר את המצב.