רשתות חברתיות: סיכונים משפטיים שחייבים להכיר

לשון הרע ברשת — כמה זה עולה?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חל על פרסומים ברשת כמו על כל פרסום אחר. פוסט פייסבוק שמייחס לאדם עבירה, אומר עליו דבר שפוגע בכבודו, או חושף עניין שאינו בוחר לגלות — עלול להיות לשון הרע.

בישראל, ניתן לתבוע לפי חוק ללא הוכחת נזק ממשי — הפיצוי הסטטוטורי עומד על עד 50,000 ש"ח לפרסום. תביעות קבוצתיות על מספר פרסומים יכולות להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.

גנבת תוכן — זכויות יוצרים ברשת

תמונה שמצאת בגוגל, ציטוט ממאמר, קטע מסרטון — כולם מוגנים בזכויות יוצרים. שימוש ללא רישיון, גם בפוסט אישי, יכול להוביל לתביעה. חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מגדיר "שימוש הוגן" — אבל הגבול אינו ברור.

פרטיות ופרסום תצלומים של אחרים

פרסום תמונה של אדם ללא הסכמתו — גם אם צולמה במקום ציבורי — עלול להיות פגיעה בפרטיות. תמונות קטינים דורשות הסכמת ההורים. תמונה שמפרסמת מיקום, מצב בריאותי, או פרטים אינטימיים — נמצאת בסיכון גבוה.

רשת חברתית כראיה בהליכים משפטיים

פוסטים, תמונות, ו"צ'ק אינים" שימשו בתיקי גירושין להוכחת בגידה, בתיקי ביטוח לסתור נכות, ובתיקים פליליים. אפילו פוסט שנמחק — ניתן לעיתים לשחזר על ידי צד שמסר צילום מסך.

5 כללי ברזל

• לא לפרסם על מחלוקת משפטית בתהליך — זה יכול לחזור אליך
• לא לצלם ולפרסם אנשים ללא הסכמה
• לא להשתמש בתמונות מגוגל ללא בדיקת רישיון
• לא לייחס לאנשים דברים שלא אמרו
• לא לחשוב שמחיקה = עדות נעלמה