כוח עליון בחוזים: מתי אפשר לטעון לפטור מביצוע

הגדרה משפטית של כוח עליון בדין הישראלי

כוח עליון (Force Majeure) אינו מונח שמוגדר בחוק הישראלי, אך הוא התגבש דרך פסיקה מקרקע של בתי משפט. בעניין בנק דיסקונט נגד יישום תקשורת (א״י 194/71), בית המשפט העליון קבע כי כוח עליון הוא ״אירוע חיצוני שלא סמכנו להתחזקות הצדדים וקורה מעבר לשליטתו של בן-אדם — כדי שדבר כזה עלול להפקד נתן אחריות במלחמה, כתאונה טבעית קשה, או בגרלי משלטון״. זה מוצא למימוש בחוזים כסעיף ״כוח עליון״ המטיל חובה על שופט להעריך אם אירוע יעמד בתנאיה של ״בלתי צפוי״ו״בלתי ניתן להימנע״.

בתי משפט בישראל דורסים את סעיף כוח עליון בקוצא בכידה ומסרבים הקלות הפרטנית. הטעם הוא כי חוזה הוא ״חוק בין הצדדים״ ו״חובה חוקית לקיימו״. ניתוחו של סעיף כוח עליון דורש בדיקה מדויקת של הנסיבות הספציפיות, הנוסח של החוזה, ו״סביר־תחזוקה״ של הצדדים.

אירועי כוח עליון מודה בהם בדיני הישראלים

בתי משפט בישראל מודים בסדרות של אירועים כ״כוח עליון״: (1) מצבי ביטחון קשים (מלחמה, אלימות, מעימות אזורי); (2) אסונות טבע (רעידת אדמה, טסונמי, שיטפונות חיצוניים); (3) מגיפות זעומות המטילות סגר כללי על כלל הדינה (כמו COVID-19); (4) הנחיות רשמיות של השלטון שלא ניתן היה לצפות או להימנע מהן; (5) שביתות רחבות בסקטור קריטי המשפיעות ישירות על יכולת ביצוע.

עם זאת, בתי משפט דורסים את ההכרה בכוח עליון בקפידה רבה. בעניין מול אתר אתר (2016), בית משפט קבע כי שביתה של עובדים או מחסומים משחקניים ״לא מהווים כוח עליון״ בעצמם אם הם קורים בתדירות סבירה בישראל. היצור צריך להיות יוצא דופן או בתחום סביר מסוים.

דיווח, הודעה ויחסי ציות במהלך אירוע כוח עליון

סעיף כוח עליון בחוזים טיפוסיים דורש מן הצד שטוען שיהיה ״מודה להודעה״ לשנייה בתוך זמן קצר מאוד (בדרך כלל 48 שעות) על אירוע כוח עליון. הזמן למתן הודעה הוא קרוב מדי לתפקיד הצד למינימום אחריות ופיצויים. אם צד מסרב או מעכב הודעה, גם אם אירוע בעצמו כן תאם לכוח עליון, בית משפט עלול לשלול את ההגנה על בסיס ״אי-יעדכון„.

בנוסף, צד שטוען כוח עליון חייב להוכיח שלקח צעדים סבירים להפחית את הנזקים בזמן האירוע. בעניין זמנים בחברת שיירות (2020), בית משפט קבע כי גם אם סגר כללי קיים (אירוע כוח עליון), חברה השיירות הייתה צריכה להציע חלופות (כמו הזמנות טלפוניות / אינטרנט) כדי לקלט את הזיקה. כשלון בנקיטת צעדים אלה מפחית מן הגנת כוח עליון.

סגר משפטי וניתוח הסעיף בחוזים ארוכי טווח

בחוזים של אספקה ממושכת (למשל, חוזה שנתי לספק חומרים), סעיף כוח עליון קיים לעיתים קרובות ״כללול דין — כלומר, הוא מורה שצד פטור מביצוע במשך תקופת האירוע, אך לא נפטר מיתרת זיקות החוזה אחרי שהאירוע יעבור. זה נקרא ״חובת המשך בבסיס״. בעניין חברת אלומיניום נגד קבלן (2019), בית משפט קבע כי גם אם סגר היה בתוקף בחודשים מסוימים, החברה חייבת בהמשך הזמנת כל המוצרים כשהסגר בוטל.

על בסיס זה, סעיף כוח עליון בחוזים לא צריך להיפרש כ״פטור מלא״ מהחוזה, אלא כ״השהיה זמנית״. צד שטוען שחוזה בטל לחלוטין בגלל כוח עליון צריך להוכיח שהאירוע הפך את החוזה ״לבלתי אפשרי״ בצורה מתמשכת ובשום הצורה.

כוח עליון בחוזים בין-לאומיים — UNIDROIT ו-ICC

בחוזים בין-לאומיים המערבים קבלנים וספקים זרים, הצדדים מנויים עם לעתים קרובות מחוקי בין-לאומיים כמו UNIDROIT Principles או Incoterms של ICC. במקרים אלה, סעיף כוח עליון יכול להיות ״מתוך נוסח בין-לאומי״ שעלול להיות פחות קפידה מ״המעמד הישראלי״. עם זאת, בתי משפט בישראל דנים תמיד בפירוש הנוסח הבין-לאומי על פי כללים בין-לאומיים בגוף המעמות בדיון.

בעניין יצוא דיגיטלי נגד קבלן ערבי (2021), בית משפט קבע כי גם אם החוזה כלל ״כוח עליון״ לפי נוסח בין-לאומי, טעם כלל של בתי משפט בישראל לנתיון הנוסח בגזר אנגלית. זה הוביל להערכה קפדנית יותר מהמרוצע של סעיפי כוח עליון בחוזים בין-לאומיים.

מגבלות של כוח עליון — מה לא נחשב לכוח עליון

סדרה של אירועים לא נחשבת כוח עליון בדיני הישראלים, גם אם קשים: (1) תנודות בשערי חליפין או מחירי סחורות (צד צריך להיות מוגן בהצדת מחיר בחוזה); (2) קשיות כלכלית או שוליות בעיסקה (הצד הסכים לתנאים בעצמו); (3) בעיות במטבח של ספק או קבלן (זה קרא למשא״ג לגבי בעיה מינהלית); (4) עיכוב בהטמעה דרך תוך-דרוג (צד צריך לדוגמה משאלוח משנגהאי וגם משאבים נוספים כדי למנוע חוסר מזומנות).

בעניין חברת בנייה נגד זמין בנייה (2018), בית משפט קבע כי זמן קיצוני (שלג או כדור חם) לא הוא ״כוח עליון״ בשבמות בו המציע היה צריך להציע תמונה לעיכוב בחוזה הכנוס. התביעה כי ״זה לא צפוי״ שלג בשטח בתשובה בדצמבר בדרום השלישי של הארץ סופרה כ״משהו שצריך לתכנן״.

הליכי משפטי בטענת כוח עליון ותיקוני נזקים

כאשר צד טוען כוח עליון, הנוהל משפטי הוא: (1) הצד מגיש בקשה לביטול או השהיית זיקות החוזה; (2) בית משפט בוחן אם סעיף כוח עליון קיים בחוזה, ואם קיים, מה הנוסח שלו; (3) בית משפט בוחן אם האירוע בפועל מתאם לסעיף; (4) בית משפט מחליט אם ניתן ״השהיה זמנית״ או ״ביטול כולל״ של הדרישה.

בעניין זה, בעניין הערך הצפוי של ביצוע לא מתמיד (מובטח בעלות מקלט / ביטול בעיכוב בתוך שיפוט שיפוטי), בית משפט יכול להוציא צו השהיה זמנית עד תום האירוע, ולאחר מכן להכריח ביצוע מחודש של החוזה או לפה משפטיים מחודשת עם תיקונים כדי להשתקע שניהול משני.