מיסוי ירושות: מה צריך לדעת

חוק הערך המוסף בירושה — האם משלמים מס על ירושה?

השאלה הראשונה: האם צריך לשלם מס על ירושה? בישראל: לא. לפי חוק הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, סעיף 6, ירושה אינה נחשבת ל"הכנסה" לעניין המס, ולא חלה עליה מס הכנסה ישיר. זה עיקרון יסודי בחוק המס בישראל מ-1961. אך ישנן סוגיות מסיות שונות קשורות לירושה — נכסים המייצרים הכנסה, מיסי רכוש, וחובות מס קודמים.

אם המוריש הניח נכסים המייצרים הכנסה (כמו דמי שכירות מנדלן), הכנסה זו — גם אם נצברה לאחר הפטירה — נחשבת להכנסה של המוריש בטקסיו (בהתאם לסעיף 6(1) לחוק הכנסה). יורשים יישלמו מיסים על הכנסה זו על ידי מינוי "ממנהל העזבון" או "מנהל הירושה" בצורה משפטית.

מס רכוש בנדלן ירוש — מיסי שנתיים וחובות הדיווח

מס הרכוש (property tax) חל על נדלן משוירש. על פי חוק מס רכוש, התשכ"ג-1963, בעל נכס (כולל יורש) חייב לשלם מס שנתי על הנדלן. אם היורש קובע שהנדלן הוא דירת מגורים ראשונה שלו, הוא זכאי להנחה של עד 30% ממס הרכוש (בהתאם לדירוג הנדלן). תושבי חו"ל או משפחות עם הכנסה גבוהה עלולים לשלם מס גבוה יותר.

חוב מס רכוש אצל היורש נוגד בדרך כלל לרישום הנדלן בשמו בספר המקרקעין. משרד המיסים (רשות המסים מטעם משרד האוצר) מודיע לרשם המקרקעין כי קיימת חובת מס שלא סולדה. זה יכול להוביל להשעייה של הרישום או הטלת "ערבות" (undertaking) על היורש להשלמת החוב.

עלויות משפטיות וחשבונאיות — מי משלם ומתי?

עלויות בהנהלת ירושה מגוונות: תשלומים לעורך דין, דמי שמאי, דמי רואה חשבון, ודמי בית דין (אם יש כך סכסוך). על פי סעיף 28 לחוק הירושה, עלויות אלה נספגות מן העזבון — כלומר, מן ערך הנכסים הכוללים לפני חלוקה ביורשים. זה משמעותי: אם עזבון בשווי מיליון שקל ויש עלויות משפטיות של 100,000 שקל, רק 900,000 שקל יתחלקו בין היורשים.

הדרך המעשית: מנהל העזבון או בית הדין יוכלו לדרוש מן היורשים "קדמון" (advance) לתשלום עלויות אלה. אם יורש סירב לשלם את קדמונו, בית דין רשאי להחזיק את זכויותיו בנדלן כנתונות לאשראי עד לתשלום.

מס הכנסה בנכסים המייצרים הכנסה — הכנסות משכירות ודיבידנדים

אם המוריש הניח נדלן להשכרה, דמי השכירות שנצברו עם הפטירה אך לפני המסירה ליורש נחשבים להכנסה של המוריש בטקסיס האחרונים שלו. בהתאם לסעיף 6 לחוק הכנסה, הכנסות אלה חייבות להיות מדווחות על ידי מנהל העזבון לממשרד השומה. מס הכנסה יחול על הכנסות אלה בשיעור רגיל (כ-35% משכר בינוני, להשתנות בהתאם לקצבאות אישיות).

לעומת זאת, אם המוריש היה בעל מניות בחברה, דיבידנדים שחולקו לאחר הפטירה אך היו צפויים (בהתאם לתקנות החברה) לפני הפטירה, יהיו דיבידנדים של המוריש. משלם מס יעשה כמנכס העזבון (לפי סעיף 50 לחוק הכנסה).

הנחות מיסיות ייעודיות — חקלאים, יזמים קטנים, ובעלי עסקים

חוק הירושה מעניק הנחות מיסיות מסוימות לקטגוריות מיוחדות. לדוגמה: בעל חקלאות שירוש את חלקתו ליורש שממשיך בחקלאות רשאי לקבל דחייה של מס רכוש לשנות חקלאות ראשונות (עד 5 שנים). כמו כן, בעל עסק קטן (עלות עיסוקו פחותה מ-150,000 שקל שנתית) יכול לקבל הקלות במס הכנסה על הכנסות מהעסק המנוהל. הנחות אלה קשורות לתוכניות ממשלתיות לחיזוק החקלאות והעסקים הקטנים בישראל.

יורש שקיבל עסק צריך לדעת שעלויות הפעלת העסק וקניין עבודה לא יהיו לקוצים בחוק הירושה — הם יהיו פריטים חייבים בדיווח למס הכנסה ככל פעילות עיסוקית אחרת.

דיווח למשרד השומה — מה, מתי, וכיצד?

דיווח לשלטונות המס בישראל חייב להיות בתוך 6 חודשים מיום הפטירה (בהתאם להנחיות משרד השומה, עדכון 2020). יורשים או מנהל העזבון חייבים להגיש "דו"ח ירושה" (Form 1121 בעברית) המפרט את כל הנכסים, הערכם, וחובות שעמדו על המוריש. אי-הגשת הדו"ח עלול להוביל לעדכון מס רטרואקטיבי ותוספות בריבית.

המסמכים הנדרשים בדו"ח: (1) תעודת פטירה; (2) תעודות זהות של יורשים; (3) תעודות של כל הנכסים (שטרי בעלות לנדלן, חוזה השכרה, דו"חות בנק); (4) רשומות של חובות (משכנתא, אשראי אישי). מנהל עזבון רשאי לבקש הליך מזורז (expedited procedure) אם העזבון קטן (פחות מ-200,000 שקל) או פשוט למדי.

מיסים בעסקה של מכירת נדלן ירוש — רווח הון וזכויות אופציה

אם יורש מוכר את הנדלן הירוש, הוא לא משלם מס הכנסה על "רווח הון" מהעלייה בערך הנדלן, בהתאם לסעיף 108 לחוק הכנסה. זו הנחה חיוני בחוק. הגיון זה: הנדלן לא "הרוויח" בידי היורש — היורש קיבל אותו בירושה בערך כמו שהוא היה בעת הפטירה, ולכן אין "רווח" בידי היורש עצמו להיות כפוף למס.

אם היורש קיבל זכות אופציה (option) לקנות נדלן בעלות קבועה פחות משוויו בשוק, הרווח מהאופציה עלול להיות חייב במס הכנסה. זה מקרה נדיר אך משמעותי בעסקאות מורכבות עם חברות משפחתיות.