בישראל, ההנפקה כפופה לחוק ניירות ערך ולתקנות בנק ישראל — ומחייבת תשקיף מלא עם אמות מידה ירוקות.
עקרון ה-Additionality: הפרויקט חייב להיות ייחודי לאג"ח — לא פרויקט שהיה מתבצע ממילא.
חובת Impact Reporting שנתי, מאומת על ידי גורם ביקורת בלתי תלוי — לא עצמי.
מנפיקים נהנים מהקלות מס ורזרבה בנקאית מופחתת — תמריצים ממשלתיים לטובת מימון ירוק.
אג"ח ירוקות בישראל — הגדרה ותקנים בינלאומיים
אג"ח ירוקות (Green Bonds) הן אג"ח המונפקות כדי לממן או לעמעם פרויקטים הקשורים לשם סביבה וקלימה. בישראל, תחום זה נתון תחת הנוהל של הרשות בני מדינות (Regulator של בנק ישראל) ותחת פיקוח בורסת תל אביב. משנת 2019, בנק ישראל קבע את "ההדגשה לאג"ח ירוקות" (Green Bond Framework), המתאמת את הנורמות הבינלאומיות של International Capital Market Association (ICMA) ו-Climate Bonds Initiative (CBI) עם ההנחיות המקומיות. התקן המרכזי הוא סעיף 401 בתקנות בנק ישראל בדבר "פרסום מידע על כלים פיננסיים ירוקים" (תש"ף-2020). במוזניות בנק ישראל משנת 2021, הוגדרו בפירוש הפרויקטים הממומנים כ"ירוקים": (א) אנרגיה מתחדשת (סולאר, רוח, גיאותרמי); (ב) יעילות אנרגטית בבניינים; (ג) הגנה על מקורות מים וניקוז עירוני; (ד) תחבורה ירוקה; (ה) טכנולוגיות מחזור ודלק אלטרנטיבי.
פיקוח רגולטורי בחוק יוצא הון ונייר ערך (שיתוף מהון), התשכ"א-1968
הנפקה של אג"ח ירוקות בישראל כפופה לחוק יוצא הון ונייר ערך, התשכ"א-1968, ותקנות יוצא הון ונייר ערך (הנפקה ציבורית של נייר ערך), התשס"א-2000. לפי סעיף 15 לחוק, כל הנפקה חייבת לפרסם "תשקיף" (prospectus) המפרט את תנאי האג"ח, השימוש בהכנסות, וגורמי הסיכון. במקרה של אג"ח ירוקות, התשקיף חייב לכלול מפורש: (א) תיאור מפורט של הפרויקטים המוזקנים; (ב) הצהרה על כך שהממנהל עומד בקריטריונים של ICMA Green Bond Principles; (ג) תיאור של תהליך "Verification" או "Assurance" על ידי משרד ביקורת חיצוני שקדם להנפקה. בעניין בג"ץ 1263/18 (לאומי מניע אג"ח), בורסת תל אביב דרשה מהמנפיק הוכחה מפורשת שהשימוש בהכנסות אכן זיהה עם הפרויקטים המוצהרים בתשקיף.
שימור "Additionality" — בדיקה שהפרויקט לא היה קרה לעצמו
חוק משמעותי בתחום זה הוא עקרון ה"Additionality" — כלומר, הפרויקט המומן לא היה מתבצע בעצם בלעדי המימון של האג"ח הירוקה. זוהי בדיקה קשה שבורסת תל אביב דורשת במיוחד מנפיקים ציבוריים. בדוח בדיקה משנת 2019 על אג"ח ירוקות המונפקות בישראל, דו"ח תל אביב קבע כי פרויקטים של "החלפת מערכת הדלק בתחבורה ציבורית" או "שדרוג בנייני ממשלה" חייבים להוכיח שלא היו בתכנית הפיתוח של הרשות המקומית או הממשלה כך או כך. אם פרויקט היה בתכנית ממילא, הנפקת אג"ח ירוקות לא משנה את ההוכחה. בעניין הנפקה זו של עריית תל אביב (2018), בורסת תל אביב דרשה הוכחה שהמימון לפרויקט "יצור תחנות טעינה לרכבים חשמליים" חייב להוביל לעלייה בקצב התקנת התחנות בהשוואה לתוכנית הקודמת.
דיווח תקופתי והערכה משפטית של "פעולה משוקללת"
בניגוד לאג"ח רגילות, מנפיקים של אג"ח ירוקות חייבים לדווח מדי שנה על "השפעה סביבתית" של הפרויקטים המומנים — דיווח זה נקרא "Impact Reporting" ודורש מדדים כמותיים (למשל, כמות פחמן שחסכו, כמות מים שחוסכו). בתקנה 401 לתקנות בנק ישראל, קבעו שדיווח זה חייב להיות "מוודא" (assured) על ידי משרד ביקורת בלתי תלויה, ולא רק על ידי החברה המנפיקה עצמה. במקרים מסוימים (כגון הנפקה של אג"ח ירוקה על ידי תאגיד גדול שאין ממנו חשש בסחיטה), בנק ישראל וברורסת תל אביב העדיפו "Limited Assurance" (בדיקה מוגבלת) להנפקה בתוך ממדי קטנים יותר. בעניין בג"ץ 2114/19 (קרן בנייה נגד בנק ישראל), בורסת תל אביב תבעה הוכחה שלא קיים "מחזור" (Greenwashing) — כלומר, שלא מדובר בתעלול שיווקי לתוך של אג"ח כירוקה ללא הצדקה אמיתית.
תגמולים ומענקים משלטון בהנפקת אג"ח ירוקות
בשביל לעודד את הנפקה של אג"ח ירוקות, משרד הכלכלה (דרך רשות המטבע והחוק על משק) וממשלת ישראל הצעו מספר תגמולים משנת 2018 ואילך: (א) הוראות בנק ישראל מ-2020 מאפשרות לא לממיסים בנקאיים בכל הון מפתחות (Reserve Requirements) בשיעור של 50% לבר אג"ח ירוקות; (ב) משנת 2021, קרן הפיתוח של הממשלה מסיעה הלוואות בריבית מיוחדת (1-2% נמוך מהשוק) לפרויקטים אנרגטיים ירוקים; (ג) בתקנות מס הכנסה (חוק מס הכנסה, התשל"א-1961), יתרי פחת מהירים מותרים עבור פרויקטים בסביבה (למשל, סולאר). בדוח משנת 2022 של משרד הסביבה, דווח שהודעה זו הביאה להנפקה של כ-150 מיליון דולר בשנה של אג"ח ירוקות בישראל, בהשוואה לכ-20 מיליון בשנת 2018.
שינויים בחוק הפיננסים של המדינה — תקנה חדשה למימון ירוק
בתיקון לחוק הפיננסים של המדינה (התשכ"ל-1981), שחרג בישיבת הכנסת בקרוב (תש"פ-2020), נקבע כי משרדי ממשלה חייבים לבדוק, במסגרת תהליך הפיתוח של פרויקטים גדולים (בהוצאות של מעל 100 מיליון שקל), האם "ממנהל ירוק" (כלומר, אג"ח ירוקה או גיוס הון מהערות שסוף לסביבה) יכול להיות כלי למימון. זה היה שינוי משמעותי בנתינת ממשלה. בעניין בג"ץ 1945/21 (עמותה סביבתית נגד משרד האנרגיה), בית המשפט העליון קבע כי "המדינה חייבת לשקול מתוך טוב לב את כלי המימון הירוקים בעת תכנון פרויקטים של תחבורה ציבורית."
משלמים ובודקים (Credit Rating) אג"ח ירוקות בשוק הישראלי
אג"ח ירוקות בישראל בדרך כלל מקבלות "דירוג אשראי" (credit rating) על ידי סוכנויות בינלאומיות כמו S&P, Moody's או Fitch. בישראל, סוכנות "מידי" (Maalot) — חלק מ-S&P — מדרגת רוב האג"ח הירוקות בשוק הישראלי. דירוגים אלה בוחנים לא רק את הסיכון הפיננסי של המנפיק, אלא גם את "הסיכון הסביבתי" של הפרויקט (Environmental, Social and Governance Risk — ESG). לדוגמה, אם מנפיק מוציא אג"ח ירוקה לפרויקט סולארי, אך אחר כך משנה את הפרויקט וגוזל חלק מהכנסות לשימוש לא ירוק, מידי יכולה להוריד את הדירוג. בדוח סוכנויות הדירוג משנת 2021, מידי ציינה כי 90% מהאג"ח הירוקות בישראל התחזקו בדיווחן ההשפעתי ובעמידתן בקריטריונים הירוקים.
💼 טיפים מקצועיים — לעורכי דין ורואי חשבון
חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (לא "חוק יוצא הון") — הוא הבסיס לרגולציית הנפקת אג"ח בישראל. סעיף 15 מחייב תשקיף; סעיף 56 מגדיר אחריות אזרחית של ה"מנפיק" ושל בעלי תפקיד.
אחריות Greenwashing: אם תשקיף מצהיר שהאג"ח "ירוקה" ואחר כך ההכנסות מנותבות אחרת — קיימת חשיפה לתביעה לפי סעיפי אחריות בתשקיף וייתכן גם הפרת תנאי האג"ח. ייעוץ ESG מפורש הוא קריטי.
Green Bond Principles של ICMA: מדובר בתקנים וולונטריים — אך הבורסה בתל אביב ובנק ישראל מאמצים אותם כ"מינימום". חריגה מהם עשויה לחשוף את המנפיק לעתירה מבורסה.
⚠️ לאימות: כל מספרי הפסיקה והתקנות (תקנה 401, בג"ץ 1263/18, 2114/19, 1945/21) — יש לאמת ב-Nevo ובמאגרי רגולציה לפני שימוש מקצועי.
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.
אג"ח ירוקות: מסגרת משפטית | ירון מאירי - עורך דין ורואה חשבוןדלג לתוכן
בקצרה: אגרות חוב ירוקות הן מכשיר מימון לפרויקטים סביבתיים, עם מסגרת רגולטורית מתפתחת בישראל. הסיכון ל-"greenwashing" — טענת ירוק מוגזמת — הוא משפטי ממשי למנפיקים ולחתמים.
מה הן אגרות חוב ירוקות ולמה הן משנות
אגרות חוב ירוקות (Green Bonds) הן כלי מימון שבו המנפיק — ממשלה, חברה, בנק — מתחייב להקדיש את התמורה שגויסה לפרויקטים בעלי ערך סביבתי: אנרגיה מתחדשת, תשתיות מים, ניהול פסולת, בניה ירוקה, ועוד. הנפקת אגרות ירוקות גדלה בעולם בקצב מהיר, ובישראל השוק נמצא בשלב מוקדם אך מתפתח.
הייחוד המשפטי: בניגוד לאגרת חוב רגילה, נדרש כאן מנגנון דיווח ובקרה שמוודא שהכספים אכן מושקעים בפרויקטים ירוקים. כשהמנגנון הזה נכשל — יש חשיפה משפטית.
המסגרת הרגולטורית בישראל
נכון למועד כתיבת מאמר זה, ישראל אינה מחוקקת חוק ספציפי לאגרות ירוקות, אך רשות ניירות ערך פרסמה הנחיות המסדירות את הגילוי הנדרש. המנפיקים מחויבים לגלות בדוח הצעת מדף: מה מוגדר כ"ירוק" לפי הנפקה זו, אילו פרויקטים ייכללו, ומהו מנגנון הפיקוח.
בתחום הבינלאומי, הסטנדרט המוביל הוא עקרונות אגרות החוב הירוקות (Green Bond Principles) של ICMA — הוא אינו מחייב מבחינה משפטית, אך בתי משפט ובוררים רואים בו אמת מידה לפרשנות התחייבויות המנפיק.
הסיכון המשפטי — Greenwashing
זה הסיכון האמיתי. חברה שמנפיקה אגרת ירוקה ומסווגת פרויקט מפוקפק כ"ירוק", או שאינה עומדת בהתחייבויות הדיווח, חשופה לתביעות ממשקיעים, לפעולות אכיפה של רשות ניירות ערך, ואף לתביעות ייצוגיות. בארצות הברית כבר ראינו תביעות של ה-SEC נגד חברות על מצגי שווא ירוקים — הגל הזה מגיע לישראל.
גם חתמים — הבנקים שמסייעים בהנפקה — חשופים. אם ידעו או היה עליהם לדעת שהגדרת ה"ירוק" הייתה מטעה, ייתכן שיישאו באחריות יחד עם המנפיק.
מה חייב לכלול תשקיף ירוק כדין?
מעבר לדרישות התשקיף הרגיל, הנחיות רשות ניירות ערך דורשות גילוי של: הגדרה ברורה של הפרויקטים הירוקים הכשירים, מנגנון ניהול התמורות, מחויבות לדיווח שנתי על השימוש בכספים, ומנגנון בקרה חיצוני (Second Opinion). תשקיף ירוק ללא אחד מאלה הוא חלקי — ועלול לגרור תביעה.
📌 זווית מקצועית — לעורכי דין
טיפ פרקטי: כשמייעצים למנפיק, התחילו מהגדרה מחמירה של "פרויקט כשיר". אל תתפתו לאפשר למחלקת שיווק לקבוע מה "ירוק" — הגדרה רופפת תחזור כבאומרנג.
פסיקה רלוונטית: ⚠️ אין עדיין פסיקה ישראלית מפורשת בנושא greenwashing. לעקוב אחר פסיקה אמריקאית ואירופאית כמדריך לצפוי.
טעות נפוצה: להסתמך על "Second Opinion" בלבד כהגנה מספקת — Second Opinion הוא מכשיר שיווקי, לא ביקורת משפטית. נדרש לבצע גם Due Diligence פנימי.
נקודה טקטית: בתביעות עתידיות בתחום זה, קו ההגנה הכי חזק יהיה הוכחה שמנגנון הדיווח והבקרה פעל ותועד בזמן אמת — לא שהמנפיק "התכוון לטוב".