בקצרה: ישראל קיבלה מה-EU החלטת נאותות (Adequacy Decision) כבר ב-2011 — כלומר, מידע יכול לזרום בין האיחוד האירופי לישראל ללא צורך ב-SCC. בכל זאת: חברות ישראליות שמעבירות מידע לארה"ב, הודו, או מדינות ללא נאותות — חייבות ב-SCC. אי-ציות עלול לעלות עד €20 מיליון או 4% ממחזור עולמי.

מהי העברת מידע בינלאומית ומתי היא בעיה?

אתם שומרים נתונים על לקוחות אירופאים בשרתים בארה"ב? מעבירים מידע לספק הודי? אם כן — יש לכם חשיפה לפי GDPR. החדשות הטובות: ישראל קיבלה "החלטת נאותות" מהאיחוד האירופי ב-2011, מה שמאפשר העברת מידע בין ישראל לאירופה ללא מנגנוני הגנה מיוחדים. אבל כשמדינת היעד היא ארה"ב, הודו, סין, או רוסיה — הסיפור שונה לגמרי.

העברה כזו עלולה להיות בעיה משפטית אם המדינה שאליה מועברים הנתונים אינה בעלת רמת הגנה זהה על הפרטיות. GDPR במה אומר החוק הישראלי על הגנת פרטיות ועל מה הוא חל? מטילים הגבלות קשות על העברת מידע למדינות עם הגנה חלשה יותר.

מה GDPR דורש לפני שמעבירים נתונים לחו״ל?

GDPR (General Data Protection Regulation, תקנה 2016/679) היא התקנה האירופית לשמירה על נתונים אישיים, בתוקף מ-2018. היא חלה על כל גוף שמעבד נתונים של אזרחי האיחוד האירופי — כולל חברות ישראליות שמוכרות, משרתות, או מעסיקות אנשים באירופה.

מדינות בעלות החלטת נאותות (Adequacy Decision): הנציבות האירופאית הכירה בקבוצת מדינות שרמת הגנת הפרטיות שלהן מספקת — ולכן ניתן להעביר אליהן נתונים ללא הגבלה. ישראל נמצאת ברשימה זו מאז 2011. מדינות נוספות: יפן, קנדה, שוויץ, בריטניה, קוריאה הדרומית, ניו זילנד ועוד.

מדינות ללא החלטת נאותות: עבור מדינות שאינן ברשימה — כמו ארה"ב (אלא אם כן החברה מוסמכת תחת EU-US Data Privacy Framework), הודו, סין, ורוסיה — ניתן להעביר נתונים רק תחת מנגנוני הגנה מתאימים, כמו BCR — מתי זה מתאים ולמה זה לא לכולם? או Standard Contractual Clauses (SCC).

מה זה SCC ומתי חייבים להשתמש בו?

Standard Contractual Clauses (SCC) הוא חוזה סטנדרטי שקבע הנציבות האירופאית. בעזרת SCC, חברה אירופאית יכולה להעביר נתונים לחברה בישראל או במדינה אחרת ללא "החלטת יתירות".

SCC דורש:

קראו גם:

BCR — מתי זה מתאים ולמה זה לא לכולם?

Binding Corporate Rules הוא מדיניות פנימית של חברה רב-לאומית המגדירה כיצד נתונים יטופלו בכל הסניפים של החברה. BCR יכולה להחליף את הצורך בחוזה SCC אם חברה קיבלה אישור מהרשות המקומית.

BCR דורש:

מה אומר החוק הישראלי על הגנת פרטיות ועל מה הוא חל?

בישראל, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מטיל גם דרישות על העברת מידע למדינות אחרות. החוק דורש:

מה הסיכונים המשפטיים של העברת מידע ללא הגנה נאותה?

סיכון דליפה: אם מידע מעובר למדינה בעל ממשל חלש או אנטי-דמוקרטי, אפילו ישלוחות ממשלתיות עלולות להשיג את הנתונים.

סיכון תביעה: אם חברה מעברת נתונים ללא הסכמה סבירה, או ללא ביטחון מתאימה, היא עלולה להיתקל בתביעה של הפרט או בצו מהרשות המקומית.

סיכון עסקי: חברות אירופאיות לא יכולות לעבוד עם חברות ישראליות אם אלה לא בעלות ביטחון מתאימה של נתונים.

מה עושים עכשיו — צעדים מעשיים לחברות ישראליות

עבור חברות המשדרות נתונים:

עבור חברות המקבלות נתונים:

📌 זווית מקצועית — לעורכי דין

הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.