תרומות למוסדות: ניכוי מס

ניכוי תרומות בישראל — הבסיס החוקי

פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מאפשרת לתורמים להפחית מחבות המס שלהם תרומות שניתנו למוסד מוכר. סעיף 46א לפקודה מגדיר אילו מוסדות זכאים לסטטוס "מוכר לעניין ניכוי תרומות", ואלה רשומים בפנקס הרשמי של רשות המסים. שיעור הניכוי הוא 35% מסכום התרומה (כלומר, על כל 100 שקלים שתורמים — מקבלים זיכוי מס של 35 שקלים).

קיים גבול מרבי לניכוי: לא יותר מ-30% מההכנסה החייבת של התורם באותה שנת מס. גבול זה מונע שימוש בתרומות ככלי להתחמק ממס הכנסה לחלוטין.

סוגי מוסדות הזכאים לניכוי תרומות

בישראל, מוסדות רבים זכאים לסטטוס "מוכר לתרומה". אלה כוללים מוסדות חינוך (בתי ספר, מכללות ויוניברסיטאות), מוסדות בריאות (בתי חולים, מרפאות), ארגוני סעד ציבוריים, מוסדות דת, וארגונים לשימור הסביבה. כל מוסד חייב שיהיה רשום בפנקס רשות המיסים כדי שתרומות אליו יהיו ניתנות לניכוי.

יש הבדל משמעותי בין תרומה לארגון שנרשם כ"עמותה" לבין תרומה לשותפות או חברה רווחית. חברות רווחיות, גם אם יוצרות "מחלקה לתרומות" או "קרן אדם", אינן עומדות להכרה בדרך כלל. רק עמותות שנוסדו כדי לשרת ענייני ציבור (לפי חוק העמותות, התשל״ה-1980) יכולות להיות מוכרות לעניין ניכוי תרומות.

הליך האישור ותיעוד נכון

על התורם לשמור על קבלה או חשבונית מפורטת מהמוסד בהוכחה שביצע תרומה. הקבלה חייבת לכלול: שם המוסד, סכום התרומה בשקלים, תאריך התרומה, וחתימה מורשה של נציג המוסד. בדוק את תעודת האישור של המוסד מרשות המיסים — היא צריכה להופיע בפנקס הרשמי (זמין בדרך כלל באתר רשות המיסים).

כאשר מגישים דוח מס הכנסה, על התורם לרשום את סכום התרומה בטופס 101 — בשדה "הוצאות מסוג מוגדר" (סעיף 46א). אין צורך לצרף את הקבלה לדוח עצמו, אך רשות המיסים רשאית לדרוש אותה בעת ביקורת או בדיקה. כמו כן, עדיף לשמור אותה למשך שלוש שנים לפחות (משנת כספית זו בה בוצעה התרומה).

הבדלים בניכוי תרומות לסוגי מוסדות שונים

למוסדות דתיים (כנסיות, סינגוגות, מסגדים, כנסיות אתיופיות) יש מעמד מיוחד: תרומות להם זכאות לניכוי מלא של עד 30% מהכנסה החייבת. מוסדות חינוך גם הם זכאים לניכוי מלא. עם זאת, תרומות לארגונים למטרות סוציאליות או סביבתיות עשויות להיות מוגבלות — רשות המיסים משנה מ כשנים לשנים אילו ארגונים זוכים להכרה מלאה.

יש טיעון משפטי חשוב לדעת: אם תרומתם לא זוכה להכרה בעת הגשת הדוח הראשוני, ניתן להגיש ערעור לנציב התביעות או לבית הדין לעניינים מיוחדים. אולם עלויות משפטיות עלולות להיות גבוהות, כך שכדאי לאמת את מעמד המוסד לפני התרומה.

תרומות ללא קבלה — בעיות אפשריות

אם בוצעה תרומה בלא קבלה מתוקנת (כלומר, בדיוק), רשות המיסים עלולה שלא להכיר בה. ביקורת של רשות המיסים על תרומות נעשית במדגם, ואם נמצא כי תורם טוען ניכוי עבור תרומה ללא תיעוד מתאים, העונש יכול להיות קנס בגין הצהרה כוזבת בגובה עד 75% מסכום הניכוי. בנוסף, רשות המיסים עשויה להטיל ריבית פיגורים על הסכום בגין עיכוב בתשלום המס.

חשוב לדעת: תרומות המתבצעות בצ'קים או בהעברה בנקאית משאירות עקבות ברורים. אם תורם נתן כסף במזומן, עדיף שיבקש מהמוסד קבלה חתומה כלל-עולמית עם תאריך ספציפי וזהות המוסד. חשודים בעיסקה בלא תיעוד, רשות המיסים רשאית לדחות את הניכוי לגמרי, אפילו אם אפשר יהיה להוכיח את התרומה בעדויות אחרות.

השפעה על פיצויי מס לעובדים ודיווח מעסיק

עובדים המקבלים טופס 101 מהמעסיק שלהם (הכנסה בשכר) יכולים להכריז על תרומות על ידי הגשת טופס 101-משנה בחודש בו בוצעה התרומה, אם המוסד שזוכה לתרומה מוכר בעיני רשות המיסים ו"עמותה" בעיני חוק העמותות. אם עובד רוצה לקבל החזר מס (בניכוי תרומות בהשוואה לתלוש בניכוי קטן יותר), עליו להגיש דוח מס הכנסה מלא בסוף השנה.

מעסיקים חייבים לנהל רישום של כל תרומות שעובדיהם ביצעו דרך מערכות ניכויים שונות. בחברות גדולות, לעתים קרובות יש מנהל משאבים אנושיים המסדר הערות כאלה. עם זאת, הסופר המשפטי עבור העובד בעצמו, שכן רשות המיסים בודקת בנפרד כל דוח שמוגש.

תרומות בחו"ל וסוגיות בינלאומיות

אם קיבל סכום מתרומה מתורם בחו"ל, או אם בישראל תורם רוצה לתרום לארגון בחו"ל, הנושא הופך להיות מורכב יותר. בדרך כלל, רק תרומות לארגונים בישראל המוכרים על ידי רשות המיסים יזוכו לניכוי. עם זאת, קיימות הסכמות דו-צדדיות בין ישראל למדינות אחרות (כגון ארה"ב), המאפשרות בחלק מהמקרים ניכוי של תרומות לארגונים זרים, בתנאי שהם עומדים בתקנים בינלאומיים מסוימים.

תורם בישראל שמעוניין להעביר כספים לארגון בחו"ל צריך להפוך תחילה לבירור עם רשות המיסים אם הארגון הזה יהיה מוכר לעניין ניכוי תרומות. לעתים קרובות התשובה היא "לא", במיוחד אם אין הסכם דו-צדדי שיתכן ביניהם.