ויזת מומחה זר: תנאים ייחודיים

הגדרה משפטית של ויזת מומחה זר בדין הישראלי

ויזת מומחה זר בישראל מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה") וכן בתקנות הכניסה לישראל, התשי״ב-1952. קטגוריה זו של ויזה מיועדת לאדם זר שמחזיק בכישרה, ידע מקצועי או היישום בתחום מסוים שנדרש בישראל, וביחסי עבודה עם מעביד ישראלי. החוק קובע כי משרד הפנים רשאי להנפיק ויזה זו לתקופה של עד שלוש שנים, בתנאי שהמעביד ישראלי עומד בדרישות משפטיות מסוימות.

בשונה מויזת תיירות רגילה או ויזת בקור קצר, ויזת מומחה זר מעניקה לעובד זר זכות משפטית למעשה לעבוד בישראל במהלך תקופת הויזה. זוהי זכות מתוחזקת בדין הישראלי רק לעובדים זרים שעומדים בקריטריונים משפטיים קפדניים. עם זאת, הויזה אינה אוטומטית ודורשת תהליך אישור מורכב משתי גזרות: משרד הפנים וגם משרד הכלכלה (המשפחה בתיקוי שיתופי).

תקנות היסוד לקבלת ויזת מומחה זר

תקנות הכניסה לישראל קובעות דרישות מפורשות לקבלת ויזת מומחה זר. ראשית, חברת המעסיק חייבת להיות רשומה בישראל, בעלת כתובת משרדים תקינה וארגון ניהולי תקין. שנית, המעבד חייב להוכיח כי לא קיימת אפשרות למצוא עובד ישראלי בעל הכישרות הדומות לעובד הזר. זוהי חובה משפטית שמוטלת על כל מעביד המבקש לייבא עובד זר לישראל — בדקירה לעומק וב-due diligence קפדנית.

צו ההעסקה של עובדים זרים, התשנ״א-1991, קובע כי מעביד המעוניין להעסיק עובד זר כמומחה חייב להגיש בקשה להרשות הממשלתית לעובדים זרים (יחידה במשרד הכלכלה). בקשה זו צריכה להכיל מידע מפורט על תפקיד המומחה, השכר המוצע, השיקום של הכישרות שבהן המומחה מתמחה, הסיבה כי לא ניתן למצוא עובד ישראלי, ותיאור מפורט של תחום ההתמחות.

תהליך הוכחת כי אין עובד ישראלי זמין בכישרות דומות

דרישה משפטית מרכזית היא הכרחות של הוכחה עמוקה כי לא קיים עובד ישראלי בעל כישרות זהות או דומות לעובד הזר המבוקש. משרד הכלכלה בודק זאת דרך פניה למעבדות קבלה של משרד הכלכלה (ראה: צו ההעסקה של עובדים זרים, סעיף 5). במקרים מסוימים, המעביד נדרש להוכיח שלנסה לגייס עובד ישראלי באמצעות פלטפורמות גיוס מעודכנות או ששילם שכר התחלתי הסבור כמתחרה בשכר באזור משק חדש בישראל.

המשרד בדרך כלל דורש מעביד להוכיח גם כי הפנים ישראליים עם אותן כישרות קשה למצוא, וברוב המקרים במעסיקים ישראליים דורש לראות מעיםה מדי שלישי בתחום המיוחד קודם כן. זה חוק טבעי שנוצר לשמור על שוק העבודה הישראלי ולהגן על עובדים ישראליים מפחד בלתי יסודי.

השכר והתנאים התעסוקתיים לעובד זר מומחה

חוק שכר מינימום, התש״ף-2019, ותקנות השכר (חובות מעסיקים), התש״ם-1988, חלות גם על עובדים זרים מומחים בישראל. עובד זר זה רשאי ועומד בחוקים לקבל לפחות את השכר המינימום שנקבע על ידי הממשלה, וזכאי לכל הזכויות החוקיות של עובד ישראלי — ביטוח מעביד לביטוח לאומי, ביטוח בריאות, זכאות לעובדה שעות עבודה סבירות, וכדומה.

חוקי הכלכלה שונים בישראל קובעים בבירור כי אין מקום לפחתה בזכויות של עובד זר בשל מוצאו או סטטוסו הזר. אדם הועובד כמומחה חייב לקבל לפחות את אותו שכר כמו עובד ישראלי בתא זהה, אם לא יותר (בהתאם להצעת המעביד בהשגחה של משרד הכלכלה). זה עניין של שוויון זכויות בעבודה וחובה משפטית חוקתית תחת דיני החוקה הישראלית.

תכניות ותמריצים ממשלתיים להעסקת מומחים זרים

בשנים האחרונות פיתח משרד הכלכלה מספר תכניות תמריציות להעסקת מומחים זרים בתחומים פיתוח וביוטכנולוגיה. חוק ההשקעות בתחומי הידע הגבוה, התש״פ-2019, מאפשר חברות בהיי-טק מסוג מסוים להעסיק עובדים זרים ללא צורך בהוכחה מלאה כי אין עובד ישראלי זמין. זה משקף את המדיניות הממשלתית להגביר שיתוף פעולה בתחומי הידע המתקדם עם זירות בחו״ל.

תכניות אלו דורשות מעבדות שקבלו הסכמה של משרד הכלכלה אך מאפשרות להם להעסיק מומחה זר במהירות רבה יותר ובפרוצדורה פשוטה יותר מהנהל הרגיל. תחום הסטארטאפים הישראליים מנוצל רבות משיתוף פעולה זה, וידועים מקרים של עובדים זרים שהתרכזו בעבודה בחברות היי-טק בישראל תחת הסדר זה.

פרוצדורות ניהוליות לדחיה או אישור הבקשה

משרד הפנים לא דורש בקשה ישירה לוויזה אלא דרך משרד הכלכלה. בקשה מוגשת למשרד הכלכלה עם מסמכים פומיים המוכיחים כל דרישה משפטית שצוינה לעיל. תהליך ההליך מן בדיקה של שלמות המסמכים, עד בדיקה מעמיקה של הצודקות של הצורך, תפקיד על ידי משרד הכלכלה עלול להימשך בממוצע של שלושה עד שישה חודשים.

אם בקשה נדחית, משרד הכלכלה מתחייב לספק הסברים מכתובים להחלטת הדחיה. בחוק הכניסה לישראל מאופשרת עתירה מינהלית לבית משפט מנהלי בנוגע להחלטה שנראתה כניתן לערעור כולל בתוך תקופה שנקבעת בחוק.

הזכויות וההגנות של עובד זר מומחה בישראל

עובד זר מומחה הוא תחת הגנת החוקים הישראליים הרלוונטיים לבטיחות בעבודה, זכויות עובדים וכדומה. פקודת הבטיחות בעבודה, התש״ל-1970, חלה בשלמות גם על עובדים זרים. כמו כן, גם חוקים נוספים בחוק הזדמנויות בעבודה, התשנ״ח-1998, מצוד שיוויון בעבודה וזכויות בעבודה עבור עובדים זרים בתנאי זהה לעובדים ישראליים.

עובד זר שתופס שתהיה עבירה לחוקים בדבר מצב העבודה — כמו שכר אל-מינימום, בטיחות בעבודה לקויה, או אפלייה — רשאי להגיש תלונה לבית הדין לעבודה. עתירה כזאת אינה מהווה סיבה לביטול הויזה או לדחיה של הארכה שלה, מלבד במקרי עבירות משפטיות חמורות מאוד או התנהגות פוגעת בציבור וביותר.

התנאים לביטול או אי-הארכה של ויזת מומחה זר

ויזת מומחה זר ניתנת למשך שלוש שנים באופן ספציפי, וניתן להשיג הארכה של הויזה לשלוש שנים נוספות, בתנאי שהעובד ממשיך להעסק ותנאי ההעסקה נשמרו. אולם משרד הפנים רשאי לבטל ויזה או לסרב להארכה במקרים מסוימים.

סעיף 18 של חוק הכניסה לישראל קובע כי משרד הפנים יכול להוציא צו וויזה ממעמד הזכיינ של עובד זר אם התברר כי הוא עשה כל שקר בבקשה ההתחלתית, או אם העובד עבר עבירה חוקית בישראל, או אם פקע משחקי התעסוקה או המעביד כבר לא יכול לספק את התנאים שהובטחו בתחילה.