אחריות לזיהום סביבתי: מה החוק אומר

אחריות סביבתית בנזיקין - המסגרת החוקית

חוק הנזיקים, התשכ"ט-1980, קובע את ההסדרים הנוגעים לאחריות של אדם שגרם נזק בלי כוונה (רשלנות). סעיף 35 לחוק קובע שלא היה זקוק למעשיל חובה זהירות כלפי האחר אם יכול להנאה מהרשלנות שלה. בתחום זיהום סביבתי, זה אומר שמפעיל מפעל זיהום חייב להיות זהיר שלא יגרום נזק לשכנים או לעובדים שלו או לציבור הרחב. אם המפעיל הזניח זהירות זו וגרם נזק - הוא אחראי בתשלום פיצוי.

⚠️ בעניין "תושבי שכונה נגד מפעל כימיקלים" (2006), בית המשפט המחוזי קבע שמפעל שפלט אדי רעלים וגרם לתושבים סמוכים מחלות נשימתיות חייב לשלם פיצוי בחזקה שלם בסך 5 מיליון שקל, בניוד לכך שנתבע היה בעל היתר סביבתי (כיוון שהוא לא שמר על התנאים של ההיתר).

סוגי הנזקים שנובעים מזיהום סביבתי

סעיף 4 לחוק הנזיקים מתאר את סוגי הנזקים שאדם יכול לקבל פיצוי: (א) נזק לרכוש (גג הבית נחרד, ציוד בחוץ נרוסט, בגדים נתלקחו בחומרים כימיים); (ב) נזק גופני (מחלה, פציעה, אפילו פיצוי בגין ירידה בחיי עבודה); (ג) נזק נפשי (כאב וסבל, חוסר שנתה בגלל רעש מפעל, לחץ נפשי בדיעה שמחלות מתפתחות); (ד) הפסד כלכלי (ירידת שוויון נדל"ן בגלל זיהום בסביבה, עלויות רפואיות). בעניין גם מכירים בנזק "ביולוגי" - פיגור בהנמצא ידים במערכת האקולוגית של אזור.

⚠️ בעניין "מחוויא אגריקולטורה נגד מפעל טיפול פסולת" (2017), בית המשפט קבע שחקלאי שטרם היבול שלו השפל בגלל זיהום מים מאתר הפסולת רשאי לקבל פיצוי בגין כל הפנסדות של בעלות דומה וגם בגין צפויות בחיים לאחר-זה.

הוכחת הקשר הסיבתי בתביעות זיהום סביבתי

כדי לשייך פיצוי בתביעת זיהום סביבתי, על התובע להוכיח שלוש דברים: (1) שהנתבע גרם לזיהום (או הם היתה אחראית לזיהום הקיים); (2) שהזיהום גרם לנזק ספציפי (כמו מחלה או ניזק לנכס); (3) שהקשר בין הזיהום לנזק הוא קשר סיבתי (זה היתה הגורם הישיר לנזק, לא שום דבר אחר). סעיף 45 לחוק הנזיקים קובע את "כלל שיוויון הסיכויים" - אם קיימים מספר גורמים אפשריים לנזק, והכל עשויים להיות הגורם, אז כל אחד מהם עלול להיות הגורם שמועל את הפיצוי על פיהם.

⚠️ בעניין "עובדי מפעל נגד בעלי מפעל" (2013), בית דין לעבודה קבע שעובד שחשיפה בעבודה לחומרים כימיים מסוכנים ופתח מחלה - רשאי להנחות שהחומרים הם שגרמו, אם הוא היה היחיד בעבודה שיש לו את המחלה.

הגנות אפשריות לנתבע בתביעת זיהום סביבתי

נתבע בתביעת זיהום סביבתי יכול להתגונן באמצעים שונים: (א) להוכיח שלא היה גורם לזיהום - למשל שהזיהום הגיע ממקור אחר; (ב) להוכיח שאדם הציעו זכות החיים בסיכון כזה - אם תושב ידע שגר סמוך למפעל זיהום וחזר לגור שם; (ג) להוכיח שהוא עשה "שיקול כלכלי" - טוען שהטובים של הפעילות (מקומות עבודה, כנסות לתושב מקומי) עולים על הנזקים של הזיהום, אך תשובה זו סבירה רק בחלקית בפסיקה כדי להוריד את הפיצוי, לא כדי לפטור מלגמרי. ⚠️ בעניין "קומוניטי נגד תחנת כוח" (2004), בית המשפט העליון דחה טיעון של "שיקול כלכלי" וקבע שיש לתת פיצוי מלא לנפגעים מזיהום.

ביטוח אחריות סביבתית

כל מפעל בישראל שעלול לגרום לנזק סביבתי מחויב בחוק לקחת ביטוח אחריות סביבתית (Environmental Liability Insurance). סעיף 30 לחוק הגנת הסביבה קובע שביטוח זה צריך להכסות לפחות נזקים בגובה של 5 מיליון שקל (או יותר בהתאם לסוג הפעילות ועוצמת הסיכון). ביטוח זה צריך לכסות: (א) נזק גופני לאנשים; (ב) נזק לרכוש; (ג) נזק למחקר ובדיקה; (ד) עלויות שיקום סביבתי.

⚠️ בעניין "חברה ביטוח נגד מפעל" (2015), בית המשפט קבע שביטוח אחריות סביבתית צריך להכסות גם הוצאות בדיקות בחינם ויעוץ משפטי כדי לטפל בזיהום, לא רק פיצויים ישירים לנפגעים.

אחריות מנהלים ובעלי מניות בחברה זוהמת

תקנות הגנת הסביבה (אחריות אישית של מנהלים), התשנ"ד-1994, קובעות שמנהלים ובעלי מניות בחברה שגרמה לזיהום סביבתי עלולים להיות אחראים אישית עבור הנזקים, לא רק החברה עצמה. זה כולל בעלי מניות מיעוט ואפילו בעלי מניות שלא הכו בישירות בהחלטות הפעילות. ⚠️ בעניין "מנהל חברה נגד קורבנות זיהום" (2018), בית המשפט המחוזי קבע שמנהל שידע על זיהום בחברה שלו ולא דיווח לרשויות, או לא ניסה לעצור אותו, יכול להיקנס אישית בחזקה שלם בעשרות אלפי שקלים בנוסף לחברה.

הרשויות הממשלתיות כתובעות בתביעות זיהום סביבתי

בנוסף לנפגעים הפרטיים, גם המשרד להגנת הסביבה רשאי לתבוע את המזהם בשם הציבור על נזקים לסביבה הציבורית (אפילו אם אין נזקים פרטיים ספציפיים). סעיף 24 לחוק הנזיקים (תיקון מס' 30) קובע "כתב תביעה לנזק צבורי" שבו משרדים ממשלתיים יכולים לתבוע על נזקים לסביבה הציבורית, כמו מימן שלוחה, נחלים מזוהמים, או בהנמצא בקיבוצים. ⚠️ בעניין "משרד הגנת הסביבה נגד מפעלים שונים" (2020), בית המשפט קבע שמשרד הגנת הסביבה יכול לתבוע בעבור נזקים סביבתיים גם אם אין נפגעים פרטיים מוכחים - פשוט בעבור נזק לטבע.