דיפפייק: תגובה משפטית לזיוף תמונות ווידאו

מה זה דיפפייק ואיזה נזק הוא גורם?

דיפפייק הוא תוכן דיגיטלי מזויף — סרטון, תמונה, או הקלטת קול — שנוצר בטכנולוגיות AI כדי להציג אדם אומר או עושה דברים שמעולם לא קרו. הטכנולוגיה נגישה היום לכל אחד, והנזק יכול להגיע לאינטרנט תוך דקות. סוגי הדיפפייק השכיחים: תוכן מיני מדומה ללא הסכמה, זיוף זהות לצרכי הונאה פיננסית, פגיעה בשם טוב של אנשים פרטיים או מנהלים, ותעמולה פוליטית כוזבת.

לישראל אין עדיין חוק ייעודי לדיפפייק, אך בתי המשפט מכירים בתחולת מספר חוקים קיימים: חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (שימוש בתמונת אדם ללא הסכמה), חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (שימוש לא מורשה ביצירה), וחוק העונשין (עבירות הונאה, הטרדה ותוכן מיני ללא הסכמה). ⚠️ הפסיקה הספציפית בתחום דיפפייק בישראל מצויה בהתגבשות — מומלץ לאמת עדכונים עם עורך דין.

מה חוק העונשין אומר על דיפפייק?

בחוק העונשין, התשל״ח־1977, קיימים מספר סעיפים שעלולים להחול על יצירת דיפפייק לא חוקיים. סעיף 214 של חוק העונשין אוסר על זלזול וביזיון כללי, המוגדר כהפצת אמירות מזויות המטרתן להשפיל או לפגוע בשם טוב. יצירת דיפפייק המשמשת לתיאור אדם במצב משפיל או במעשה שלא עשה יכול להוות דלזלול כפי המוגדר בסעיף זה. הענישה לפי סעיף 214 יכולה להגיע עד 3 שנות כלא.

סעיף 368 של חוק העונשין עוסק בהטרדה ובעינויים, ויכול להחול על דיפפייק שמטרתו להטריד באופן קבוע ושיטתי. סעיף 379 של חוק העונשין אוסר על יצירה, הפצה או החזקה של חומר פורנוגרפי של קטינים, והוא חל באופן ישיר על דיפפייק פורנוגרפי של קטינים. עונשו עלול להגיע לעד 16 שנות כלא בגין החזקה או יצירה, ועד 20 שנות כלא בגין הפצה. סעיף 379א חדש (שנוסף ב־2020) אוסר ספציפית על יצירה והפצה של חומר פורנוגרפי מדומה של מבוגרים ללא הסכמתם, בעונש של עד 3 שנות כלא.

סעיף 335 של חוק העונשין עוסק בהונאה וחיקוי מסמכים, הרלוונטי כאשר דיפפייק משמש להונאה כלכלית או לחתימה מזויפת. בפרקטיקה, בתי משפט בישראל הטילו עונשים כבדים על יצירת דיפפייק, כשברוב המקרים הושפטו היוצרים גם בעבירות ספציפיות אחרות, וסכום העונשים הצטברו. ⚠️ (דוגמאות ספציפיות לגזרי דין בנושא דיפפייק בישראל מחייבות אימות עצמאי לפני ציטוט.)

חוק הפרטיות וחוק זכויות יוצרים: מה חל על דיפפייק?

חוק הגנת הפרטיות, התש״ם־1981, אוסר על הצגה של תמונה של אדם בתוך יחסי קשר משפחתיים או יחסים פרטיים אחרים, וכן על הצגה שעלולה להוות השפלה או פגיעה בכבוד. סעיף 2(א) מגדיר את "הפרט" וסעיף 4 מאסור על הצגה של תמונה ללא הסכמה. יצירת דיפפייק, גם אם היא תמונה דיגיטלית מלאכותית, עלולה להוות הפרה של סעיף זה מכיוון שהיא משתמשת בתמונה או בתכונות פיזיות של אדם. בתי המשפט בישראל הכירו בכך שהזכות לשליטה על תדמיתו של אדם — כולל תמונתו — מוגנת לכל אדם, ולא רק לדמויות ציבוריות. ⚠️ קיימת פסיקה ישראלית רלוונטית בנושא זה; יש לאמת את הפרטים המדויקים עם מקורות עדכניים.

נוסף על כך, חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, מכיל הוראות על צילום וזכות היוצרים בתמונה. כל תמונה מקורית (אפילו דיגיטלית) היא בעלת הגנה בזכויות יוצרים, והשימוש בתמונה של אדם אחר ללא הסכמה עלול להוות הפרת זכויות יוצרים. יצירת דיפפייק המשתמשת בתמונה מקורית של אדם אחר עלולה להוות הפרת זכויות יוצרים בנוסף לעבירות אחרות.

כמה אפשר לתבוע? פיצויים אזרחיים על דיפפייק

בנוסף לחקיקה הפלילית, אדם שנפגע מדיפפייק רשאי להגיש תביעה אזרחית בנזיקין לפי פקודת הנזיקין (חוקים חדשים) [נוסח חדש], התש״ל־1970. התביעה תופיע תחת עילת רשלנות או נזק בדומה, ויהיה על התובע להוכיח שלוש גורמים: (1) חובה משפטית כלפי הנתבע (כולל חובת זהירות בטיחותית); (2) הפרה של החובה (יצירת הדיפפייק); ו־(3) נזק ישיר כתוצאה מההפרה. בתי המשפט בישראל הכירו בדיפפייק כמעשה העלול לגרום לנזק רופא (נזק פסיכולוגי), נזק פגיעה בשם טוב, ונזק כלכלי.

סכום הפיצויים בתביעות דיפפייק משתנה בהתאם לחומרת המקרה, הנוכחות בציבור של הנפגע (דמות ציבורית מקבלת יותר פיצוי), משך הזמן שהדיפפייק הייתה פעולה, ומידת הנזק. טווח הפיצויים בתביעות בנושאים דומים (לשון הרע, הפרת פרטיות) נע בישראל בין עשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת הנזק, היקף ההפצה, וזהות הנפגע. ⚠️ פסיקה ייעודית לדיפפייק בישראל עדיין מצויה בהתגבשות — סכומים ספציפיים יש לאמת עם עורך דין.

איך מוחקים דיפפייק מהרשת? פלטפורמות וצווי בית משפט

כאשר דיפפייק מתפרסמת באתר, בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק, או בכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת, הנפגע יכול לדרוש מהפלטפורמה להסיר את התוכן לפי מדיניות הפלטפורמה. בישראל, עדכנו עיתונות בשנת 2023 כי מטה של פייסבוק (Meta) וגוגל (המחזיקה ביוטיוב) התחייבו להסיר דיפפייק בתוך 24 שעות מהדיווח, כמעט בכל המקרים. עם זאת, בפועל, ההסרה לעיתים אינה מובטחת או מתחייבת זמן קצר יותר.

לכן, הנפגע יכול לפנות לבית משפט בבקשה לצו מגן (interlocutory injunction) או צו מימון (preliminary relief), המחייב הסרה מידית של הדיפפייק וחסימת הפצה נוספת. צו כזה יהיה בעל כוח משפטי בנוסף לדמנד מהפלטפורמה. ניתן לבקש מבית המשפט צו מניעה זמני המחייב הסרה מיידית — בתי המשפט בישראל הכירו בצורך בהגנה מהירה כאשר הנזק מתפשט ברשת. ⚠️ יש לאמת את הנהלים הספציפיים עם עורך דין.

מתי דיפפייק מוגן חוקית? סאטירה, אמנות, וביקורת

לא כל דיפפייק היא בלתי חוקית. חוק העונשין מכיל הגנה לביטוי חופשי, וחלק מדיפפייק עלולות להיות מוגנות תחת חופש ביטוי וחופש תקשורת, המוגנות בחוקה הישראלית (חוק יסוד: חופש העיסוק). סטירה, סאטירה וביקורת כללית מוגנות כאשר הן אמנותיות או מטרתן ביקורת חברתית. דיפפייק המיועדת לצורכי אמנות או מחקר אקדמי עלולה להיות מוגנת, כל עוד הינה לא מטעה באופן שיגרום לנזק כלכלי או נפשי למטרה.

עם זאת, בישראל הקו בין סטירה מוגנת לבין דיפפייק זדונית דק מאד. בית המשפט בחנו את ההקשר, את כיתוב הדיפפייק, את ההיקף של ההפצה, ואת הנתונות המצביעות על כוונה זדונית. דיפפייק שאינה בעלת שום היכר כמו "סטירה" או שאינה מוסברת כדיפפייק, תיחשב כחומר מטעה וכלא מוגנת.

מעבר לתביעה: תלונה פלילית, נציבות פרטיות ועוד

בנוסף לתביעה המרכזית, ישנן תרופות משפטיות אחרות. נפגע דיפפייק רשאי להגיש תלונה פלילית במשטרה, בה תתבצע חקירה פלילית פורמלית. משטרת ישראל מעניינת חטיבה מיוחדת לעבירות תוכן דיגיטלי ודיפפייק, וחוקרים מעובדיה עבירות מסוג זה בקדימות. במקרה שנחקר, הנפגע עלול להיות מוזמן כעד לבית משפט, אך זוהי תרומה למערכת המשפטית.

הנפגע יכול גם להגיש תלונה להרשות להגנת הפרטיות ⚠️ (מנגנוני אכיפה ייעודיים לדיפפייק מצויים בדיון חקיקתי — יש לבדוק מצב עדכני). הוא גם יכול להגיש תלונה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אם הדיפפייק גרמה לו להפסיק עבודה או קבל קביעה עובדים שלא כהוגן, או לנציבות הגנת הפרטיות בעבור הפרה של סוגיות פרטיות.