מיסוי מטבעות קריפטו בישראל

הסדרת מטבעות קריפטוגרפיים בדין המס הישראלי

מטבעות קריפטוגרפיים (כמו ביטקוין, אתריום, וסטייבלקויינס) אינם מוגדרים בחוק כ"כסף" או "מטבע" בפירושו המסורתי, אלא מדינות וממשלות בעולם עוסקות במסה על כנסת שהתקבל ממטבעות קריפטו. בישראל, רשות המסים) הצעה הנחיות בנוגע למיסוי מטבעות קריפטו, אם כי אין חוק ספציפי העוסק אך ורק במטבעות קריפטו. על פי הנחיות סל"ד משנים האחרונות, מטבעות קריפטו נחשבים "נכס" בהגדרת חוק מס הכנסה, התשל"ב-1961. כנכס, הוא כפוף לחובות מסיביות הרלוונטיות.

סוגי הכנסה ממטבעות קריפטו ודרגת המס

סל"ד מבחין בין מספר סוגי הכנסה ממטבעות קריפטו, וכל סוג מיוסד בשיעור מס שונה: (1) הכנסה מסחוררת (Trading Income) - אם אדם קונה ומוכר מטבעות קריפטו באופן קבוע (למשל, יותר מ-30 עסקות בשנה), הכנסה זו נחשבת "הכנסה מסחוררת" וניתנת לויישום בשיעור מס של 47% (כשלנו הוא שיעור המס החברות מחוברות בערך 30%, אך עבור אדם פיזי שהכנסתו עובדת, שיעור הוא גבוה יותר). (2) הכנסה הוניתית (Capital Gain) - אם אדם קונה מטבע קריפטו ומחזיק בו למשך תקופה ארוכה (בדרך כלל יותר מ-2 שנים) ואחר כך מוכר אותו, רווח זה עלול להיחשב "הכנסה הוניתית" ויוסדה בשיעור מס נמוך יותר - 25% אם ההחזקה הייתה בתקופה ארוכה, או עד 47% אם הייתה קצרה יותר. (3) דיבידנדים ריביות (Staking Rewards) - אם אדם משתמש במטבעות קריפטו ו"משיג" (Staking) אותם כדי לקבל ריביות, הריביות המתקבלות נחשבות הכנסה רגילה וניתנות למיסוי בשיעור הנוזל של המס על הכנסה.

חובות דיווח ודיווחים בסל"ד

כל בעל מטבעות קריפטו בישראל יש חובה דיווח בסל"ד. על פי חוק מס הכנסה, סעיפים 126-127, כל אדם שיש לו הכנסה חייב להגיש דוח מס שנתי. בדוח זה, בעל מטבעות קריפטו חייב לדווח: (1) את הכנסתו ממטבעות קריפטו - כמה קנה, במה מחיר, כמה מכר, ומה הרווח או ההפסד. (2) את ערך המטבעות הקריפטו בסוף שנת המס - זה משמעותי עבור צרכי מס על ערך נכסים מוחזק (unrealized gains). (3) אם קיבל מטבעות קריפטו כ"מתנה" או כ"הכנסה" (כמו משכר בעבור עבודה), צריך לדווח על הערך של המתנה או ההכנסה בעת קבלתם. סל"ד דורש שנתונים אלה יתועדו בעדויות משפטיות - עסקאות בפלטפורמה, מחשבונות בנק, וכן הלאה.

בחינה של עמודי הפטור מס וקצבאות

בחוק מס הכנסה קיימים כמה הנחיות פטור מס או הנחות מס הקשורות לנכסים ו הכנסות. אולם, מטבעות קריפטו בדרך כלל אינם כלולים בפטורים אלה: (1) פטור על הכנסה מחקר ופתוח - אם אדם מושקע בחברה הפועלת בתחום מטבעות קריפטו (כמו חברה ה עיסוקה בפיתוח בלוקצ'יין), יכול להיות אתה פטור מס על חלק מהרווח, אך זה דורש בדיקה פרטנית. (2) זקיפה של הפסדים הון - אם אדם סבל הפסד בעסקאות מטבעות קריפטו, הוא יכול להקזז הפסד זה מרווחים הוניים אחרים בשנה זו או בשנים הקרובות, אך זה תלוי בחקיקה וקביעות בתי משפט.

ניקיון כספים וחובות דיווח בבנק

בנוסף לחובות דיווח בסל"ד, בעל מטבעות קריפטו גם כן מחויב בחובות דיווח בנקאיות ודיווח על כנסה זרה. על פי חוק הדיווח בנקאי, התשס"ו-2006, כל תנועה בחשבון בנק בסכום שגדול מ-100,000 שקל (או שקול ביום קבלת) צריכה להיות מדווחת לרשויות בנקאיות. כאשר משקיע בנוסף מטבעות קריפטו וממחזיק בהם בחשבון בחו"ל, הוא גם חייב בדיווח על "נכסים זרים" על פי סעיף 95ב של חוק מס הכנסה - כל נכס בחו"ל בשווי כולל העולה על 50,000 דולר או שקול צריך להיות מדווח לסל"ד.

מטבעות קריפטו כטלה או מתנה וחובות מס עקיפות

אם אדם מקבל מטבעות קריפטו כ"טלה" או כ"מתנה" מקרוב משפחה או ידיד, יש עדיין חובות מסיבות. על פי חוק מס עיזבונות, התשל"ה-1975, מתנה בשווי עולה על סך מסוים (כיום כ-50,000 שקל בשנה) מחייבת תשלום מס מתנה בשיעור של עד 10% בהתאם למידת הקרבה (קרובים קרובים פטורים, בן זוג פטור, ילד משלם פחות, וכו'). בנוסף, אם מטבע קריפטו מהווה חלק מ"עיזבון" של מישהו שמת (כלומר, יוצא לירושה), הירושה כן דורשת תשלום מס ירושה לפי חוק מס ירושה, התשכ"ח-1968. זה משמעותי במיוחד אם הדור הבא יורש מטבעות קריפטו בעלי ערך גבוה.

בעיות דיגיטליות והתחייבויות של בעל ארנק קריפטו

בנוסף לחובות מסיביות, בעל מטבעות קריפטו צריך להיות מודע לבעיות דיגיטליות וחובות משפטיות אחרות: (1) אם בעל אבד את ה"מפתח הפרטי" שלו (Private Key) - הוא לא יכול להשיג את המטבעות שלו. בדין, זה לא מהווה "הפסד משפטי" שניתן להקזז מרווחי מיסוי, רק הפסד חברתי. (2) אם בעל אבד את המטבעות שלו בגלל הונאה (Scam), הוא יכול בדיון בדבר הונאה ישתמש בהתחייבויות המשפטיות, אך המטבעות עצמם לא יוחזרו לידיו. (3) אם בעל השתמש בפלטפורמה קריפטו שהופכה פושטת רגל (כמו FTX בארה"ב), כלל המטבעות עלולים להיאבד, וחובות מסיביות עלולות להיות מבולבלות.