מערכת בתי המשפט בישראל: מדריך

מבנה היררכי של מערכת בתי המשפט בישראל

מערכת בתי המשפט בישראל בנויה בצורה היררכית הקובעת את סדר ההליכים והערעורים. בבסיס הפירמידה נמצאים בתי המשפט המקומיים (Magistrate Courts), המטפלים בתיקים ערכיים בעלי סכום נמוך יחסית (עד כ-350,000 שקלים בתיקים אזרחיים) וכן בתיקים פליליים עם עוביינות קטנות. מעל להם בעומד בתי המשפט המחוזיים (District Courts), המשמשים כערכאה ראשונה בתיקים בעלי סכום גבוה יותר וכשער ערעור על החלטות בית משפט מקומי. בשיא הפירמידה נמצא בית המשפט העליון (Supreme Court), הן כערכאה למשפט משפחה על פי חוק משפחה וחוק הצבא בנוסח משולב, והן כבית משפט למשפט שוקי לתביעות בעלות ערך משפטי גבוה.

בנוסף לשלוש ערכאות הדיוניות העיקריות, קיימות תיכניות משפטיות ספציאליות כמו בתי דין לעבודה (מטפלים בסכסוכים בעלות קשר לעבודה), בתי דין לנדל"ן (מטפלים בסכסוכי דיור), בתי דין לביטוח, בתי דין לאישור הצעות פשרה בחברות (כתביעות כלל-ישראליות), ובתי דין למשפחה (המטפלים בנושאי תרבות, אישור גט, סכסוכים בדבר קצין וצאצאים). פעם פעם, בתי דין מיוחדים כאלה מתנהלים על פי משפט מסוג ייחודי וכללי מיוחד.

בית המשפט המקומי - הערכאה הראשונה לתיקים קטנים

בתי משפט מקומיים מתופקדים על פי חוק בתי משפט מקומיים, התשמ"א-1981. כל תיק אזרחי בעלו סכום כספי עד 350,000 שקלים (נוכי לשינוי דוק-דוקי בהוראות) מופנה ללא בחירה בעל על בית משפט מקומי. בבתי משפט אלו מדובר בהליכים מהירים יחסית, בדרך כלל בטכנוגרפיה פחות רשמית מאשר בחוזה המחוזי; ניתן למצוא שופטים יחידים (לא חבורה) שמטפלים בתיקים. בתי משפט מקומיים גם מטפלים בעונשים פליליים קטנים (עד שנה וחצי מאסר או קנס בסכום סביר).

הליכים בבית משפט מקומי חייבים להיות מתוודעים מעט יותר מ"מחלוקות משפטיות" גדולות; עיכובים עשויים להיות קטנים יותר. אולם, הקדימה שלא לנעצור בתיקים גדולים מוביל לעומס עבודה שאף בחודשים אחרונים פגע בפעילותם של בתי משפט מקומיים.

בית המשפט המחוזי - ערכאה להליכים גדולים וערעורים

בתי משפט מחוזיים מטפלים בתיקים אזרחיים בעלי סכום העולה על 350,000 שקלים, וגם בתיקים פליליים של עוביינות בינונית ללא תלות בסכום עדכוני. בתי משפט אלו פועלים לפי חוק הליכים אזרחיים (נוסח משולב), התשמ"ה-1984, וחוק הליכים פליליים (נוסח משולב), התשמ"ד-1982. בטיפול בתיק מחוזי, קיימות שלבים מדויקים של ייצוג (affidavits), הגשת טענות בכתב (written briefs), ודיון בעל פה שבו עורכי דין יכולים להעלות טענות. בתי משפט מחוזיים משמשים גם כערכאת ערעור על החלטות בתי משפט מקומיים וחלקים מהחלטות בתי דין מיוחדים.

מחוזות בתי המשפט המחוזיים בישראל הם: תל אביב, ירושלים, באר שבע, חיפה וצפון. כל מחוז מטפל בתיקים מתחומו הגאוגרפי, אך מקרים מסוגים מסוימים (כגון נדל"ן בגדות) שייכים למחוז מסוים בלי קשר למקום התובע או הנתבע. זמן ההמתנה לדיון בבית משפט מחוזי הוא בדרך כלל כמה חודשים עד שנה, בהתאם לעומס התיקים.

בית המשפט העליון - ערכאה עתירת כוח לתיקים על-משפטיים וערעורים

בית המשפט העליון (Supreme Court) הוא שיא ערכאות הדיוניות בישראל. הוא פועל בשתי ערכאות עיקריות: (א) ערכאת הדין (Court of Law), המטפלת בערעורים על החלטות בתי משפט מחוזיים ובתיקים בעלי חשיבות חוקית גדולה, ו-(ב) ערכאת המשפחה (Family Court), המטפלת בנושאי משפחה וירושה. בעל תביעה או ערעור שיש לו עניין חוקי משמעותי (precedential value) רשאי להגיש עתירה (petition) לבית משפט העליון. למשל, אם חלקו על הפרשנות של חוק, או על עמדה משפטית שקובעת מדיניות ישראלית, בית משפט עליון יוכל להשמיע את התיק.

בית המשפט העליון מטפל גם בערעורי הצטדקות נגד החלטות משרדיות (petition for judicial review), כגון החלטות של אד משפט או בורר מנומק שלא פעל בהסמכה או בעבור סטרה. ניתן לפנות לבית המשפט העליון כו"ד בעל העניין הישירה (ללא חובה שהלך בערכאות נמוכות תחילה), במקרים של דחיפות או דלות עניין ציבור.

בתי דין מיוחדים - תחומי וררים משתלמים

בתי דין לעבודה (established pursuant to חוק בתי דין לעבודה, התשמ"ט-1969) מטפלים בסכסוכים בעלות קשר לעבודה, כולל סכסוכים בדבר פיטורים, זכויות עובדים, שכר וביטוח חברתי. אלו בתי דין בעלי מומחיות מיוחדת בדיני עבודה, ובדרך כלל לא דורשים ייצוג על-ידי עורך דין (אף כי אפשר להתנצל בעזרתו).

בתי דין לנדל"ן (established under חוק בתי דין לנדל"ן, התשל"א-1970) מטפלים בסכסוכים הקשורים לנדלן, כולל טענות על קניית נדל"ן, חוזים הת"ר וסכסוכים בין דייר לבעלים. בתי דין אלו מצמצמות פעמים רבות בדורשות חומרות גמיש יותר של ראיות, ופעם פעם פוסקות בהיצע יותר מהירים מאשר בתי משפט רגילים.

בתי דין למשפחה מטפלים בנושאי נישואין, גירושין, אישור גט (גט קטנוני בדין יהודי), מעמד צאצאים, תמיכה וחלוקת נכסים. בתיקים מסוגים אלה, בתי דין משפחה עובדים לעתים קרובות דרך גישת רגישות ותמיכה בריאותית, כי מדובר בנושאים בעלי חשיבות משפחתית גדולה.

הליכים צדדיים וסעדים זמניים

במהלך הליך משפטי, קיימות דרכים מהירות לקבלת "סעד זמני" עד לגמר התיק. בעל עניין רשאי לדרוש פקודה מונעת (injunction) כדי למנוע מעשה מתמשך (כגון עצירה של מכירה, עצירה של פגיעה בזכות). בעל עניין רשאי גם לדרוש פקודת שימור (preservation order) כדי להשמיר על נכסים עד אשר תחליט בתיקו. בנוסף, בעל עניין רשאי לדרוש פקודת ממצאי (Mareva injunction) כדי לחשוף ועדויות של נכסי נתבע כדי להבטיח יכולתו לגבות כספים בהצלחה בסיום התיק.

בנוסף לסעדים הנ"ל, קיים מנגנון של "צו השתק" (gag order), יציאה מן הכלל בתיקים רגישים (כגון אבטחה ממלכתית או דיני קנ"ג), בו בית משפט מטיל איסור על פרסום פרטים מסוימים בתיק.

צעדים מקדימים וחיוב הליכי בוררות חלופית

לפני הגשת תביעה בבית משפט, צדדים צריכים לנקוט צעדים מקדימים הנקובים בחוק הליכים אזרחיים. בדרך כלל, יש חובה לנסיון השגת משא ומתן או פשרה בין הצדדים. בנוסף, בחוקים מסוימים (כמו חוק הגנת הצרכן), קיימת דרישה ל"דרך טיוטת דיווח לפני תביעה" - עצם כתב הודעה רשמי כדי שהנתבע יוכל לתקן את המצב ללא הליך משפטי. עם זאת, בתיקים דחופים (כגון תביעת צו מיידית), ניתן לדלג על בחלקן מצעדים אלה.

גם בדיני בוררות (חוק בוררות, התשנ"ו-1995) קיימת דרישה כי צדדים שחתמו על חוזה עם סעיף בוררות עשויים להיות מחויבים לפני תביעה בבית משפט להגיע לבוררות תחילה. בוררות זה היא תהליך פרטי יותר, חלופי לבית משפט, בו בוררים בעלי מומחיות מטפלים בהיבטים של הסכסוך.