חיפשתם את השם שלכם בגוגל ומצאתם כתבה ישנה, הרשעה שנמחקה, תמונה מביכה, או ידיעה על פרשה שנסגרה מזמן? זה מה שהזכות להישכח נועדה לטפל בו — לא מחיקה מהאינטרנט לחלוטין, אלא הסרה מתוצאות החיפוש שרוב האנשים רואים.
הערה חשובה: הזכות להישכח עוסקת בתוצאות חיפוש ומידע ברשת הציבורית. אם אתם רוצים למחוק מידע אישי ממאגרי מידע של חברות (כמו רשימות תפוצה, בנקים, חברות ביטוח), זו זכות המחיקה ממאגרי מידע — נושא נפרד עם מסלול נפרד.
מה היא הזכות להישכח
הזכות להישכח (Right to be Forgotten) היא הזכות לבקש ממנועי חיפוש ואתרים להסיר מידע ישן, לא רלבנטי, או מזיק שקיים עליכם ברשת. היא אינה מחיקה מהאינטרנט לחלוטין — אלא הסרה מתוצאות החיפוש שמגיעות לרוב האנשים.
הזכות קיבלה עיגון משפטי מובהק בפסיקת בית המשפט האירופי לצדק ב-2014 (פרשת Google Spain), ולאחר מכן ב-GDPR האירופי. בישראל — היא נגזרת מחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
מתי הזכות תחול
לא כל בקשה למחיקה תתקבל. הגורמים שמגדילים את הסיכוי:
- המידע ישן ואין לו עוד רלבנטיות ציבורית
- המידע לא מדויק או מציג תמונה חלקית
- המידע נוגע לעבר פלילי שנסגר, או להרשעה שנמחקה
- המידע גורם נזק לא פרופורציונלי לפרטיות לעומת אינטרס ציבורי
לעומת זאת, מידע על ידי אנשי ציבור בנוגע לתפקידם, פסקי דין שפורסמו, ומידע עיתונאי לגיטימי — בדרך כלל לא יימחק.
כיצד מגישים בקשה לגוגל
גוגל מפעילה מספר טפסים ייעודיים — תלוי בסוג המידע. הטופס הרלבנטי ביותר הוא "Request to remove personal information from Google" שנמצא תחת myaccount.google.com/data-and-privacy. התהליך:
- בחרו את הטופס הנכון — מידע אישי (תעודת זהות, כרטיס אשראי), תמונות אינטימיות, מידע מזיק, פסיקות משפטיות — לכל אחד טופס שונה
- פרטו את הנזק הספציפי — "המידע ישן" לא מספיק. ציינו: מה המידע, מדוע הוא לא מדויק, ומה הנזק הקונקרטי שנגרם לכם
- צרפו ראיות — פסיקה שמחקה הרשעה, תיעוד שהמידע שגוי, או הוכחה שהמידע כבר לא רלבנטי
- המתינו 4-8 שבועות — גוגל שולחת אישור קבלה ואחר כך החלטה
מה גוגל בדרך כלל מסירה: מידע אישי רגיש (מספרי תעודת זהות, חשבונות בנק), הרשעות שנמחקו, מידע על קטינים, תמונות אינטימיות ללא הסכמה.
מה גוגל בדרך כלל לא מסירה: כתבות עיתונאיות לגיטימיות, מידע על אנשי ציבור בנוגע לתפקידם, פסיקות שפורסמו, ועדויות פומביות.
הסרה מאתרים: ישירה וקשה יותר
גוגל מסירה את תוצאת החיפוש — אבל המקור עדיין קיים. ולמי שמחפש את שמכם ישירות באתר ספציפי, ההסרה מגוגל לא תעזור. כדי להסיר מהמקור:
- בקשת הסרה ישירה לאתר — פנו לצוות העריכה עם נימוק ברור ומנומס. עיתונים ואתרים רבים מאפשרים אנונימיזציה (החלפת השם ב"פלוני") ולא מחיקה מלאה
- מכתב עורך דין — בפרסומים שמהווים לשון הרע, מכתב משפטי לרוב מניב תוצאה מהירה יותר מתביעה
- תלונה לרשות הגנת הפרטיות — אם הפרסום מפר את חוק הגנת הפרטיות, הרשות יכולה להורות על הסרה
- תביעה אזרחית — בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות, או עוגמת נפש — אפשרות אחרונה אבל קיימת
גוגל סירבה — מה עכשיו
סירוב מגוגל אינו סוף הדרך. יש לכם שלושה מסלולים:
- ערעור לגוגל — ציינו מידע נוסף שלא כללתם בבקשה הראשונה. פעמים רבות בקשה שניה עם נימוק מחודד מצליחה
- תלונה לרשות הגנת הפרטיות — הרשות הישראלית יכולה להורות לגוגל להסיר תוצאות, בנסיבות מסוימות
- פנייה לבית משפט — צו שיפוטי להסרה — נדיר אך אפשרי כשהנזק ממשי ומוכח
מה אומר החוק הישראלי
חוק הגנת הפרטיות מגדיר "פגיעה בפרטיות" בין השאר כ"פרסום עניינים הנוגעים לצנעת חייו של אדם". גורמים שמעבדים מידע אישי חייבים לאפשר תיקון ומחיקה. רשות הגנת הפרטיות בישראל מקבלת תלונות ויכולה לחייב גורמים למחוק מידע.
📌 זווית מקצועית — לעורכי דין
- טיפ פרקטי: לפני הגשת בקשה לגוגל — עשו צילומי מסך של כל תוצאות החיפוש הבעייתיות. אם הבקשה תסורב, יש לכם תיעוד לשלב הבא.
- פסיקה רלבנטית: קיימת פסיקה ישראלית בנושא פגיעה בפרטיות באמצעות אינטרנט, לרבות חובת אתרי חדשות לאפשר אנונימיזציה של ידיעות ישנות.
- טעות נפוצה: להגיש בקשת מחיקה ללא נימוק מפורט — גוגל ורשויות אחרות דוחות בקשות גנריות. פרטו את הנזק הספציפי.
- נקודה טקטית: כשמייצגים לקוח שנפגע מידע ברשת — שלבו בקשה לגוגל עם מכתב משפטי לבעל האתר בו זמנית, ועם תלונה לרשות הגנת הפרטיות.