מס הכנסה ליחידים: מדרגות, פטורים ונקודות זיכוי

מדרגות מס הכנסה וקביעת התחייבות המס

פקודת מס הכנסה, התשל״א-1961 (להלן: "הפקודה"), קובעת את המסגרת הכללית לחישוב מס הכנסה בישראל. המס מוטל בשיעורים משתנים בהתאם לרמת ההכנסה השנתית של הנישום. לשנת המס 2024-2025, שיעורי המס בישראל הם: 10% על הכנסה עד 76,000 שקל, 14% על הכנסה בין 76,000 ל-109,000 שקל, 20% על הכנסה בין 109,000 ל-217,000 שקל, 31% על הכנסה בין 217,000 ל-326,000 שקל, 35% על הכנסה בין 326,000 ל-651,000 שקל, ו-50% על הכנסה העוברת 651,000 שקל. שיעורים אלה עדכנים מדי שנה בהתאם לקביעת הכנסת, וחשוב לעדכן את עצמך בשיעורים החדשים במאי של כל שנה. לפי סעיף 3 לפקודה, מי שהכנסתו עולה על 75,000 שקל בשנה (בשנת המס 2024-2025) חייב להגיש דוח מס שנתי, גם אם הוא עובד שכיר ונוכה משכרו מס.

עובדי שכיר חייבים בהפקדה של מס הכנסה על ידי המעביד, בהתאם לסעיף 157 לפקודה. על המעביד להנכות מן השכר בכל חודש את מס ההכנסה הנכנס, בהתאם ללוחות שיעורים שקובעת רשות המיסים. במקרים רבים, מס זה אינו מדויק בדיוק, ולכן דוח המס השנתי משמש לתיקון או החזר עודפים.

הוצאות ניתנות לניכוי ותנאים לניכוי

סעיף 42 לפקודה מגדיר את ההוצאות הניתנות לניכוי מהכנסה. הניכוי מותר רק לשתי קטגוריות עיקריות: הוצאות בקשר עם הכנסה (כמו משכנתא, שכר דירה במשרד, ציוד עבודה), והוצאות מסוג מסוים שהחוק מאפשר במפורש. הוצאה לא תוכר לניכוי אם היא אינה קשורה ישירות לעסק או להכנסה. לדוגמה, עלויות שיפוצים בדירה בה מגור אדם אינן ניתנות לניכוי (אלא אם הדירה משומשת כמשרד), אולם הוצאות טלפון המשמשות לעסק כן ניתנות לניכוי בחלקן היחסי.

עצמאים רשאים לנכות בחזרה סדרתית (בהתאם לסעיף 44 לפקודה): (א) הוצאות תפעוליות ישירות — כולל שכר עובדים, דמי שכיר משרד, חומרי גלם, דלק וחשמל; (ב) פחתים על רכוש קבוע — בהתאם לתקנות המדורגות שקבעה רשות המיסים, בדרך כלל בין 4% ל-100% בשנה בהתאם לסוג הרכוש; (ג) רבית על הלוואות עסקיות — אך רק הרבית בשיעור שוק סביר; (ד) ביטוחים הקשורים לעסק — אך לא ביטוח פנסיוני אישי; (ה) מיסים וכלים עם חריגות — כגון מיסים עירוניים, אולם לא מס הכנסה או מס ערך מוסף בחלקו שלא הוחזר.

הוצאה לא תוכר לניכוי ללא קבלה מקורית או מסמך תימוכין. על פי סעיף 95 לפקודה, מי שלא שמר על תיעוד הוצאות ואינו יכול להוכיח אותן — לא יוכל לנכות אותן. רשות המיסים רשאית לדרוש ממך לשמור על ספרים וחשבוניות לתקופה של שבע שנים (סעיף 80), וחוסר תיעוד עלול להסתיים בקנס משמעותי.

נקודות זיכוי אישיות והנחות במס

סעיף 49 לפקודה מאפשר לתושבי ישראל לעת זיכוי אישיות שמורידות את יתרת המס הכוללת. כל נישום זקוק לניתוח שלוש נקודות זיכוי בסיס: נקודה אחת לעצמו, ונקודה לכל תינוק או ילד שלא מלא 18 שנים (או עד 21 אם בתיכון) אשר אינו מעבד הכנסה משלו. אם נשום נישא או חי בזוגיות, אולם בעל הכנסה נמוכה יותר — קיימת אפשרות להעברת נקודות זיכוי. כמו כן, יש נקודות זיכוי מוגברות עבור: (א) אב או אם בודד שמגדל ילדים (0.5 נקודה נוספת); (ב) עובד עם מוגבלות (נקודה אחת); (ג) אדם בגיל 62 ומעלה (כשליש נקודה משנת המס שבה הגיע לגיל זה).

בנוסף לנקודות זיכוי, קיימות הנחות במס עבור אוכלוסיות ספציפיות. עובד חדש בישראל (ולי״ק) רשאי לקבל הנחה במס בשיעור של עד 50% על הכנסה מעבודה במשך עשר שנים מ-1.1.2008 (בהתאם לסעיף 17א לפקודה), בתנאי שמילא את דרישות ההגדרה החוקית. קומוניטות גם זוכות לטיפול מיוחד בהתאם ללטע שנקבע (סעיף 28ח לפקודה).

דוח מס שנתי — מועד הגשה, דרישות וחובות

על פי סעיף 131 לפקודה, דוח מס שנתי חייב להיות מוגש עד לתשע"ה בחודש (חודש מאי) של השנה העוקבת לשנת המס (דהיינו, דוח עבור 2024 מתגיש עד 31.5.2025). משנת 2020, רוב התושבים מתחייבים להגיש דוח דרך הפורטל של רשות המיסים (במקום דרך מפקח לשעבר). דוח המס חייב לכלול: (א) הכנסות כולן — משכר עבודה, עצמאות, השכרת נכסים, ריבית ודיבידנדים; (ב) הוצאות ניתנות לניכוי כולן (עם קבלות ותימוכים); (ג) חישוב המס לפי המדרגות; (ד) ניכוי נקודות זיכוי אישיות; (ה) מס ששולם בתוקף בשנת המס, וגוב מס שנוכה בעבודה או בתשלומים למיסים.

אדם החייב בהגשת דוח אך לא הגיש — עלול לעמוד בפני קנס על אי הגשת דוח (עד 20% מהמס החסר), וקנס עיכוב (ריבית מורכבת בשיעור חודשי של 0.45% על הסכום המתאחר). כמו כן, לפי סעיף 134ד לפקודה, אם תושב מעד בהגשת דוח מעבר ל-120 ימים — רשות המיסים רשאית לחשב מס "בהערכה סבירה", שלעתים קרובות משמעותית יותר מהמס בפועל.

פטורים ממס וקביעת יחידות חובה מס

סעיף 1 לפקודה מגדיר את "הנישום" כל אדם הגר בישראל ברוב השנה העברית (183 ימים לפחות). עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים של פטור חלקי או מלא ממס. סעיף 18א מעניק פטור ממס להכנסה מחקלאות בגידול של דיקוקנים, לדוגמה. סעיף 28א מעניק פטור לביטוח לאומי לתושבים ספציפיים שנמצאים בתיקיות מסוימות. ולמשל, פטור ממס על קצבה מביטוח לאומי בגין נכות מזל עבודה קיים בתנאים מסוימים.

אדם שגר בחו"ל — אינו נחשב לנישום בישראל, אך עדיין חייב במס בישראל על הכנסה ישראלית (מקרקעין בישראל, בדיבידנדים ממניות של חברות ישראליות, וכו'). הסדר זה מיוסד על סעיף 2 לפקודה המסדיר רזידנציה מס.

ערעור על החלטות של רשות המיסים ותיקון דוחות

אם נישום חושב שרשות המיסים בעתה טעות בחישוב המס או בפקידת המס — זכאי להגיש בקשה לתיקון לפי סעיף 133. זו בקשה מנהלית שנשלחת לעובד רשות המיסים המטפל בתיקייה, ובה יש לפרט את הטעות הנטענת ולסייע הוכחות משכנעות. אם הבקשה למנהל לא התקבלה — ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 ימים מהשלילה (סעיף 136 לפקודה).

בנוסף, ניתן להגיש בקשה לתיקון דוח מס שהוגש בטעות. אם התיקון מתבצע על ידי רשות המיסים (על בסיס טעות שנעשתה בעבר) — לעתים קרובות אין נתן על אי הגשה. אולם אם בעצמך גילית טעות בדוח — ניתן להגיש "דוח מתוקן" (דוח תיקון) בתוך שלוש שנים מתום שנת המס בה התבצעה הטעות.

קנסות וחיובים בעבור הפרת חוקי מס הכנסה

סעיף 217 לפקודה קובע קנסות על הסתרת הכנסה ופרות של חובות מס. הקנס הבסיסי הוא עד 75% מהמס החסר (או ממה שנחסך בעקבות הסתרת הכנסה או ניכוי לא חוקי). במקרים של זדון (deliberate intent) — בית הדין או בית המשפט עשוי להטיל קנס מוגבר בגובה של עד 150% מהמס החסר. בנוסף לקנס, על נישום שהמתין בתשלום מס — מוטלת ריבית עיכוב בשיעור 0.45% לכל חודש של אי תשלום.

במקרים של הונאה מרומזת או התעמולה של חשבוניות כוזבות — קיימת אפשרות לתביעה פלילית בהתאם לחוק העונשין, התשל״א-1977. העבירה של הסתרת הכנסה או הגשת דוח מס שקרי יכולה להסתיים בעונש של כלא עד 3 שנים וקנס עד 50,000 שקל (בהתאם לסעיף 279 בחוק העונשין).