מיסוי ישראלים על הכנסות מחו"ל

ישראלים העוסקים בעסקים בחו"ל חייבים בדיווח מלא על הכנסותיהם לרשות המסים בישראל. מכוח פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ישראלי המוגדר כ"תושב ישראל" חייב בתשלום מס על כלל הכנסותיו בעולם (worldwide income) — ללא קשר למדינה שבה הופקה ההכנסה. קביעת תושבות לצורכי מס מבוססת על "מרכז חיים" — היכן מתגורר האדם, היכן משפחתו, היכן נכסיו ועסקיו — ולא רק על מספר ימי שהייה.

יש להבחין בין סוגי הכנסה שונים: הכנסה מעסק עצמאי, הכנסה משכר עבודה, והכנסה מהשקעות. כל סוג מחייב דיווח בפורמט שונה ועשוי להיות חייב בשיעורי מס שונים. בעל עסק הפועל דרך חברה זרה — גם הוא עשוי להיות חייב בדיווח, בהתאם לכללי חנ"ז (חברה נשלטת זרה) הקבועים בפקודה.

הודעות דיווח והצהרות כלליות לגבי נכסים וחשבונות בחו״ל

בהתאם לחוק מס הכנסה וסדר גובה המס, ישראלי שיש לו נכסים, חשבונות בנק, או השקעות בחו"ל חייב לדווח על כך לרשות המיסים. הדיווח צריך להכיל פרטים מלאים של כל נכס (כתובת, מטבע, ערך משוער) וכל חשבון בנק (מס חשבון, בנק, יתרה משוערת). הדיווח צריך להתבצע בטופס מיוחד ("הצהרה על נכסים בחו"ל") המוגש בעת הגשת דיווח המסים השנתי (תשלום מס הכנסה סוף שנה).

אם ישראלי מסרב או נמנע מדיווח על נכסים בחו"ל, רשות המיסים יכולה להטיל קנס כספי משמעותי על הדיווח המאוחר או על הדיווח החלקי. בנוסף, אם רשות המיסים מגלה שישראלי הסתיר הכנסות או נכסים בחו"ל, הוא יכול להיחשב כבעל "עבירות מיסים" המסתירות, ויתכן שיוטל עליו קנס מוגבר וביעד כונסת מע"מ בתנוחת קרב.

הוראות FATCA וחובות דיווח בינלאומיות של מוסדות כספיים

בעוד ישראלים המהווים תושבי ישראל ממלאי מערכת מס ממלאך, מוסדות כספיים בחו"ל (בנקים, תאגידי השקעות, וכו') כפופים לתקנות בינלאומיות כלל הנקראות FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) שנחקק בארצות הברית. לפי FATCA, מוסדות כספיים בחו"ל צריכים לדווח לרשות המסים האמריקאית על בעלי חשבונות אמריקאים ותושבי אמריקה. למרות שישראל לא כפופה ישירות ל-FATCA, מוסדות כספיים בחו"ל בתיאום עם מערכות מסים בינלאומיות עשויים לדווח לרשות המיסים בישראל על בעלי חשבונות בישראל.

ישראלים העוסקים בעסקים בחו"ל צריכים להיות מודעים לחוקים המיסים של המדינה בה הם פועלים. בחלק מן המדינות, ישראלי המהווה "עסק זר" או "סוכן עסקי זר" צריך לרשום את עצמו כאישור עסקי ולדווח על הכנסותיו במטבע המקומי, ולשלם מס על הכנסות אלה. בחלק אחרות מן המדינות, סדרי המיסים שונים לחלוטין, וישראלי צריך להתייעץ עם רואה חשבון מקומי או עורך דין כדי לעמוד בדרישות המסים המקומיות.

הקמת חברה או שותפות בחו"ל

כאשר ישראלי מקים חברה או שותפות בחו"ל, חוק החברות, התשנ"ט-1999, מסדיר את האופן שבו יש לרשום "חברה זרה הפועלת בישראל" — אם אכן היא מנהלת עסקים גם בישראל. רישום שגוי או אי-רישום עלולים ליצור אחריות אישית בלתי מוגבלת לחובות החברה.

דיני החוזים בכל מדינה שונים, ולעיתים שונים מהותית מהדין הישראלי. לפני חתימה על חוזה בחו"ל, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין מקומי שיסביר את משמעות התנאים — ובפרט את הוראות סמכות השיפוט ודין החוזה.

דיני עבודה וזכויות עובדים בעסקים בחו״ל

אם ישראלי מעסיק עובדים בחו"ל, הוא צריך לעמוד בדיני העבודה המקומיים של המדינה בה הוא פועל. זה יכול לכלול תשלום שכר מינימום, זכויות לחופש שנתי, קופת פנסיה, ביטוח אבטלה, וכו'. בעל עסק זר לא יכול להתחמק מדרישות אלה בגלל שהוא ישראלי או שלא הוא מודע לחוקים המקומיים. אם הוא מעסיק עובדים שלא כדין או שלא משלם להם במלואו, עובדים יכולים להגיש תלונה לרשות העבודה המקומית וגם להגיש תביעה נגדו.

בנוסף, אם ישראלי פועל בחו"ל כעצמאי או כעובד, הוא חייב בדרך כלל לדווח על ההכנסה שלו לרשות המיסים של המדינה בה הוא פועל. הוא גם יכול להיות מחויב להשתתף בביטוח בריאות מקומי, קופת פנסיה, או מוסדות סוציאליים אחרים, בהתאם לחוקי המדינה.

גבייה של חוב וביצוע פסקי דין בחו״ל

כאשר ישראלי נכנס לסכסוך עם צד שלישי בחו"ל (למשל, קונה שלא שילם עבור סחורה), הוא יכול להגיש תביעה לבית המשפט בחו"ל. עם זאת, בדרך כלל, הישראלי צריך להעסיק עורך דין מקומי כדי להגיש תביעה בחו"ל, מאחר שלא יכול לייצג את עצמו בפני בית משפט זר. חוק החזר הדין של בית משפט זר לישראל הוא תהליך מורכב המדרוג הכרה בפסק דין החוץ בישראל וביצוע הוצאה בגידה בנכסים של המשיב בישראל.

ישראל חתומה על כמה אמנות בינלאומיות בנושא הכרה וביצוע פסקי דין זרים, כגון כנס האג בשנת 1954 בנושא הכרה וביצוע של פסקי דין זרים. לפי אמנה זו, אם ישראלי זכה בתביעה בחו"ל, הוא יכול להגיש בקשה לבית משפט בישראל להכיר בפסק דין הזר וליישם אותו בנכסים של הנתבע בישראל. עם זאת, בית המשפט בישראל בדוק קודם לכן שהתביעה הזרה נערכה בהליך הוגן וכי הפסק דין אינו מנוגד לסדר הציבורי בישראל.

אזרחות ישראלית ופעילות בחו"ל

ישראלי המחזיק גם באזרחות זרה צריך לשים לב: חוק האזרחות, תשי"ב-1952, קובע כי רכישת אזרחות זרה מרצון עשויה להביא לשלילת האזרחות הישראלית, אם כי בפועל המדינה נוקטת גישה זהירה ביחס לרב-אזרחות. שירות בצבא זר ללא אישור הממשלה הישראלית הוא מסוכן בהרבה מבחינת שמירת האזרחות.

ישראלי שעוסק בפעילות בלתי חוקית בחו"ל — סחר בנשק, סמים, הלבנת כספים — עשוי לעמוד בפני הליך פלילי הן במדינה הזרה והן בישראל, אם הפעילות מחוברת לישראל. המדינה אינה מגינה על אזרחיה העוסקים בפשע, ולעיתים אף משתפת פעולה עם רשויות אחרות.