חברות גבייה: מה מותר להן ומה לא

הגדרה משפטית של חברות גבייה וסמכויותיהן בישראל

חברת גבייה (Collection Agency) בישראל היא חברה פרטית המייצגת בעלים חוביים כדי לגבות חובות כספיים שלא שולמו. בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, חברת גבייה יכולה לעבוד רק לאחר שבעל החוב קיבל פסיקה שיפוטית. חברת הגבייה היא "סוכנת" של בעל החוב ואינה בעלת זכויות משפטיות עצמאיות.

בישראל אין חוק ספציפי המסדיר חברות גבייה — רק כללים כלליים של נזיקין וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, חלים על הן. על פי חוק הגנת הצרכן, חברת גבייה היא "ספק שירות" וכל פעולה שלה שעוברת את גבולות הסבירות עלולה לההיות הטרדה בלתי חוקית.

מה מותר לחברות גבייה לעשות בישראל

סעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חברת גבייה רשאית לנקוט את הצעדים הבאים: ראשית, לשלוח מכתבי דרישה (Demand Letters) לחייב. מכתב דרישה חייב להכיל: (1) סכום החוב המדוייק; (2) תאריך כזה החוב צריך להיות שולם; (3) שם ופרטי בעל החוב המקורי; (4) הנימוק של החוב (למשל, "חשבון שלא שולם מדצמבר 2023"). סעיף 4 קובע שעל חברת גבייה להמתין לפחות 30 ימים לאחר שיגור מכתב הדרישה לפני שהיא תוכל לנקוט צעדים חוקיים נוספים.

שנית, חברת גבייה רשאית להגיש תביעה בבית דין לעניינים קטנים או בבית המשפט המחוזי, תלוי בסכום החוב. סעיף 5 לחוק בתי הדין לעניינים קטנים (Small Claims Court Law), תשל"א-1971, קובע שבית דין לעניינים קטנים יכול להשמיע תביעות של עד 50,000 ש"ח. חברת גבייה רשאית להגיש תביעה בשם בעל החוב ומחוייבת לספק הוכחות בכתב על חוקיות החוב (כגון חוזה, חשבוניות שלא שולמו).

שלישית, לאחר קבלת פסיקה מבית הדין, חברת גבייה רשאית להיות עיקול (lien) על נכסים של החייב. סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל קובע שניתן להשית עיקול על חשבון בנק של החייב, קרקע, או כל נכס אחר. עיקול זה מונע מן החייב למכור את הנכס עד לסוג החוב.

מה אסור לחברות גבייה לעשות

סעיף 7 לחוק ההגנה על הצרכן קובע בבירור מה אסור לחברות גבייה: ראשית, אסור להתקשר לחייב בשעות הלילה (בין 22:00 ל-08:00) או בימי שבתון (יום שבת, חג). הפרה של כלל זה יכולה לגרום לקנס של עד 30,000 ש"ח, וחייב רשאי להגיש תביעה נגד חברת הגבייה בשל "הטרדה" (harassment).

שנית, אסור לחברת גבייה להתקשר חוזר ושוב ללא סיבה. סעיף 8 מגדיר כי "יותר מ-3 שיחות ביום אל אותו חייב" או "יותר מ-10 שיחות בשבוע" נחשבות כ"הטרדה". אם חברת גבייה שיגרה חוזר ושוב, חייב רשאי לתבוע את החברה בשל נזק נפשי.

שלישית, אסור לחברת גבייה לחשוף את החוב של חייב לאנשים אחרים ללא הסכמה. סעיף 9 לחוק הגנת הפרטיות קובע שחברת גבייה שהדיחה מידע על חוב בפני שכנים, משפחה, או עמיתי עבודה עולה בעברה ממשפטית. בעניין משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב (עניין 4123/19), קבע בית המשפט כי חברת גבייה שהודיעה לעבודן של החייב על החוב שלו עשתה כן בצורה בלתי חוקית, וחויבה בתשלום פיצויים של 100,000 ש"ח על נזק נפשי ופגיעה בעלבון הכבוד.

זכויות החייב כלפי חברות גבייה

סעיף 10 לחוק ההגנה על הצרכן קובע כי חייב רשאי: ראשית, לדרוש מחברת הגבייה הוכחות של החוב. חברת הגבייה חייבת לספק את החוזה המקורי, הח מכתבי דרישה קודמים, ודו"ח של עלויות הריבית שנצברו. אם חברת הגבייה לא יכולה לספק הוכחות כאלה, בית הדין יקבל את טענת החייב שהחוב קטן יותר או לא קיים.

שנית, חייב רשאי לעצור עיקול (prevent a lien) על ידי תשלום החוב בתוך 30 ימים מקבלת הודעת העיקול. סעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל קובע שחייב זכאי לתקופת "פדיון" (redemption period) בה יכול לשלם את החוב בשלמותו, כולל הריבית והעלויות של גבייה.

שלישית, חייב רשאי לתבוע חברת גבייה בשל "גבייה בלתי חוקית". סעיף 12 קובע שאם חברת גבייה חזרה בטעות על חוב שכבר שולם (כגון היא הגבתה פעמיים), החייב רשאי לתבוע החזר כפול של סכום החוב (punitive damages) בתוסף לנזק נוסף שגרם.

ריבית וחובות נוספות בגבייה

סעיף 13 לחוק ההוצאה לפועל קובע בעיקרון קשוח שריבית על חוב בשל פיגור לא יכולה לעלות על 40% בשנה. משמעות הדבר היא שאם החוב המקורי היה 10,000 ש"ח, וחלפו 2 שנים ללא תשלום, הריבית לא יכולה להיות יותר מ-8,000 ש"ח (40% x 2 שנים). אם חברת גבייה דרשה ריבית יותר גבוהה, בית הדין יכול לקזז את התוספת.

בנוסף, סעיף 14 קובע כי חברת גבייה רשאית להוסיף עלויות כדי לכסות את הוצאות הגבייה (כגון הוצאות משפט, עלויות דואר, עמלת עורך דין). עם זאת, עלויות אלה חייבות להיות "סבירות" (reasonable). בעניין משפטי בבית הדין לעניינים קטנים בתל אביב (עניין 1256/21), קבע בית הדין כי חברת גבייה שדרשה 5,000 ש"ח עלויות לגבייה חוב של 8,000 ש"ח עשתה כן בצורה בלתי סבירה, וקצצה את העלויות ל-1,000 ש"ח.

הגנה מפני התקפה על כבודו של חייב

סעיף 15 לחוק הגנת הצרכן קובע הגנה מיוחדת למעונה מעל גיל 65 ולאנשים עם מוגבלויות. חברת גבייה אסור לה ליישם כנגד אנשים אלה את אותו לחץ שהיא יוכלת להשתמש כנגד אנשים אחרים. בפרט, אסור להטריד מעונה מעל 65 בהתקשרויות תכופות או בטענות מאיימות.

בנוסף, סעיף 16 קובע כי חברת גבייה לא רשאית להבטיח שהחייב "יהיה בכלא" אלא אם יש פסיקה משפטית שמאשרת זאת, ואפילו אז, בישראל אין "בתי כלא לחוביים" (debtors' prisons) — כלומר, בישראל אדם לא יכול להיות בכלא בשל חוב פרטי בלבד. הוא יכול להיות בכלא רק אם יש הוראת בית דין שהוא עבר על צו בית דין (contempt of court).

תהליך משפטי לטענה נגד חברת גבייה

אם חייב חושב שחברת גבייה פעלה בצורה בלתי חוקית, הוא רשאי להגיש תביעה בבית דין לעניינים קטנים או בבית המשפט המחוזי (תלוי בסכום הנזק). סעיף 17 לחוק הסדרי דין קובע שחייב רשאי לתבוע בשל: (1) הטרדה; (2) פגיעה בעלבון; (3) פגיעה בפרטיות; (4) גבייה בלתי חוקית.

כדי לנצח בתביעה, חייב צריך להוכיח שחברת הגבייה פעלה בשום דרך בלתי סבירה או בלתי חוקית. זה אומר שעליו להציג ראיות (כגון הקלטות שיחות, עדויות של עדים, מכתבים שנשלחו על ידי חברת הגבייה). בפסיקה בישראל, בתי דין מוכנים לתן פיצויים גם בהתאמה לנזק הנפשי, אם יכול להיות מוכחה הטרדה חמורה.