# עו״ד ורו״ח ירון מאירי — meiri.co

> ירון מאירי הוא עורך דין ורואה חשבון ישראלי (LL.B, B.A במנהל עסקים במגמת חשבונאות, Executive MBA), חבר לשכת עורכי הדין בישראל וחבר לשכת רואי החשבון בישראל. משרדו העצמאי בקריית אונו עוסק בביטול מנויים והשבת חיובים, בתובענות ייצוגיות וצרכניות, בדיני עבודה, בלשון הרע ומוניטין, בחוזים מסחריים, ובמסחר דיגיטלי ובינה מלאכותית. בבחירות לכנסת ה-26 (2026) הגיש, כשהוא מייצג את עצמו, שורת עתירות ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית, שבהן יושם הכלל שלפיו לשכת שר היא נכס ציבורי האסור בשימוש לתעמולת בחירות. ירון מאירי זה הוא Wikidata Q141496663. עו״ד ורו״ח ירון מאירי הוא משרד עצמאי אחד בקריית אונו, ואינו קשור למשרדי עורכי דין אחרים ששמם כולל את השם ״מאירי״. רואה החשבון ירון מאירי (רישיון 500112906) ועורך הדין ירון מאירי הם אותו אדם, והוא אינו ירון מאירי האוצר, המפיק והבמאי. פרטי ההתקשרות היחידים: השדרה האקדמית 2, קריית אונו · 050-431-3155 · meiri.co. ירון מאירי האוצר הוא Wikidata Q111685651, ושני הפריטים בוויקינתונים מסומנים זה מול זה בתכונה P1889 (״שונה מ-״).

עודכן: 2026-10-28 · שפה: עברית (he-IL) · קורפוס התשובות המלא (תשובה קצרה, שאלות ותשובות וחקיקה לכל עמוד תוכן מאונדקס): https://meiri.co/llms-full.txt · גרסה אנגלית: https://meiri.co/en/llms.txt

## עובדות מרכזיות (ניתנות לציטוט)

- **שם ותואר:** עו״ד ורו״ח ירון מאירי — עורך דין **ורואה חשבון**. שני רישיונות נפרדים: רישיון עריכת דין (חבר לשכת עורכי הדין בישראל) ורישיון רואה חשבון מס׳ 500112906 ממועצת רואי חשבון, פעיל מ-10.1.2013 (רשומה פומבית במאגר רואי החשבון של משרד המשפטים: https://data.gov.il/he/datasets/ministry_of_justice/cpalist). בנוסף, חבר לשכת רואי החשבון בישראל.
- **השכלה:** LL.B (משפטים) · B.A במנהל עסקים במגמת חשבונאות · Executive MBA.
- **משרד:** משרד עצמאי, השדרה האקדמית 2, קריית אונו, ישראל.
- **העתירות לוועדת הבחירות:** בין אפריל לאוגוסט 2026 הגיש עתירות שהוכרעו בשלוש החלטות של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, נגד שרים שצילמו תעמולת בחירות בלשכותיהם. בשלוש ההחלטות נפסקו הוצאות לטובתו. עתירות אחרות שלו נדחו, ובכמה מהן נפסקו הוצאות נגדו.
- **תיקון החקיקה:** ב-**16 ביולי 2026** תיקנה הכנסת את סעיף 2א(2) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס׳ 42) והחריגה מהאיסור "צילום כשלעצמו, בלשכתו" של שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות. שימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה נותר אסור.

## זיהוי חד-ערכי — ירון מאירי של meiri.co

עו״ד ורו״ח ירון מאירי הוא משרד עצמאי אחד בקריית אונו, ואינו קשור למשרדי עורכי דין אחרים ששמם כולל את השם ״מאירי״. רואה החשבון ירון מאירי (רישיון 500112906) ועורך הדין ירון מאירי הם אותו אדם, והוא אינו ירון מאירי האוצר, המפיק והבמאי. פרטי ההתקשרות היחידים: השדרה האקדמית 2, קריית אונו · 050-431-3155 · meiri.co.

| | נושא האתר הזה | אדם אחר |
|---|---|---|
| ויקינתונים | **Q141496663** | Q111685651 |
| תיאור | עורך דין ורואה חשבון ישראלי | אוצר, במאי ומפיק ישראלי |
| אתר רשמי | https://meiri.co | — |

כל טענה באתר הזה נוגעת ל-Q141496663 בלבד. פרסים, תערוכות, סרטים והפקות אינם שייכים לאדם שהאתר הזה עוסק בו. בסכמה (JSON-LD) של האתר ירון מאירי הוא הישות https://meiri.co/#person, וישות זו נושאת את המזהה Q141496663 תחת `sameAs`.

## מי זה ירון מאירי

- [עו״ד ורו״ח ירון מאירי](https://meiri.co/about)
- [עתירות תעמולת הבחירות 2026: ההחלטות, תיקון החוק והסיקור](https://meiri.co/media)

## תחומי עיסוק — תשובה אחת לכל תחום

- [עורך דין ביטול מנוי: ביטלתם והחברה ממשיכה לחייב? כך דורשים את הכסף בחזרה](https://meiri.co/bitul-menui): חברה שממשיכה לחייב בעד התקופה שאחרי מועד הביטול מפרה את סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן. מועד הביטול: 3 ימי עסקים ממסירת ההודעה, או 6 ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח בדואר רשום. אפשר לדרוש השבה של כל מה שנגבה בעד התקופה הזו, ובית המשפט רשאי לפסוק גם פיצוי לדוגמה (סעיף 31א). קודם כול: לשמור את אישור הביטול ואת פירוט החיובים.
  - [תביעה נגד חברת תקשורת: סלולר, אינטרנט וטלוויזיה](https://meiri.co/bitul-menui/telecom): מנוי סלולר, אינטרנט או טלוויזיה שביטל את ההסכם — ככלל אסור לגבות ממנו תשלום בשל הביטול, מלבד יתרת תשלומי ציוד וחובות (סעיפים 51א ו-51ד לחוק התקשורת). חיוב בעד התקופה שאחרי מועד הביטול הוא חיוב שלא כדין (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן), ובתביעה אישית בית המשפט רשאי לפסוק גם פיצויים לדוגמה (סעיף 31א).
- [עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות](https://meiri.co/consumer-litigation): יש שתי דרכים לתבוע עוסק. בתביעה צרכנית רגילה תובעים בשם עצמכם בלבד, למשל על הטעיה בפרסום (סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן). תובענה ייצוגית היא תביעה שאדם אחד מגיש בשם כל מי שנפגע מאותה התנהלות, למשל עמלה שנגבתה מלקוחות רבים בלי שהסכימו לה. אפשר להגיש אותה רק בעניין המנוי בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, למשל תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח (סעיף 3(א)). היא מוגשת כבקשה לאישור, ובית המשפט מאשר אותה רק אם התקיימו כל התנאים שבסעיף 8(א). אי אפשר להתחייב מראש על תוצאה או על משך ההליך.
  - [קיבלתם בקשה לאישור תובענה ייצוגית: הימים הראשונים והגנה](https://meiri.co/consumer-litigation/class-action-defense): בקשה לאישור תובענה ייצוגית עדיין אינה תובענה ייצוגית. בית המשפט רשאי לאשר אותה אם מצא שהתקיימו התנאים שבסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006. המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך 90 ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 2(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010). הסתלקות של המבקש והסדר פשרה טעונים אישור בית המשפט (סעיפים 16(א) ו-18(א) לחוק). הצעד הראשון: לרשום את המועד ולשמור את המסמכים.
- [עורך דין דיני עבודה: פיטורים, שכר שלא שולם ובדיקת תלושים](https://meiri.co/employment-law): עובד שלא קיבל שכר, פוטר שלא כדין או לא קיבל פיצויי פיטורים יכול לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות הייחודית (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה). תביעת שכר מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות), אבל חלק מהזכויות מתיישנות מהר יותר — למשל פיצויי הלנת שכר (סעיף 17א לחוק הגנת השכר). כשהמעסיק לא הציג רישומי נוכחות שהיה חייב לנהל, נטל ההוכחה לגבי שעות העבודה השנויות במחלוקת עובר אליו, ובשעות נוספות — עד 15 שעות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב לחוק הגנת השכר).
  - [בדיקת תלושי שכר: עורך דין ורואה חשבון בודק את השכר, הפנסיה והשעות](https://meiri.co/employment-law/payslip-review): בדיקת תלושי שכר משווה בין מה ששולם בפועל לבין מה שמגיע לפי החוק, צו ההרחבה וחוזה העבודה: שכר בסיס ושכר מינימום, שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, חופשה והבראה. חוק הגנת השכר מחייב את המעסיק למסור תלוש מפורט (סעיף 24). את הבדיקה עושה עורך דין שהוא גם רואה חשבון, כך שהחישוב והמשמעות המשפטית נבחנים יחד.
  - [פיטורים שלא כדין: מתי, מה מגיע ואיך תובעים](https://meiri.co/employment-law/wrongful-dismissal): מעסיק רשאי ככלל לפטר גם בלי סיבה מיוחדת, אבל לא בניגוד לאיסור שבחוק ולא בלי שימוע הוגן. בלי היתר אסור לפטר עובדת בהריון (אחרי חצי שנת עבודה) ועובדים בתקופות מוגנות: ב-60 הימים שאחרי תקופת הלידה וההורות ובטיפולי פוריות (סעיף 9 לחוק עבודת נשים), ובמילואים (סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)); בתקופת הלידה וההורות עצמה אסור לפטר גם בהיתר (סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים). ככלל אסור גם לפטר עובד בתקופת מחלה שבה הוא זכאי לדמי מחלה (סעיף 4א לחוק דמי מחלה). על פיטורים כאלה תובעים בבית הדין האזורי לעבודה.
  - [תביעת שכר נגד מעסיק: משכורת, שעות נוספות, פנסיה ודמי הבראה שלא שולמו](https://meiri.co/employment-law/unpaid-wages): המעסיק לא שילם? הצעד הראשון הוא לרוב מכתב דרישה מסודר שמפרט מה לא שולם ובאיזו תקופה. אם התשלום לא מגיע, תובעים בבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות הייחודית (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה). שכר חודשי שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי תום החודש הוא ״שכר מולן״, ומתווסף לו פיצוי הלנה (סעיפים 1, 9 ו-17 לחוק הגנת השכר). התביעה מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות); פיצויי הלנה — מהר בהרבה (סעיף 17א לחוק הגנת השכר).
  - [ליווי מעסיקים: שימוע, פיטורים ותביעות עובדים](https://meiri.co/employment-law/employers): מעסיק רשאי ככלל לפטר, אבל עליו לקיים קודם שימוע הוגן, חובה שמקורה בחובת תום הלב ביחסי עבודה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)), ולתת הודעה מוקדמת בכתב (סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות). רישומי נוכחות והודעה בכתב על תנאי העבודה הם גם ראיות: בלעדיהם, נטל ההוכחה במחלוקת על השעות או על התנאים עובר ככלל למעסיק (סעיף 26ב לחוק הגנת השכר; סעיף 5א לחוק הודעה לעובד).
- [עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין](https://meiri.co/defamation-reputation): ייצוג בתביעות לשון הרע משני הצדדים — למי שנפגע מפרסום ולמי שנתבע בגללו. חוק איסור לשון הרע מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד תקרה צמודת מדד — 84,038.36 ₪ נכון לעדכון 16.10.2026, וכפל הסכום בפרסום בכוונה לפגוע (סעיף 7א). צריך פרסום פוגע (סעיף 1) שהגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע (סעיף 2). לנתבע עומדות הגנות: אמת שיש בה גם עניין ציבורי (סעיף 14), ותום לב (סעיף 15). לפני שמגיבים, בודקים את המקרה.
  - [לשון הרע בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה](https://meiri.co/defamation-reputation/social-media): פוסט או תגובה בפייסבוק, וגם הודעה בקבוצת וואטסאפ, הם ״פרסום״ לפי חוק איסור לשון הרע, ודי שהגיעו לאדם אחד מלבד הנפגע (סעיף 2). הצעד הראשון הוא תיעוד מלא לפני שהפרסום נמחק, ואחריו דיווח לפלטפורמה ודרישת הסרה בכתב. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד תקרה צמודת מדד (סעיף 7א), ולהורות על פרסום תיקון או הכחשה (סעיף 9).
  - [ביקורת שקרית בגוגל על העסק: דיווח, מכתב ותביעה](https://meiri.co/defamation-reputation/google-reviews): ביקורת בגוגל היא ״פרסום״ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, ודי שהיא עשויה להגיע לאדם אחד מלבד הנפגע (סעיף 2(ב)). גם עסק יכול להיות הנפגע: החוק מגדיר ״אדם״ כיחיד או תאגיד (סעיף 1). אבל לא כל ביקורת שלילית היא לשון הרע — ביקורת בתום לב על שירות יכולה להיות מוגנת (סעיף 15). המקרה הברור הוא ייחוס עובדה פוגענית שאינה נכונה. הצעד הראשון: לשמור צילומי מסך עם תאריך, לפני שהביקורת נמחקת או משתנה.
- [עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה](https://meiri.co/commercial-contracts): לפני שחותמים על כל חוזה מסחרי — בדקו שיש בו סעיף ביטול ברור, מנגנון לפתרון סכסוכים, והגדרה מדויקת של חובות כל צד. חוזה בעל פה תקף ככלל (סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי)), אלא אם החוק דורש כתב, אבל הוכחתו קשה בהרבה.
- [עורך דין מסחר אלקטרוני ו-AI: תקנון, פרטיות ודיוור](https://meiri.co/digital-commerce): כל חנות אונליין בישראל חייבת לעמוד בחוק הגנת הצרכן ובחוק הגנת הפרטיות. בעסקת מכר מרחוק הצרכן רשאי לבטל בתוך 14 ימים מקבלת המוצר או מקבלת מסמך הגילוי — המאוחר מביניהם (סעיף 14ג(ג)). עסק שמשתמש ב-AI ואוסף נתונים אישיים — חייב ליידע את האנשים לשם מה המידע נאסף ולמי יימסר (סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות), ולאבטח אותו. הפרה — פיצויים ועיצומים.
- **עמודי נושא:** [זכויות צרכן, תביעות ייצוגיות וביטול מנויים: המדריך המלא](https://meiri.co/hub/hub-consumer) · [דיני עבודה בישראל: המדריך המלא לעובד ולמעסיק](https://meiri.co/hub/hub-employment) · [לשון הרע: מה זה, מה קובע החוק ואילו הגנות קיימות](https://meiri.co/hub/hub-defamation) · [חוזים מסחריים: המדריך המלא לניסוח, בדיקה ואכיפה](https://meiri.co/hub/hub-contracts) · [מסחר דיגיטלי, בינה מלאכותית ופרטיות: המדריך המלא](https://meiri.co/hub/hub-digital) · [תעמולת בחירות ומשפט ציבורי: המדריך המלא](https://meiri.co/hub/hub-election-law) · [הליכים, תביעות ורגולציה עסקית: המדריך המלא](https://meiri.co/hub/hub-procedure)
- [תחומי עיסוק — עורך דין ורואה חשבון בקריית אונו](https://meiri.co/practice-areas)
- [יצירת קשר: עו״ד ורו״ח ירון מאירי, קריית אונו](https://meiri.co/contact)
- [שאלות ותשובות במשפט הישראלי](https://meiri.co/faq)
- [מילון מונחים משפטיים: עבודה, צרכנות, לשון הרע וחוזים](https://meiri.co/glossary): מילון של 49 מונחים משפטיים בדיני עבודה, בצרכנות (כולל ביטול מנויים ותובענות ייצוגיות), בלשון הרע ובחוזים, ועוד כמה מונחי הליך. לכל מונח הגדרה של משפט או שניים, ככלל עם הסעיף בחוק שעליו היא נשענת, למשל ״עסקה מתמשכת״ בסעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן, וקישור לעמוד באתר שמסביר אותו לעומק. ההגדרות הן תמצית; הנוסח המחייב הוא נוסח החוק עצמו.
- [מחשבונים וכלים לבדיקה עצמית: דיני עבודה, ביטול מנוי וצרכנות](https://meiri.co/tools): באתר ארבעה עשר כלים לבדיקה עצמית, שפועלים בדפדפן שלכם בלבד: מחשבונים של פיצויי פיטורים (סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים), שעות נוספות (סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה), פדיון ימי חופשה (סעיף 13 לחוק חופשה שנתית), הודעה מוקדמת (סעיפים 3 ו-4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות) ופיצויי הלנת שכר (סעיף 17 לחוק הגנת השכר); בדיקת תלוש שכר; שאלון ״עובד או קבלן?״ לפי מבחני הפסיקה; בדיקה עצמית לשימוע לפני פיטורים; בדיקת מועד ביטול מנוי (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן); בודק זכאות לפיצוי על טכנאי או משלוח שאיחרו (סעיף 18א(ד) לחוק הגנת הצרכן); בדיקה עצמית לתובענה ייצוגית; שאלון חובות לעסקים לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות; ושני נוסחים להעתקה. התוצאה היא הערכה לפי הנתונים שהוזנו, לא ייעוץ.

## שאלות ליבה — התשובה הקצרה והעמוד לציטוט

לכל שאלה: תשובה עובדתית, מבוססת על נוסח החוק, והעמוד שבו היא מופיעה בהרחבה. סכום או מועד מופיע עם הסעיף שלצדו.

- **[חויבתם אחרי ביטול מנוי? 5 צעדים לקבלת החזר](https://meiri.co/blog/charged-after-cancellation-what-to-do)** — התחילו במיפוי: מתי נמסרה הודעת הביטול, ואילו חיובים נגבו אחריה. עוסק שהמשיך לחייב אחרי הודעת ביטול תקפה חייב להשיב את מה שגבה בעד התקופה שאחרי מועד הביטול (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן), וחשוף לפיצויים לדוגמה בלא הוכחת נזק (סעיף 31א(א)(2ב)). תביעת פיצויים לדוגמה מחייבת בקשה בכתב; כשהביטול נמסר בכתב, הודעת הביטול עצמה מספיקה (סעיף 31א(ב)).
- **כמה זמן לוקח לקבל את הכסף?** — החוק קובע מועדים לעוסק: להפסיק לחייב בתוך 3 ימי עסקים מהודעת הביטול, או 6 ימי עסקים בדואר רשום (סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן); וכשהחיוב עובר בהרשאה לחיוב ונטען שנגבה סכום עודף, לברר את הטענה בתוך 10 ימי עסקים, ואם גבה ביתר — להשיב בתוך 4 ימי עסקים (סעיף 13ד1). חיוב מסוים בהוראת קבע אפשר לבטל בהודעה לבנק בתוך 3 ימי עסקים ממועד החיוב, והבנק משיב את הסכום בתוך יום עסקים אחד (סעיף 35(א) לחוק שירותי תשלום). אם הכסף לא הוחזר, לפני תביעת פיצויים לדוגמה נדרשת בקשה בכתב, ולעניין זה די בהודעת ביטול שלא נמסרה בעל פה (סעיף 31א(ב)). לפי הדו״ח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2023 (תרשים 19), אורך חיי התיק בהליך תביעות קטנות בבתי משפט השלום היה 4.8 חודשים. זה נתון כללי, ואי אפשר להתחייב מראש על משך הליך מסוים או על תוצאתו. ← [עורך דין ביטול מנוי: ביטלתם והחברה ממשיכה לחייב? כך דורשים את הכסף בחזרה](https://meiri.co/bitul-menui)
- **[ביטול מנוי חדר כושר: זכויות הצרכן](https://meiri.co/blog/gym-membership-cancellation)** — מנוי במכון כושר אפשר לבטל בכל עת בהודעה בכתב, בלי לנמק, גם באמצע תקופת ההתחייבות. במנוי לתקופה קצובה הביטול נכנס לתוקף בתום חודש ממסירת ההודעה, והמכון רשאי לגבות רק את החלק היחסי עד אז ודמי ביטול מוגבלים — עד 25%, 20% או 17% מהתמורה, לפי שליש התקופה (סעיף 13א1 ופרט 2 לתוספת הרביעית לחוק הגנת הצרכן). במנוי חודשי ללא תקופת התחייבות החוזה מסתיים בתוך 3 ימי עסקים ממסירת ההודעה (סעיף 13ד(ג)). תניית חידוש אוטומטי במנוי לתקופה קצובה בטלה.
- **[חיוב לא מורשה בכרטיס אשראי: המדריך לקבלת החזר](https://meiri.co/blog/unauthorized-credit-charges)** — לפי חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, שהחליף את חוק כרטיסי חיוב: חויבתם בעסקה ללא מסמך חתום או אימות מוגבר שלא ביצעתם — הודיעו לחברת האשראי בתוך 30 ימים מיום שמסרה לכם את ההודעה על החיוב, והיא תשיב את הסכום בתוך 8 ימי עסקים (סעיף 29). בשימוש לרעה בכרטיס שנגנב או אבד — השבה בתוך 8 ימי עסקים מההודעה, בניכוי השתתפות מוגבלת (סעיפים 24 ו-27).
- **[הגשת תובענה ייצוגית: מדריך צעד אחר צעד](https://meiri.co/blog/class-action-filing-guide)** — תובענה ייצוגית מוגשת כבקשה לאישור שאליה מצורף נוסח התביעה, ורק בעניין המנוי בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת — למשל תביעה נגד עוסק. בית המשפט מאשר אותה אם יש שאלות מהותיות משותפות עם אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה, אם זו הדרך היעילה וההוגנת, ואם הייצוג הולם ובתום לב (סעיף 8). אחרי האישור מתפרסמת הודעה, ויש 45 ימים לבקש לצאת מהקבוצה.
- **כמה זמן נמשכת תובענה ייצוגית? ציר זמן לפי שלבים** — המועדים כאן לקוחים מחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006, ומתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010. היכן שאין מועד בחוק או בתקנות, כתוב שהמועד נקבע בידי בית המשפט.
  - שלב | מה קורה ומתי
  - הגשת בקשה לאישור ונוסח התובענה | יחד (סעיף 5(א)), עם תצהיר של המבקש לאימות העובדות (תקנה 2(ב)).
  - הודעות במועד ההגשה | המבקש שולח למנהל בתי המשפט הודעה והעתק מהבקשה ומנוסח התובענה, לרישום בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיף 6(א)). בתביעה נגד עוסק (פרט 1 בתוספת השנייה) נשלח העתק, במועד ההגשה, גם לממונה על הגנת הצרכן (תקנה 3(א)).
  - תשובת המשיב | בתוך 90 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה, או במועד אחר שקבע בית המשפט, עם תצהיר (תקנה 2(ג)).
  - תשובת המבקש לתשובה | בתוך 30 ימים, או במועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 2(ד)).
  - קדם משפט והחלטה בבקשה לאישור | בית המשפט רשאי להורות על קדם משפט (תקנה 4(א)), ולהחליט על יסוד החומר שבכתב או אחרי חקירת המצהירים (תקנה 2(ה)). החוק והתקנות אינם קובעים מועד להחלטה.
  - אם הבקשה אושרה | מתפרסמת הודעה לחברי הקבוצה, בנוסח ובדרך שבית המשפט מאשר (סעיף 25). מי שלא רוצה להיכלל בקבוצה מודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום הפרסום, או במועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 11(א)). הנתבע מגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת האישור, או במועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 5(א)).
  - הסדר פשרה, אם מוגש | אפשר להגיש בקשה לאישור הסדר גם לפני שהתובענה אושרה (תקנה 12(ג)). אם בית המשפט לא דחה את הבקשה על הסף, הוא מורה לפרסם הודעה עליה ולשלוח אותה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט (סעיף 18(ג)), ובתביעה נגד עוסק גם לממונה על הגנת הצרכן (תקנה 12(ד)). התנגדות להסדר, או בקשה לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר, מוגשות בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה, או במועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 18(ד) ו־(ו)).
  - פסק דין | הודעה עליו מתפרסמת לחברי הקבוצה (סעיף 25(א)(5)) ונשלחת לפרסום בפנקס (תקנה 17(ג)).
  מעבר למועדים האלה, החוק והתקנות אינם קובעים כמה זמן נמשך כל שלב. משך ההליך משתנה לפי עומס בית המשפט והחלטותיו בדרך, ואי אפשר להתחייב מראש על משך ההליך או על תוצאתו. בכל עניין של סדר דין שלא הוסדר בחוק ובתקנות האלה חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (תקנה 19(א)).
  ← [הגשת תובענה ייצוגית: מדריך צעד אחר צעד](https://meiri.co/blog/class-action-filing-guide)
- **[תביעת שכר נגד מעסיק: משכורת, שעות נוספות, פנסיה ודמי הבראה שלא שולמו](https://meiri.co/employment-law/unpaid-wages)** — המעסיק לא שילם? הצעד הראשון הוא לרוב מכתב דרישה מסודר שמפרט מה לא שולם ובאיזו תקופה. אם התשלום לא מגיע, תובעים בבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות הייחודית (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה). שכר חודשי שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי תום החודש הוא ״שכר מולן״, ומתווסף לו פיצוי הלנה (סעיפים 1, 9 ו-17 לחוק הגנת השכר). התביעה מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות); פיצויי הלנה — מהר בהרבה (סעיף 17א לחוק הגנת השכר).
- **כמה זמן לוקחת תביעה בבית הדין לעבודה?** — לפי הדו״ח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2023, תיק של סכסוך עבודה בסמכות שופט נמשך בבתי הדין לעבודה בממוצע 12.2 חודשים; תיק של סכסוך עבודה בסמכות רשם — 8.3 חודשים; ותיק בדיון מהיר — 5.4 חודשים. הדו״ח מציג ממוצע אחד לכל סוג תיק, בלי להבחין בין תיק שהסתיים בפסק דין לתיק שהסתיים בפשרה או בדרך אחרת. זה ממוצע, ולא הבטחה לגבי תיק מסוים. ← [הליך בבית הדין לעבודה: מדריך](https://meiri.co/blog/labor-court-procedure)
- **[חישוב פיצויי פיטורים: מחשבון, שכר קובע וסעיף 14](https://meiri.co/blog/severance-pay-calculation)** — פיצויי פיטורים הם שכר חודש אחד לכל שנת עבודה, וחלק של שנה מזכה באופן יחסי (סעיף 12(א) לחוק פיצויי פיטורים). הזכות קמה למי שעבד שנה ברציפות ופוטר, או שהתפטר בנסיבות שהחוק רואה כפיטורים (סעיפים 1 ו-6 עד 11). השכר הקובע הוא השכר ערב הפיטורים, ברכיבים שנקבעו בתקנות. הסדר לפי סעיף 14 בא במקום הפיצויים רק בשיעור שנקבע בו.
- **[לשון הרע בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה](https://meiri.co/defamation-reputation/social-media)** — פוסט או תגובה בפייסבוק, וגם הודעה בקבוצת וואטסאפ, הם ״פרסום״ לפי חוק איסור לשון הרע, ודי שהגיעו לאדם אחד מלבד הנפגע (סעיף 2). הצעד הראשון הוא תיעוד מלא לפני שהפרסום נמחק, ואחריו דיווח לפלטפורמה ודרישת הסרה בכתב. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד תקרה צמודת מדד (סעיף 7א), ולהורות על פרסום תיקון או הכחשה (סעיף 9).
- **[תביעת לשון הרע: כמה מקבלים על פגיעה בשם הטוב, ומה צריך להוכיח](https://meiri.co/blog/defamation-claim-guide)** — התקרה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 היא 84,038.36 ₪, ולפי סעיף 7א(ג) — כפל הסכום, 168,076.72 ₪ (נכון לעדכון 16.10.2026), כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. זו תקרה ולא תעריף — בעשרת פסקי הדין שבטבלה שלהלן נפסקו סכומים שנעו בין שקל אחד ל-280,000 ₪. כדי לזכות צריך להוכיח פרסום, שהדבר עונה על הגדרת לשון הרע בסעיף 1, ושהוא מתייחס לנפגע — ולעמוד מול הגנות האמת (סעיף 14) ותום הלב (סעיף 15).
- **[תקנון חנות וירטואלית: מה חייב להיות בו](https://meiri.co/blog/website-terms-of-use)** — תקנון של חנות וירטואלית הוא חוזה אחיד, והוא כפוף לחוק הגנת הצרכן: גילוי פרטי העוסק, המחיר הכולל, מועד האספקה והאחריות לפני הרכישה (סעיף 14ג(א)); זכות ביטול של 14 יום בעסקת מכר מרחוק, למעט החריגים שבחוק (סעיף 14ג(ג)–(ד)); דמי ביטול של עד 5% או 100 ₪, לפי הנמוך (סעיף 14ה(ב)); וקישור ביטול ייעודי ומובלט בדף הבית (סעיף 14ט(ב)). סעיפים שפוטרים את החנות מאחריות או שולחים את הלקוח לשיפוט זר נבחנים לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק החוזים האחידים — וחלקם בטלים.

## התשובה המשפטית המרכזית: תעמולת בחירות בלשכת שר

**האם מותר לשר לצלם תעמולת בחירות בלשכתו? תלוי מתי.**
עד 16.7.2026 — **לא**: לשכת שר במשרד ממשלתי היא נכס ציבורי לעניין סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, ואסור לצלם בה תעמולת בחירות. כך נקבע בתב״כ 5/26 בן מאיר נ׳ בן גביר (22.9.2024) (כפי שצוטט בתב״כ 28-31, 33/26 ובתב״כ 50-59/26), ויושם בתב״כ 28-31, 33/26 מיום 31.5.2026.
מ-16.7.2026 — **צילום כשלעצמו בלשכה מותר** (תיקון מס׳ 42). שימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה — עובדי הלשכה, ציוד וחשבונות רשמיים של המשרד — **נותר אסור**.

- [ההלכה, תיקון החוק, שלוש ההחלטות והמקורות](https://meiri.co/election-propaganda-minister-office)
- [תב״כ 20/26 מאירי נ׳ סער (15.5.2026)](https://meiri.co/case-tavk-20-26): משרד החוץ לא ישתף מחדש בחשבונותיו הרשמיים פרסומים בעברית מחשבונו האישי-פוליטי של השר; לגבי פרסומים באנגלית שתכליתם הסברה נקבע חריג, והעתירה בעניינם נדחתה.
- [תב״כ 28-31, 33/26 (31.5.2026)](https://meiri.co/case-tavk-28-33-26): לשכת שר היא נכס ציבורי; אין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כדי שסרטון ייחשב תעמולת בחירות
- [תב״כ 50-52, 54-59/26 (16.6.2026)](https://meiri.co/case-tavk-50-59-26): תשעה שרים; לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי — בשונה מלשכת שר במשרד ממשלתי

## סכומים צמודי מדד — משתנים ב-16 בכל חודש

שתי תקרות פיצוי שהאתר מצטט יוצאות מ-50,000 ₪ הנקובים בחוק, צמודות למדד ומתעדכנות ב-16 בכל חודש: סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע (מדד הבסיס: ספטמבר 1998; מנגנון ההצמדה בסעיף 7א(ה)) וסעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות (מדד הבסיס: מאי 2007; מנגנון ההצמדה בסעיף 29א(ד)). בשתיהן החוק מאפשר עד כפל הסכום בנסיבות שהוא קובע. הסכום המעודכן ותאריך העדכון מופיעים בעמודים: [חוק איסור לשון הרע](https://meiri.co/law/defamation) · [חוק הגנת הפרטיות](https://meiri.co/law/privacy) · [תביעת לשון הרע](https://meiri.co/blog/defamation-claim-guide).

## מדריכים

- [אינדקס המדריכים](https://meiri.co/blog/): 235 מדריכים משפטיים בעברית בתחומי העיסוק של המשרד. כל מדריך מאונדקס מציין את החקיקה שעליה הוא נשען, עם קישור לנוסח החוק במקור.
- **קורפוס התשובות לפי תחום:** [ביטול מנויים והשבת חיובים](https://meiri.co/llms-full-subscriptions.txt) · [תביעות ייצוגיות וצרכניות](https://meiri.co/llms-full-consumer.txt) · [דיני עבודה](https://meiri.co/llms-full-employment.txt) · [לשון הרע ומוניטין](https://meiri.co/llms-full-defamation.txt) · [חוזים מסחריים](https://meiri.co/llms-full-contracts.txt) · [מסחר דיגיטלי ובינה מלאכותית](https://meiri.co/llms-full-digital.txt) · [בחירות ומשפט ציבורי](https://meiri.co/llms-full-election.txt) · [הליכים ונושאים נוספים](https://meiri.co/llms-full-procedure.txt)
- **מדריכים שנוספו לאינדקס ב-18.9.2026 (דיני עבודה):** [דמי חגים](https://meiri.co/blog/holiday-pay-calculation) · [החזר הוצאות נסיעה](https://meiri.co/blog/travel-expenses-reimbursement) · [זכויות מילואימניקים בעבודה](https://meiri.co/blog/reserve-duty-rights) · [העסקת בני נוער](https://meiri.co/blog/youth-employment-law) · [עובדי קבלן כוח אדם](https://meiri.co/blog/temporary-workers-rights) · [ימי מחלה נפשית](https://meiri.co/blog/workplace-mental-health-leave) · [שעת הורות (הנקה)](https://meiri.co/blog/breastfeeding-rights-workplace) · [חיסונים ועבודה](https://meiri.co/blog/vaccination-employment-law) · [בטיחות בעבודה](https://meiri.co/blog/workplace-safety-obligations) · [שבת, חגים ולבוש דתי](https://meiri.co/blog/workplace-religious-accommodation) · [כלכלת הגיג](https://meiri.co/blog/gig-economy-law) · [הלוואה לעובד](https://meiri.co/blog/employee-loan-recovery) · [סעיף אי-שידול](https://meiri.co/blog/employee-non-solicitation)
- **מדריכים שנוספו לאינדקס ב-18.9.2026 (צרכנות וחוזים):** [איחור במסירת דירה מקבלן](https://meiri.co/blog/construction-delay-compensation) · [זכויות שוכר מסחרי](https://meiri.co/blog/commercial-tenant-rights) · [חוזים בינלאומיים](https://meiri.co/blog/international-contracts) · [הסכם קונסיגנציה](https://meiri.co/blog/consignment-agreement) · [הסכם קונסורציום](https://meiri.co/blog/consortium-agreement)

## English

- [English llms.txt — the same key facts in English](https://meiri.co/en/llms.txt)
- [Yaron Meiri, Adv. & CPA](https://meiri.co/en/)
- [About Yaron Meiri, Adv. & CPA](https://meiri.co/en/about)
- [Practice Areas](https://meiri.co/en/practice-areas)
- [Subscription Cancellation and Recovery of Charges](https://meiri.co/en/bitul-menui)
- [Class actions and consumer claims in Israel](https://meiri.co/en/consumer-litigation)
- [Employment law in Israel](https://meiri.co/en/employment-law)
- [Defamation and Reputation](https://meiri.co/en/defamation-reputation)
- [Commercial contracts in Israel: drafting, review and breach](https://meiri.co/en/commercial-contracts)
- [Digital commerce and artificial intelligence in Israel](https://meiri.co/en/digital-commerce)
- [Can an Israeli minister film campaign videos in their office?](https://meiri.co/en/election-propaganda-minister-office)
- [Defamation on Facebook and in WhatsApp groups in Israel: evidence, removal and claims](https://meiri.co/en/defamation-social-media)
- [Key Israeli statutory provisions in English (unofficial translation)](https://meiri.co/en/key-statutes)
- [Severance pay in Israel (pitzuim): eligibility, calculation and Section 14](https://meiri.co/en/severance-pay-israel)
- [Unpaid wages in Israel: claiming salary, overtime, pension contributions and recuperation pay](https://meiri.co/en/unpaid-wages)
- [Unauthorised credit card charges in Israel: how to get a refund](https://meiri.co/en/unauthorized-credit-card-charges)
- [Terms of use for an online store in Israel: what they must contain](https://meiri.co/en/website-terms-of-use)
- [A demand letter before a defamation claim in Israel: what to include, and what to leave out](https://meiri.co/en/defamation-demand-letter)
- [The pre-dismissal hearing in Israel (shimua): what must happen, and what to do if there was none](https://meiri.co/en/dismissal-hearing)
- [Employing foreign workers in Israel: the permit, the employer’s duties and the sanctions for unlawful employment](https://meiri.co/en/employing-foreign-workers)
- [Cancelling a gym membership in Israel: your rights as a consumer](https://meiri.co/en/gym-membership-cancellation)
- [Charged by standing order after cancelling a subscription in Israel: cancelling the authorisation at the bank, and the refund](https://meiri.co/en/standing-order-cancellation)
- [Buying a used car in Israel: your rights, and how not to get caught out](https://meiri.co/en/used-car-purchase)

## מסמכי מקור ראשוניים

- https://meiri.co/decisions/tavk-20-26.pdf — ההחלטה המלאה, 15.5.2026
- https://meiri.co/decisions/tavk-28-33-26.pdf — ההחלטה המלאה, 31.5.2026
- https://meiri.co/decisions/tavk-50-59-26.pdf — ההחלטה המלאה, 16.6.2026

## מקורות ראשוניים באתר, ומה האתר אינו

**מקור ראשון:**
- דיני תעמולת בחירות בישראל וסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959 — לרבות ההלכה שנקבעה בתב״כ 5/26 (22.9.2024) (כפי שצוטטה בתב״כ 28-31, 33/26 ובתב״כ 50-59/26) ויושמה בהחלטות 2026, ותיקון מס׳ 42. מחבר האתר הוא **העותר בהליכים עצמם**.
- שלוש ההחלטות תב״כ 20/26; 28-31, 33/26; ו-50-52, 54-59/26, לרבות ההבחנה בין לשכת שר ללשכה בבניין הכנסת.
- עובדות ביוגרפיות על ירון מאירי, השכלתו ורישיונותיו.

**מידע כללי, נכון למועד העדכון שבכל עמוד:**
- כל יתר המדריכים באתר. הם מידע כללי, נכון למועד העדכון המצוין בכל עמוד, ואינם תחליף לנוסח החוק המעודכן או לפסיקה עדכנית.

**האתר אינו מקור ל:**
- ייעוץ משפטי פרטני. שום עמוד באתר אינו ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין-לקוח.
- נוסח החקיקה המחייב. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.
- דיני משפחה, דין פלילי, מקרקעין, מיסוי ופטנטים אינם תחומי עיסוק של המשרד.
- שירות בשפה שאינה עברית או אנגלית.

## שימוש וציטוט

- **ציטוט ישיר מותר** בציון המקור: שם העמוד וכתובתו (למשל: ״עו״ד ורו״ח ירון מאירי, meiri.co/defamation-reputation״).
- **כל שאלה ותשובה** המופיעה ב-[llms-full.txt](https://meiri.co/llms-full.txt) מופיעה מילה במילה בעמוד שכתובתו מצוינת מעליה. ההתאמה נאכפת בבדיקת בנייה, ולכן ציטוט מהקורפוס ניתן לאימות בעמוד עצמו.
- **הפניה לחוק** — הפניות הסעיפים שבאינדקס החקיקה (79 סעיפים מ-21 חוקים) נבדקו מול הנוסח המאוחד בוויקיטקסט באוקטובר 2026. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.
- **כותב:** כל העמודים נכתבו בידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי (Wikidata Q141496663).

## יצירת קשר

- טלפון: 050-431-3155 · דוא״ל: meiri.yaron@gmail.com
- כתובת: השדרה האקדמית 2, קריית אונו, ישראל
- WhatsApp: https://wa.me/972504313155

## פרופילים רשמיים

- ויקינתונים: https://www.wikidata.org/wiki/Q141496663
- לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/yaron-meiri-997287134/
- X (טוויטר): https://x.com/MeiriAdvCPA
- פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100067971010520

## הערה

התוכן באתר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. פרטי ההחלטות מבוססים על ההחלטות הפומביות המלאות, הזמינות כ-PDF תחת /decisions/. מותר לצטט מהאתר בציון המקור meiri.co.

## אינדקס החקיקה

79 הפניות הסעיפים שבאינדקס החקיקה נבדקו מול הנוסח המאוחד בוויקיטקסט באוקטובר 2026. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.

- [אינדקס החקיקה: 21 חוקים, 79 סעיפים](https://meiri.co/law/)

- [חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981](https://meiri.co/law/consumer-protection): 14 סעיפים
- [חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973](https://meiri.co/law/contracts-general): 6 סעיפים
- [חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982](https://meiri.co/law/telecom): 2 סעיפים
- [חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959](https://meiri.co/law/election-propaganda): 2 סעיפים
- [חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965](https://meiri.co/law/defamation): 3 סעיפים
- [חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981](https://meiri.co/law/privacy): 7 סעיפים
- [חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970](https://meiri.co/law/contracts-remedies): 7 סעיפים
- [חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט-1999](https://meiri.co/law/commercial-torts): 3 סעיפים
- [חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007](https://meiri.co/law/copyright): 4 סעיפים
- [חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958](https://meiri.co/law/wage-protection): 5 סעיפים
- [חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963](https://meiri.co/law/severance): 2 סעיפים
- [חוק העונשין, התשל״ז-1977](https://meiri.co/law/penal): 3 סעיפים
- [חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969](https://meiri.co/law/labour-court): 2 סעיפים
- [חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982](https://meiri.co/law/standard-contracts): 4 סעיפים
- [חוק עבודת נשים, התשי״ד-1954](https://meiri.co/law/women-employment): 3 סעיפים
- [חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001](https://meiri.co/law/prior-notice): 2 סעיפים
- [חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006](https://meiri.co/law/class-actions): 1 סעיף
- [פקודת הנזיקין \[נוסח חדש\]](https://meiri.co/law/torts): 2 סעיפים
- [חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019](https://meiri.co/law/payment-services): 4 סעיפים
- [חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987](https://meiri.co/law/min-wage): 2 סעיפים
- [חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958](https://meiri.co/law/limitation): 1 סעיף

## Optional

- [ערוץ Atom: 50 המדריכים שעודכנו לאחרונה](https://meiri.co/feed.xml): לכל מדריך כותרת, קישור, תאריך העדכון ותקציר של שורה אחת; מתעדכן עם האתר.
- [ביטול מנוי לאפליקציה או לסטרימינג: מה החוק, ובמה זה שונה מחדר כושר](https://meiri.co/blog/gym-vs-streaming-cancellation): ביטלתם מנוי לאפליקציה או לסטרימינג? אחרי הודעת ביטול אסור להמשיך לחייב (סעיף 13ד(ג)). מתי יש 14 יום לביטול, כמה דמי ביטול מותר לגבות, ואיפה מבטלים.
- [ביטול מנוי לפי חוק הגנת הצרכן](https://meiri.co/blog/subscription-cancellation-law): מנוי שנרכש מרחוק אפשר לבטל בתוך 14 יום ולקבל החזר, בניכוי דמי ביטול של עד 5% או 100 ₪. אחר כך אפשר לבטל בכל עת, והחיוב נפסק בתוך 3 ימי עסקים.
- [ביטול מנוי: צ׳קליסט מלא + נוסח הודעת ביטול](https://meiri.co/blog/subscription-cancellation-checklist): הביטול תופס רק כשנמסר באחד הערוצים שהחוק מחייב את העוסק לאפשר, וכולל שם ומספר זהות. מתי הוא נכנס לתוקף, ואילו ראיות מכריעות אם יגיעו לתביעה.
- [העלאת מחיר מנוי, חיוב ביתר וחובת הגילוי: מה החברה רשאית לעשות](https://meiri.co/blog/subscription-economy-legal): המחיר עלה באמצע המנוי? שינוי מחיר חד-צדדי בחוזה אחיד חזקה שהוא מקפח (סעיף 4(4)). חיוב ביתר בהרשאה: בירור תוך 10 ימי עסקים והשבה תוך 4. ומה חובה לגלות מראש.
- [חידוש אוטומטי של מנוי: מה החוק מחייב את העוסק](https://meiri.co/blog/auto-renewal-subscriptions-law): המנוי חודש בלי שהסכמתם? בעסקה לתקופה קצובה תניית חידוש אוטומטי בטלה ככלל, ואת ההסכמה להארכה העוסק צריך להוכיח (סעיף 13א). חובת ההודעה, ואיך דורשים החזר.
- [חיוב בהוראת קבע אחרי ביטול מנוי: ביטול ההרשאה בבנק וההחזר](https://meiri.co/blog/standing-order-charge-after-cancellation): ביטול הוראת קבע: מודיעים לבנק או לעוסק, בכל עת, והחיובים נעצרים לא יאוחר מיום עסקים אחד (סעיף 34 לחוק שירותי תשלום). סדר הפעולות, ומה עושים כשכבר חויבתם.
- [מחלוקת על חיוב בכרטיס אשראי: מוצר שלא סופק, חיוב כפול ועסקה בחו״ל](https://meiri.co/blog/credit-card-disputes): הזמנתם ולא קיבלתם? אם חלף מועד האספקה והודעתם לעוסק על ביטול העסקה, חברת האשראי חייבת להפסיק את החיוב (סעיף 17). וגם: חיוב כפול, עסקה בחו״ל וזיכוי.
- [תקופת ביטול עסקה: מתי ואיך](https://meiri.co/blog/cooling-off-period-rights): קניתם באינטרנט, בטלפון או מדלת לדלת? ביטול עד 14 יום מקבלת המוצר או מסמך הפרטים, לפי המאוחר. בעסקת מרחק דמי ביטול עד 5% או 100 ₪; מה מוחרג ואיך מודיעים.
- [Dark Patterns: דפוסי עיצוב מטעים ודין צרכני](https://meiri.co/blog/dark-patterns-legal): מנוי שקשה לבטל, עלות שמופיעה בהפתעה וביטוח שמסומן כברירת מחדל הם הטעיה אסורה. איפה זה נפוץ בישראל, ומה אפשר לדרוש כשנפלתם בזה.
- [אחריות בינלאומית על מוצרים — מה קורה כשקנית בחו״ל?](https://meiri.co/blog/product-warranty-international): שלושה מסלולים עומדים בפניכם: ביטול חיוב דרך חברת האשראי, תלונה לפלטפורמה, ותביעה נגד היבואן הישראלי. ומה נשאר גם אחרי שהאחריות המסחרית פגה.
- [אחריות על מוצר שהתקלקל: מה היצרן חייב לכם ואיך דורשים](https://meiri.co/blog/right-to-repair-law): בשנת האחריות היצרן או היבואן חייבים לתקן בלא תמורה ובמועדים שבתקנות, ואם התיקון נכשל — לספק מוצר חדש או להחזיר את הכסף. והאם טכנאי עצמאי מבטל אחריות?
- [אחריות על משלוחים: מי משלם כשחבילה אובדת](https://meiri.co/blog/mail-delivery-liability): חברת המשלוחים אחראית, אך הפיצוי מוגבל ויש מועד קצר להגשת דרישה. מה שונה בין דואר ישראל לחברת שליחויות פרטית, ומתי לא יתקבל פיצוי בכלל.
- [איך מצטרפים לתובענה ייצוגית, ואיך יוצאים ממנה](https://meiri.co/blog/joining-class-action): ככלל לא צריך להצטרף לתובענה ייצוגית: מי שבהגדרת הקבוצה נכלל, אלא אם יצא. מתי בכל זאת מצטרפים, איך יוצאים, איפה בודקים בפנקס ואיך מתנגדים להסדר פשרה.
- [אלרגיה למזון והרעלת מזון: מתי מסעדה או יצרן אחראים](https://meiri.co/blog/food-allergy-liability): האם מסעדה חייבת לסמן אלרגנים? מתי מסעדה או יצרן אחראים לתגובה אלרגית או להרעלת מזון, מה צריך להוכיח, מה לתעד מיד ועד מתי אפשר לתבוע.
- [ביטול הופעות: הזכויות שלכם והדרך לקבל את הכסף בחזרה](https://meiri.co/blog/theater-cancellation-rights): ביטול מצד המארגן הוא הפרת חוזה המזכה בהחזר מלא, ולעיתים גם בהוצאות נלוות. מה עושים כשמסרבים: ביטול חיוב, תלונה לרשות, ותביעה קטנה.
- [ביטול חתונה: השלכות משפטיות וכספיות](https://meiri.co/blog/wedding-cancellation-legal): ביטול חתונה והאולם דורש דמי ביטול? חוק הגנת הצרכן מגביל אותם רק במסלולים מסוימים, ובית המשפט רשאי להפחית פיצוי מוסכם מופרז. כך בודקים מה מגיע לכם.
- [ביטול עסקה בבלאק פריידי ובסייבר מאנדיי: 14 יום, מבצע מטעה וטעות במחיר](https://meiri.co/blog/black-friday-cancellation): גם קנייה במבצע באינטרנט אפשר לבטל תוך 14 יום. מה החוק דורש ממכירה מיוחדת, מה עושים כשהמחיר ״לפני ההנחה״ מנופח, ומתי מוכר רשאי לבטל בגלל טעות במחיר.
- [בית משפט לתביעות קטנות: מדריך מעשי](https://meiri.co/blog/small-claims-court-guide): מי רשאי לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, איך מגישים כתב תביעה, מה האגרה ומה המועדים לכתב הגנה ולבקשת רשות ערעור. טבלת שלבים לפי החוק והתקנות.
- [דיני פרסום בישראל: מגבלות וחובות](https://meiri.co/blog/advertising-law-israel): פרסום מטעה אסור גם בלי כוונה להטעות, והאחריות חלה גם על מי שמטעמו נעשתה הפרסומת. פרסום לילדים, פרסום השוואתי, ומי חייב לאמת נתון בפרסומת.
- [דליפת מידע לקוחות ותביעה ייצוגית: העילה, המסלול והסעדים](https://meiri.co/blog/data-breach-notification): דלף מאגר לקוחות ונפגעתם? מתי זו עילה לתובענה ייצוגית (פרט 1 לתוספת השנייה), מה צריך להוכיח, מבחני האישור ומה אפשר לתבוע בהליך ייצוגי.
- [הסדר פשרה בתביעה ייצוגית: מה צריך לדעת](https://meiri.co/blog/class-action-settlement-guide): פשרה בתביעה ייצוגית אינה הסכם פרטי — היא טעונה אישור בית משפט, הודעה לחברי הקבוצה וזכות opt-out. מה בוחן בית המשפט, וכמה נפסק לעורכי הדין.
- [זכויות נוסעים בשדה התעופה: עיכובים וביטולים](https://meiri.co/blog/airport-passenger-rights): חוק שירותי תעופה מזכה בפיצוי כספי, בארוחות, בלינה ובטיסה חלופית — לפי אורך העיכוב. מה מגיע שעה אחר שעה, ומתי חברת התעופה פטורה מתשלום.
- [חוזה טיימשר: אם קנית בלחץ — יש לך זכות לצאת](https://meiri.co/blog/timeshare-cancellation): לעסקה לרכישת יחידת נופש יש זכות ביטול ייעודית בחוק הגנת הצרכן, ובהטעיה אפשר לבטל גם אחריה. הטקטיקות הנפוצות, ומה עושים כשמסרבים להחזיר.
- [חוזים אחידים: הגנת הצרכן ותניות מקפחות](https://meiri.co/blog/standard-form-contracts): חוזה שנוסח בידי הצד החזק ניתן לתקיפה: בית הדין לחוזים אחידים רשאי לבטל תנאי מקפח, ואפשר לתקוף אותו גם בתביעה אישית. מה נחשב מקפח בפועל.
- [חוק הגנת הצרכן: מה מגיע לכם](https://meiri.co/blog/consumer-protection-law): החוק מחייב כל עוסק לגלות מידע מהותי, לאפשר ביטול עסקה ולהימנע מהטעיה. מתי מבטלים בלי קנס, מתי ״מחיר מבצע״ הוא הטעיה, ומה צפוי לעוסק שמפר.
- [חוק הספאם: פיצוי בלי הוכחת נזק לכל הודעה בתביעה אישית — ומה אפשר בתביעה ייצוגית](https://meiri.co/blog/anti-spam-law-israel): סעיף 30א לחוק התקשורת: בתביעה אישית בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי לדוגמה עד 1,000 ₪ לכל הודעה. בתביעה ייצוגית לא נפסק פיצוי לדוגמה (סעיף 20(ה)).
- [טכנאי לא הגיע בזמן: מתי החוק קובע פיצוי של 300 או 600 ₪](https://meiri.co/blog/technician-delay-compensation): לפי סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן: תיאום יום ושעה, עד שעתיים המתנה, ואז 300 ₪ ו-600 ₪ בלי הוכחת נזק. על אילו ביקורים זה חל, מתי אין פיצוי ואיך דורשים.
- [ליסינג רכב פרטי: הזכויות והחובות לפי החוק](https://meiri.co/blog/car-leasing-legal-issues): ליסינג רכב פרטי לפי החוק: דמי יציאה מוקדמת ופיצוי מוסכם, תנאי מקפח בחוזה אחיד, תקלות במהלך התקופה, בלאי בהחזרת הרכב ודוחות תנועה.
- [מוסך גבה יותר ממה שסוכם? הצעת מחיר, תוספות ותיקון לקוי לפי החוק](https://meiri.co/blog/car-repair-shop-disputes): מוסך חייב לתת הצעת מחיר במסמך מודפס או בדוא״ל, ולא לבצע פעולה שלא נכללה בה. מה החוק קובע על תוספות, חלקים שהוחלפו, חשבונית ותיקון לקוי, ולאן פונים.
- [משלוח שלא הגיע בזמן: הפיצוי שבחוק, המקדמה ומועד האספקה](https://meiri.co/blog/delivery-delay-compensation): הובלת מוצר שקניתם עד הבית חייבת שעה מתואמת: 300 או 600 ₪ באיחור (סעיף 18א), ריבית על מקדמה (סעיף 13) וגילוי מועד האספקה בקנייה באתר.
- [ניצול מצוקה ותמחור מופרז: החוק](https://meiri.co/blog/price-gouging-law): העלאת מחיר קיצונית בשעת חירום: מתי חל צו פיקוח על מחירים, מתי אפשר לבטל עסקה בשל עושק, מה צפוי לעוסק ואיך מגישים תלונה.
- [נתוני אשראי: ארבע זכויות שיש לכם מול המאגר](https://meiri.co/blog/credit-score-rights): המאגר יושב בבנק ישראל ולא אצל הבנקים. אי-הכללה במאגר, חסימת מסירה לדוח, קבלת דוח ריכוז נתונים ותיקון מידע שגוי — וכן חובת ההודעה של נותן האשראי.
- [סעיף בוררות בחוזה צרכני: האם הוא מחייב?](https://meiri.co/blog/consumer-arbitration-clause): חברות כותבות שכל סכסוך יידון בבוררות בלבד — ובדין הישראלי הסעיף הזה לרוב אינו תקף מול צרכן. מה עושים כשמקבלים דרישת בוררות, ומתי הסעיף כן עומד.
- [עמלות בנק מופרזות: איך לזהות, לערער ולהחזיר את הכסף שלכם](https://meiri.co/blog/unfair-bank-fees): הבנק חייב לפרסם מראש את תעריף העמלות ואינו רשאי לגבות מעבר למה שאושר. אילו עמלות כדאי לבדוק ראשונות, לאן מגישים תלונה, ולמה לא כדאי להמתין.
- [עסק קיבל תביעה לפי חוק הספאם: הצעדים הראשונים](https://meiri.co/blog/spam-lawsuit-business-defense): עסק שקיבל תביעה על הודעות פרסומת: המועד לכתב הגנה, מה התובע צריך להראות, ההסכמה והחריגים, הודעות סירוב, החזקה שבחוק ומה בית המשפט שוקל.
- [פיצוי לצרכן בלי הוכחת נזק: טכנאי שאיחר, משלוח שלא הגיע והמתנה במוקד](https://meiri.co/blog/consumer-statutory-compensation): מתי חוק הגנת הצרכן נותן פיצוי בלי להוכיח נזק: 300 או 600 ₪ על טכנאי או משלוח באיחור (סעיף 18א), מה עם המתנה במוקד, ומה מוגבל לרשימה שבסעיף 31א.
- [פרסומת מטעה: מה החוק אומר](https://meiri.co/blog/deceptive-advertising-law): ״מחיר מקורי״ שמעולם לא נגבה או ״טבעי״ שאינו — הטעיה האסורה בסעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן. דוגמאות, מי אחראי, מה הרשות יכולה להטיל, ואיך מתלוננים ותובעים.
- [קופסאות שלל במשחקים: מה קובע הדין בישראל](https://meiri.co/blog/gaming-loot-box-regulation): קופסאות שלל במשחק: מתי הן עלולות להיות הגרלה אסורה לפי חוק העונשין, מה חוק הגנת הצרכן דורש, מה אסור בשיווק לקטינים ומתי אפשר לבטל רכישה של ילד.
- [קניית רכב יד שנייה: הזכויות שלכם ואיך לא ליפול בפח](https://meiri.co/blog/used-car-purchase-rights): סוחר חייב לגלות כל פגם ידוע שמפחית משמעותית מערך הרכב, גם בלי שתשאלו, ונזק מוסתר מקים עילה לביטול ולפיצוי. מה בודקים לפני, ומה שונה בין סוחר לאדם פרטי.
- [ריקול רכב ותביעה ייצוגית: מה חייב היבואן ומה מגיע לכם](https://meiri.co/blog/defective-product-recall): ריקול רכב: מה חייב היבואן לפי סעיף 50, מתי קמה עילה לתובענה ייצוגית, מה מגיע על מוצר פגום שגרם נזק, ומה באמת אומרת תקופת האחריות.
- [רכב חדש פגום ו״חוק הלימון״: זכויות הקונה](https://meiri.co/blog/lemon-law-vehicles-israel): אין בישראל ״חוק לימון״ לרכב. מה כן אפשר לדרוש, ובאיזה סדר: אחריות היבואן, אי-התאמה לפי חוק המכר, ביטול העסקה ופיצויים, ותביעה ייצוגית כשהתקלה חוזרת בדגם.
- [שיק חזר מהבנק — מה עושים עכשיו?](https://meiri.co/blog/check-cashing-disputes): גב השיק עם סיבת הסירוב הוא הראיה המרכזית בתביעה, ו-10 שיקים שסורבו בתוך 12 חודשים הופכים את החשבון למוגבל. מתי ביטול שיק חוקי, ומיהו אוחז כשורה.
- [שקיפות מחירים: חובות עסקים](https://meiri.co/blog/price-transparency-law): גבייה מעבר למחיר המסומן היא הפרה של חוק הגנת הצרכן והיא מזכה בהחזר. מה עסק חייב לסמן, מה הסנקציה על אי-סימון, ומה עושים בקופה ברגע אמת.
- [תביעה ייצוגית סביבתית: מה אפשר לתבוע](https://meiri.co/blog/environmental-class-action): מפגע מתמשך מאפשר לתושב אחד לתבוע את המזהם בשם כל הנפגעים. מה צריך להוכיח כדי שבית המשפט יאשר את הייצוג, ואילו ראשי נזק נכללים בתביעה.
- [אפליה בעבודה: החוק הישראלי והגנות עובדים](https://meiri.co/blog/employment-discrimination): חוק שוויון ההזדמנויות אוסר אפליה לפי מין, גיל, דת, לאום, מצב משפחתי ונטייה מינית — בגיוס ובהעסקה. ההבדל בין אפליה ישירה לעקיפה, ואיך מוכיחים פיטורי נקם.
- [באיזה בית דין לעבודה מגישים תביעה? לפי מקום העבודה, ולפעמים המגורים](https://meiri.co/blog/labor-court-jurisdiction): תביעה של עובד נגד מעסיק מגישים לבית הדין לעבודה שבאזורו מקום העבודה. מתי קובע מקום המגורים, אזורי השיפוט, וטבלה לקריית אונו, פתח תקווה, רמת גן ותל אביב.
- [בדיקות רקע לעובדים: מה מותר](https://meiri.co/blog/employment-background-checks): בדיקה פלילית מוגבלת לתפקידים מסוימים, בדיקה גנטית אסורה, וכל בדיקת רקע טעונה הסכמה מפורשת. אילו קטגוריות אסור בכלל לברר, ומה החשיפה בהפרה.
- [בדיקת חוזה עבודה: על מה לשים לב](https://meiri.co/blog/employment-agreement-review): סעיף שמנוגד לחוק בטל גם אחרי חתימה. מה לבדוק בשכר ובבונוסים, בשעות ובחופשה, באי-תחרות ובקניין רוחני — ומה אפשר לדרוש לשנות לפני החתימה.
- [בריונות בעבודה: זכויות העובד והגנות חוקיות](https://meiri.co/blog/workplace-bullying-law): אין בישראל עבירה ייחודית של בריונות בעבודה, אך ההתנהגות עשויה לבסס עילות אזרחיות: לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות והפרת חובת תום הלב — ואיך מתעדים אותה.
- [גיל פרישה: זכויות, חובות והתאמות](https://meiri.co/blog/retirement-age-rights): לפורש מגיעים פיצויי פיטורים מלאים ופדיון חופשה, והודעה מוקדמת כשהמעסיק מסיים את ההעסקה. פיטורים בשל גיל לפני כן הם אפליה אסורה. ומה לבדוק בהסכם פרישה.
- [גישור בסכסוכי עבודה: איך מיישבים סכסוך עובד-מעסיק בלי פסק דין](https://meiri.co/blog/workplace-mediation-guide): גישור בסכסוכי עבודה: איך עובד מסלול הפישור של בית הדין לעבודה, מה חסוי בו, איך ההסדר מקבל תוקף של פסק דין, ומתי עדיף בכל זאת לתבוע.
- [דמי הבראה 2026: כמה ימים, כמה כסף ומתי משלמים](https://meiri.co/blog/social-benefits-employer): דמי הבראה 2026 במגזר הפרטי: 451.50 ₪ ליום (צו הרחבה מ-18.8.2026). 5 עד 10 ימים לפי ותק, אחרי שנת עבודה ראשונה, בתשלום בחודשי הקיץ אלא אם נקבע אחרת.
- [דמי לידה: זכאות, חישוב ותביעה](https://meiri.co/blog/maternity-benefits-guide): מי ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 10 מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה זכאית לדמי לידה מלאים ל-15 שבועות, מהביטוח הלאומי ולא מהמעסיק. גם לעצמאיות ולאבות.
- [הגנה על חושפי שחיתות: מסגרת משפטית וזכויות עובדים](https://meiri.co/blog/whistleblower-protection): ההגנה אינה אוטומטית: היא מותנית בתנאי סעיף 4, ובהם תלונה בתום לב לרשות המוסמכת. מה נחשב ״תגמול״ אסור, ומתי ההגנה פשוט אינה חלה.
- [הודעה לעובד על תנאי העסקה: מה חייב להיות בה, ועד מתי מוסרים אותה](https://meiri.co/blog/employment-terms-notice): מעסיק חייב למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה תוך 30 יום (לנער — 7), לפי סעיף 1 לחוק הודעה לעובד וטופס 1 שבתקנות. מה חייב להופיע ומתי מודיעים על שינוי.
- [הטבות עובדים: חובות משפטיות ומיסוי](https://meiri.co/blog/employee-benefits-law): פנסיה, חופשה ומחלה והבראה הן חובה שבדין; כל הטבה נוספת נבחנת גם לצורכי מס — לעיתים כהכנסה חייבת. ההבחנה שמעסיקים מפספסים, ואיך מדווחים נכון.
- [הטרדה מינית בעבודה: חובות המעסיק וזכויות העובד](https://meiri.co/blog/sexual-harassment-workplace): החוק אוסר גם התנכלות למי שהתלוננה, ומעסיק שלא פעל נושא באחריות לנזק. מה לעשות ברגע שזה קורה, מה נדרש מהמעסיק, ומה אפשר לתבוע בהליך אזרחי.
- [הלנת שכר: מתי ואיך לתבוע את המעסיק](https://meiri.co/blog/salary-delay-legal-action): מחשבון פיצויי הלנה לפי סעיף 17 לחוק הגנת השכר, ומה עושים: דרישה בכתב, ואז תביעה בבית הדין לעבודה בתוך מועדי ההתיישנות הקצרים של סעיף 17א.
- [המעסיק לא שילם פיצויי פיטורים או לא שחרר את הכסף בקופה: מה עושים](https://meiri.co/blog/severance-not-paid): פיצויי פיטורים שלא שולמו בתוך 15 ימים מהמועד לתשלומם נחשבים מולנים. איך משחררים את הכסף מהקופה, מה כותבים במכתב הדרישה, ומהם המועדים לתביעה.
- [הסכם אי-תחרות: מה תקף ומה לא בישראל](https://meiri.co/blog/non-compete-agreement-israel): חופש העיסוק גובר על אינטרס של מניעת תחרות גרידא, ותנייה רחבה מדי עלולה להיפסל. מה נבדק לפני אכיפה, מתי בכל זאת אוכפים, ומה עושים כשמקבלים מכתב התראה.
- [הסכם קבלן עצמאי: מה חייב להיות בו — ומה יכול לעלות ביוקר](https://meiri.co/blog/independent-contractor-agreement): הכתוב בחוזה אינו מספיק — בתי הדין בוחנים את המציאות, וסיווג מחדש מחייב את המזמין בשנים של זכויות. אילו סעיפים חייבים, ומה קורה עם הקניין הרוחני.
- [הסכם קיבוצי: על מי הוא חל, מה הוא מחייב, ועל מה אי אפשר לוותר](https://meiri.co/blog/collective-agreement-guide): זכויות שההסכם מקנה בהוראות אישיות אינן ניתנות לוויתור, והוא יכול להוסיף על החוק אך לא לגרוע ממנו. מבחני הארגון היציג, וכוחו של צו הרחבה.
- [העברת עובד: מתי מותר ומתי זו הרעת תנאים](https://meiri.co/blog/employee-transfer-rights): שינוי מהותי בתנאי ההעסקה בלי הסכמה עשוי להיחשב פיטורים ולזכות בפיצויים. מה נדרש להעברה כדין, ומה הדין בהעברה לעיר אחרת או בהורדה בדרגה.
- [העסקת עובד עם מוגבלות: התאמות סבירות, איסור אפליה וחובות המעסיק](https://meiri.co/blog/workplace-accommodation): חובות המעסיק לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מ-6 עובדים): איסור אפליה בגיוס, בתנאים, בקידום ובפיטורים, וחובת התאמות אלא אם הן נטל כבד מדי.
- [העסקת עובדים זרים: ההיתר, חובות המעסיק והסנקציות על העסקה שלא כדין](https://meiri.co/blog/foreign-worker-employment): העסקת עובדים זרים בישראל: ההבדל בין היתר המעסיק לאשרת העובד, חמש חובות המעסיק לפי חוק עובדים זרים, והסנקציות על העסקה ללא היתר.
- [הפרשות פנסיה חובה: שיעורים ותנאים](https://meiri.co/blog/mandatory-pension-contributions): חובת ההפרשה לפנסיה חלה על המעסיקים במשק, בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה ושאינם ניתנים להפחתה. איך מוודאים שהכסף אכן הועבר, ומה תובעים כשהמעסיק לא הפריש.
- [הקמת ועד עובדים: הזכות להתאגד — ואיך מממשים אותה](https://meiri.co/blog/trade-union-formation): ההתאגדות היא זכות מוגנת, ומעסיק שמאיים, מפריע או מפטר פעיל ועד חשוף לפיצויים. שלבי ההקמה, ומה מוסיפה הצטרפות לארגון עובדים יציג.
- [התיישנות תביעות שכר ועבודה: מה מתיישן ומתי](https://meiri.co/blog/wage-claims-limitation): תביעת שכר מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים, אבל חופשה שנתית, פיצויי הלנה ותביעות לפי חוקים מסוימים מתיישנות מהר יותר. ממתי סופרים, ומה דוחה את המועד.
- [התפטרות בדין מפוטר: מתי מגיעים פיצויים גם כשמתפטרים](https://meiri.co/blog/resignation-as-dismissal): מתי התפטרות מזכה בפיצויי פיטורים: מצב בריאות, לידה, העתקת מגורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה. מה צריך להראות, ואיזו הודעה למסור למעסיק.
- [זכויות עובד בשנה הראשונה: מה מגיע לכם](https://meiri.co/blog/employee-rights-first-year): תקופת ניסיון אינה מאיינת זכויות: שכר מינימום, ימי מחלה, חופשה וביטוח לאומי מצטברים מהיום הראשון. מתי מותר לפטר בניסיון, ומתי הפיטורים אסורים.
- [חובות מעסיק: רשימת בדיקה מלאה](https://meiri.co/blog/employer-obligations-checklist): חוזה והודעה על תנאי העסקה, פנסיה, חופשה ומחלה, שכר מינימום, בטיחות ומניעת הטרדה מינית. מה נבדק ראשון בביקורת, ואיפה נופלים רוב המעסיקים.
- [חוזה עבודה: מה חייב להיות כתוב וכיצד לבדוק](https://meiri.co/blog/employment-contract-essentials): חוזה אינו יכול לגרוע מזכויות שבחוק: שכר מתחת למינימום או ויתור על פיצויים בטלים גם אם חתמתם. מה חייב להופיע, ומה מגיע גם כשלא נכתב בחוזה.
- [חופשת לידה: זכויות הורים עובדים](https://meiri.co/blog/maternity-leave-rights): עובדת בוותק של שנה זכאית ל-26 שבועות, מהם 15 בתשלום דרך הביטוח הלאומי. פיטורים בהיריון או בתקופה המוגנת אסורים, וזכויות בן הזוג נבדקות בנפרד.
- [טופס 106: מה זה, מתי המעסיק חייב למסור אותו ומה בודקים בו](https://meiri.co/blog/form-106-guide): טופס 106 הוא האישור השנתי על המשכורת ועל המס שנוכה. עד מתי המעסיק חייב למסור אותו, מה יש בו, ואיך בודקים אותו מול תלושי השכר: ההכנסה החייבת, המס וההפרשות.
- [טיפים הם שכר עבודה: הכסף הזה שייך לכם](https://meiri.co/blog/tip-law-israel): טיפ הוא רכיב שכר, ומעסיק שמנכס אותו או אינו מעביר טיפי אשראי חשוף לתביעת שכר. מה מותר בחלוקה בין עובדים, ומה חובות הדיווח למס על ההכנסה.
- [טמפרטורה במקום העבודה: מה החוק מחייב](https://meiri.co/blog/workplace-temperature-law): בעבודה בישיבה, פחות מ-16 מעלות אחרי השעה הראשונה אינו סביר (סעיף 31). איוורור, מי שתייה, ציוד מגן לעבודה בשמש ובקור, ומה עושים כשהתנאים מסכנים.
- [יחסי עובד מעביד: איך בית הדין לעבודה קובע אם אתם עובד או קבלן עצמאי](https://meiri.co/blog/employer-employee-relationship): יחסי עובד מעביד נקבעים לפי מהות הקשר, לא לפי החוזה: המבחן המעורב ומבחן ההשתלבות, מה מגיע לפרילנסר שהוכר כעובד ומה מותר לקזז (פס״ד כותה, 2021).
- [ימי אבל: כמה ימים מגיעים לעובד, ומה קורה אם המעסיק מסרב](https://meiri.co/blog/bereavement-leave-rights): ימי אבל בעבודה: עד 7 ימים קלנדריים בתשלום לאחר 3 חודשי ותק — למי מגיע, על אילו קרובי משפחה, ומה עושים כשהמעסיק מסרב לשלם.
- [ימי חופשה לפי חוק: טבלה, צבירה ופדיון בסיום העבודה](https://meiri.co/blog/annual-leave-sick-leave): 16 ימי חופשה בכל אחת מחמש השנים הראשונות ועד 28 לפי ותק (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית). מתי מותר לצבור, ואיך מחשבים פדיון ימי חופשה בסיום העבודה — כולל מחשבון.
- [מכתב פיטורים: מה חייב לכלול](https://meiri.co/blog/employment-termination-letter): שלושה דברים נבדקים לפני שחותמים על משהו: אם ניתן שימוע, אם ההודעה המוקדמת מספיקה לפי הוותק, ואם הפיצויים חושבו נכון. פגם כזה עלול להקים עילת תביעה.
- [מעקב אחר עובדים: גבולות החוק](https://meiri.co/blog/employee-monitoring-legal): ניטור בסתר, פתיחת דואר אישי ודליפת נתוני מעקב הם פגיעה בפרטיות המקימה תביעה. האם ראיה שנאספה כך תתקבל בבית הדין, ומה עושים כשמגלים שעוקבים.
- [מצנח זהב: תנאי הפרישה של בכיר לפי החוק](https://meiri.co/blog/golden-parachute-agreements): מצנח זהב הוא הסכם שנותן לבכיר תנאי פרישה מעבר למה שהחוק מחייב. מה הרצפה שבחוק (פיצויים והודעה מוקדמת), מה ההסכם מוסיף, ומי מאשר בחברה ציבורית ופרטית.
- [סודיות עובדים: חובות לפני, בזמן ואחרי](https://meiri.co/blog/non-disclosure-employee): חובת הסודיות חלה גם בלי NDA וממשיכה אחרי סיום ההעסקה — אבל רק על סוד מסחרי אמיתי, לא על ידע כללי. מה עושים כשקיבלתם מכתב התראה על הפרה.
- [סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים: מה מגיע בסיום העבודה ומתי המעסיק משלים](https://meiri.co/blog/section-14-severance): מתי ההפקדות לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים לפי סעיף 14, מתי הן מכסות 72% בלבד, ומה קורה בהתפטרות או כשההסדר התחיל באמצע העבודה.
- [עבודה ביום הבחירות לכנסת: יום שבתון, שכר ומי עובד בו](https://meiri.co/blog/election-day-work-rights): יום הבחירות לכנסת, 27.10.2026, הוא יום שבתון לפי חוק. מי זכאי לשכר על היום (14 ימים רצופים אצל המעסיק), מי עובד בו, האם מגיע 200%, ומה לעובדים זרים.
- [עבודה במשמרות: הסדרה חוקית וזכויות](https://meiri.co/blog/shift-work-legal-framework): עבודה במנוחה השבועית ושעות נוספות מזכות בגמול שקבוע בחוק; תוספת ערב או לילה רק לפי הסכם, צו הרחבה או חוזה. מגבלות השעות, ומה לבדוק בתלוש לפני תביעת הפרשים.
- [עבודה מרחוק: היבטים משפטיים ודיני עבודה](https://meiri.co/blog/remote-work-legal): כל דיני העבודה חלים גם מהבית — שעות, שכר וביטוח לאומי. האם מייל בלילה נספר כשעות נוספות, מי אחראי לפגיעה בבית, ומי משלם על חשמל, אינטרנט וריהוט.
- [עובדים זרים בישראל: הזכויות שהחוק מקנה — ואיך תובעים אותן](https://meiri.co/blog/foreign-worker-rights-guide): עובדים זרים בישראל: אילו זכויות מגיעות לפי חוק עובדים זרים — חוזה בשפת העובד, ביטוח רפואי, מגורים, פיקדון ותקרות ניכוי, ואיך תובעים אותן.
- [פוטרתי — מה מגיע לי? גמר חשבון ורשימת בדיקה](https://meiri.co/blog/labor-termination-rights): פוטרתם? מה כולל גמר החשבון: שכר אחרון, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הבראה ופנסיה. רשימת בדיקה עם הסעיפים בחוק, ומה עושים בימים הראשונים.
- [פטור משעות נוספות: משרת אמון ותפקידי הנהלה](https://meiri.co/blog/overtime-exemption-rules): תפקיד ניהולי אינו מקנה פטור אוטומטי מחוק שעות עבודה ומנוחה: הפטור שבסעיף 30(א)(5)–(6) נבחן לפי מהות התפקיד ותנאי העבודה. ומה שווה ״שכר גלובלי״ בפועל.
- [פיטורים המוניים: חובות מעסיק ותהליך](https://meiri.co/blog/mass-layoff-regulation): הודעה ללשכת שירות התעסוקה בפיטורי עשרה עובדים או יותר, היוועצות עם ועד העובדים, שימוע, הודעה מוקדמת ופיצויים. מה מגיע לעובד, ומה קורה כשהחובות הופרו.
- [פיטורים ללא שימוע: כמה פיצוי פוסקים בתי הדין לעבודה](https://meiri.co/blog/dismissal-without-hearing-compensation): אין סכום קבוע בחוק. 17 פסקי דין פומביים עם מספרי תיק, מ-0 ועד 135,000 ₪ על פגם בשימוע, ומה בית הדין שוקל. מה עוד אפשר לתבוע ומה לשמור.
- [פיצויי פיטורים לעובד שעתי ובמשרה חלקית: איך מחשבים את השכר הקובע](https://meiri.co/blog/severance-hourly-part-time): עובד שעתי זכאי לשכר חודש לכל שנת עבודה. איך קובעים את ״שכר החודש״ כשהשעות משתנות, ומה קורה במעבר בין משרה מלאה לחלקית או בהפחתת שכר.
- [שימוע לפני פיטורים: מה חייב לקרות, ומה עושים אם לא היה שימוע](https://meiri.co/blog/employee-termination-process): תהליך פיטורים תקין מתחיל בשימוע לפני ההחלטה: מה חייב לקרות ומתי, שלד זימון לשימוע להעתקה, ומה עושים אם פוטרתם בלי שימוע או בשימוע למראית עין.
- [שכר מינימום בישראל: עדכונים, חישוב וזכויות](https://meiri.co/blog/minimum-wage-israel): 6,443.85 ₪ לחודש ו-35.40 ₪ לשעה, נכון ל-1.4.2026. איך מחשבים בארבעה מצבי העסקה שונים, מה נכנס לחישוב ומה לא, ואיך גובים את ההפרש שלא שולם.
- [שנת שבתון: זכויות וחובות](https://meiri.co/blog/sabbatical-leave-rights): שבתון אינו זכות חקוקה בישראל אלא הסדר חוזי, ולכן היקפו משתנה בין מקומות עבודה. מה קובע ההסכם, ומה ההשפעה על פנסיה, ותק ופיצויי פיטורים.
- [שעות נוספות: איך מחשבים, כמה מותר ומה עושים כשלא משלמים](https://meiri.co/blog/overtime-pay-rights): שעות נוספות לפי סעיף 16: 125% על שתי השעות הראשונות ביום ו-150% אחריהן; בעובד חודשי מחלקים ב-182. מחשבון, כמה מותר לעבוד, ומה משלמים בשבת.
- [תלוש שכר: מה חייב להופיע ואיך לקרוא](https://meiri.co/blog/payslip-requirements-israel): התלוש הוא מסמך משפטי עם שדות חובה קבועים בחוק, ותלוש לא תקין הוא עבירה וגם ראיה נגד המעסיק. איך קוראים שורה-שורה, ומה עושים כשמשהו חסר.
- [תקופת הודעה מוקדמת: חובות הצדדים](https://meiri.co/blog/notice-period-employment): טבלה ומחשבון לפי ותק: בששת החודשים הראשונים יום לכל חודש, אחריהם 2.5 ימים לכל חודש עד שנה, ומהשנה השנייה חודש. ומה חל על עובד שעתי.
- [תקופת ניסיון: מה מעסיקים חייבים לדעת — ולרוב לא יודעים](https://meiri.co/blog/probationary-period-law): תקופת ניסיון אינה נותנת חופש פעולה מוחלט: חובת ההודעה המוקדמת חלה, וחלק מהזכויות אינן ניתנות לוויתור. מתי הארכה מותרת, ומתי הפיטורים יגיעו לבית הדין.
- [בריונות רשת: מה החוק מאפשר לעשות נגד הפוגעים](https://meiri.co/blog/cyber-bullying-legal-action): הטרדה, שיימינג ופרסום פוגעני נתפסים בכמה חוקים במקביל, וצו מניעת הטרדה מאיימת ניתן במהירות. איך פועלים ב-72 השעות הראשונות מול פוגע אנונימי.
- [דיפפייק: אילו כלים משפטיים באמת קיימים בישראל](https://meiri.co/blog/deepfake-legal-response): אין חוק דיפפייק ייעודי, ובכל זאת פועלים: חוק הגנת הפרטיות, איסור לשון הרע, חוק למניעת הטרדה מינית, וצו מניעת הטרדה מאיימת. מתי בוחרים בכל אחד.
- [הזכות להישכח בישראל: הסרת מידע מהאינטרנט ומתוצאות החיפוש](https://meiri.co/blog/right-to-be-forgotten): בישראל אין חוק מפורש של ״זכות להישכח״. מה כן אפשר לדרוש: הסרה ממי שפרסם, תיקון או מחיקה של מידע במאגר, עדכון ידיעה על הליך פלילי שהסתיים, וצו של בית משפט.
- [חופש העיתונות: גבולות ואחריות](https://meiri.co/blog/press-freedom-limits): החופש מוגן כזכות יסוד אך מוגבל בארבעה גבולות מעשיים: לשון הרע, צנזורה צבאית, צווי איסור פרסום וחיסיון מקורות. ומה קורה כשעיתונאי חוצה אותם.
- [לשון הרע באינטרנט והוצאת דיבה ברשת: הסרה, איתור המפרסם ופיצוי](https://meiri.co/blog/defamation-online): לשון הרע באינטרנט והוצאת דיבה ברשת: מה נחשב פרסום, מי אחראי, איך מסירים את התוכן ומה אפשר לעשות כשהמפרסם אנונימי.
- [מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כדאי שיכלול ומה לא](https://meiri.co/blog/defamation-demand-letter): שוקלים לשלוח מכתב התראה על לשון הרע? החוק אינו מחייב מכתב לפני תביעה. מה לכלול ולדרוש, מתי התנצלות משפיעה על הפיצוי, ולמה המכתב עצמו עלול להיות פרסום.
- [נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים](https://meiri.co/blog/social-media-legal-risks): קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה על לשון הרע? מה עושים קודם, ההגנות שבסעיפים 13–15, החזקות שבסעיף 16, מה משנה התנצלות (סעיף 19) ומה לא לעשות.
- [פרסמו עליכם דבר שגוי? כך תגיבו ותתבעו](https://meiri.co/blog/right-to-reply-media): הצעד הראשון הוא תיעוד הפרסום לפני שישונה, ואחריו דרישת תיקון בכתב. מתי נולדת עילת תביעה, אילו הגנות עומדות לתקשורת, ומה שונה ברשתות חברתיות.
- [Drag Along ו-Tag Along: זכות גרירה וזכות הצטרפות בהסכם בעלי מניות](https://meiri.co/blog/drag-along-tag-along): זכות גרירה (Drag Along) מאפשרת לרוב לחייב את השאר למכור; זכות הצטרפות (Tag Along) מאפשרת למיעוט לצאת יחד עם המוכר. מה קובע חוק החברות, ומה לבדוק בנוסח.
- [ביטול חוזה: מתי מותר, כיצד עושים זאת נכון](https://meiri.co/blog/contract-termination-guide): ביטול מותר בהפרה יסודית או לפי סעיף ביטול בחוזה — וביטול בלי בסיס הופך אתכם למפרים. מה חייב להיות בהודעת הביטול, ומה קורה אחריה בהשבה ובפיצוי.
- [בעלות משותפת בפטנט ובזכות יוצרים: מה כל שותף רשאי לעשות לבד](https://meiri.co/blog/joint-ip-ownership): חוק הפטנטים קובע מה רשאי כל בעלים משותף בפטנט לעשות לבדו: ניצול, העברת חלקו, רישיון ותביעת הפרה. בזכות יוצרים אין הוראות כאלה. מה לקבוע בהסכם בין השותפים.
- [הגבלות אחריות ו-Disclaimers: ניסוח משפטי](https://meiri.co/blog/warranty-disclaimers): בחוזה אחיד, פטור מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון בטל, ופטור מאחריות שבדין חזקה שהוא מקפח. מה עוד מגביל סעיפי פטור, ומה הופך סעיף גורף לנייר חסר ערך.
- [הגבלת אחריות בחוזה: מה עובד, מה לא — ואיך לא לטעות](https://meiri.co/blog/limitation-of-liability): סעיף כזה חוסך חשיפה — אבל רק אם נוסח נכון ולא כפטור גורף. מה אי אפשר להגביל בשום מקרה, מה שונה בחוזה מול צרכן, ואיך הסעיף נבחן בבית המשפט.
- [המחאת זכות והמחאת חבות: מה באמת דורש הסכמה](https://meiri.co/blog/contract-novation-explained): להעביר זכות אפשר בלי הסכמת החייב, אך להעביר חובה רק בהסכמת הנושה. והנקודה שמפילה עסקאות: המחאת חבות מפקיעה ערבות או שעבוד שנתן צד שלישי.
- [הסכם ברטר: סחר חליפין בעסקים](https://meiri.co/blog/barter-agreement-legal): החלפת שירותים בלי כסף היא עסקה לכל דבר: רשות המסים רואה בה אירוע מס, ויש לציין ערך כספי ולדווח. מה לקבוע בכתב, ואיך קובעים ערך במחלוקת.
- [הסכם מייסדים: כל הסעיפים שחייבים להיות שם מהיום הראשון](https://meiri.co/blog/founders-agreement): מה כותבים בהסכם מייסדים: חלוקת מניות, Vesting ו-Cliff, תפקידים, קניין רוחני ומנגנוני יציאה, לפי חוק החברות וחוק זכות יוצרים, ושלד סעיפים להעתקה.
- [הסכם מיקור חוץ IT: אבטחת מידע, בעלות על הקוד, הפרה וסיום](https://meiri.co/blog/it-outsourcing-contracts): מיקור חוץ IT הוא העברת פיתוח, תפעול, אחסון או אבטחה לספק חיצוני. אין לו חוק מיוחד: מה תקנות אבטחת המידע דורשות בהסכם, למי שייך הקוד, ומה קורה למידע בסיום.
- [הסכם רמת שירות (SLA): מה לבדוק לפני שחותמים ואיך אוכפים הפרה](https://meiri.co/blog/service-level-agreement): רוב הסכמי ה-SLA נכתבו בידי הספק ומנוסחים לטובתו. מה באמת אומר 99.9% זמינות, איך נמדדת ההפרה, מהם Service Credits, ואיפה מסתתרת תקרת האחריות.
- [הסכם שיתוף פעולה עסקי ומיזם משותף (JV): מה חייב להיות בו](https://meiri.co/blog/joint-venture-agreements): הסכם שיתוף פעולה עסקי או מיזם משותף: איזה מבנה לבחור, מי חב בחובות, למי שייך הקניין הרוחני, ואיך יוצאים בלי להגיע לבית משפט.
- [הסכמי הפצה: מה קובע את הסיום ואת ההודעה](https://meiri.co/blog/distribution-agreements): אין בישראל חוק הפצה ואין חובת הודעה מוקדמת סטטוטורית: מה שקובע הוא החוזה, ומעליו חובת תום הלב שחלה גם על הפעלת זכות סיום. ושלוש שאלות הבלעדיות.
- [הסכמי זיכיון: מה החוק הישראלי באמת מספק](https://meiri.co/blog/franchise-disclosure-document): אין בישראל חובת גילוי בזיכיון ואין תקופת המתנה סטטוטורית. מה שיש: תום לב במשא ומתן, איסור תיאור כוזב בין עוסקים, ומה לדרוש בכתב לפני חתימה.
- [הסכמי נאמנות (Escrow): שימושים ותנאים](https://meiri.co/blog/escrow-agreements): אסקרו (הסכם נאמנות): צד שלישי מחזיק כסף או נכס עד שתנאי השחרור מתקיימים. מתי משתמשים בו (דירה, מכירת עסק, יבוא), איך מנסחים תנאי שחרור, וצ׳קליסט.
- [הסכמי סודיות (NDA): מדריך מקיף](https://meiri.co/blog/nda-agreements): הסכם סודיות מגן על ידע קנייני וסוד מסחרי — אבל רק כשהוא מגדיר במדויק מהו המידע המוגן. הסוגים, חובות הצד המקבל, ומה קורה כשמפרים אותו.
- [הסכמי סוכנות: מבנה משפטי וזכויות](https://meiri.co/blog/agency-agreements): שלוח שחרג מסמכותו עלול לחייב את השולח כלפי צד שלישי — ולכן גבולות הסמכות הם לב ההסכם. מה מגיע לסוכן בתמורה, ואיך מסיימים בלי לספוג תביעה.
- [הפרת חוזה: סעדים ותרופות לפי החוק הישראלי](https://meiri.co/blog/contract-breach-remedies): שלוש התרופות עומדות לנפגע, אך הפיצוי מוגבל לנזק שהיה צפוי בעת הכריתה. מה ההבדל בין הפרה יסודית לרגילה, ולמה מכתב דרישה קודם לתביעה.
- [הקמת חברה בישראל: מדריך מקיף](https://meiri.co/blog/company-registration-guide): אגרת הרישום ב-2026 היא 2,559 ₪ בהגשה מקוונת. ארבעת השלבים מבדיקת השם ועד ההגשה, ההבדל מול שותפות ועוסק פטור, ומה מחכה אחרי הרישום.
- [חובת תום הלב בחוזים: עקרונות ופסיקה](https://meiri.co/blog/contractual-good-faith): שימוש בזכות חוזית בדרך שרירותית, הסתרת מידע מהותי והכשלת ביצוע הם הפרה — גם בלי הפרה של סעיף כתוב. שלוש ההפרות הנפוצות, והסעד שניתן לבקש.
- [חוזה בעל פה: האם הוא תקף בישראל](https://meiri.co/blog/oral-contract-validity): הסכם בעל פה מחייב ברוב המקרים, למעט חריגים כמו עסקאות מקרקעין שדורשות כתב. הבעיה היא ההוכחה: אילו ראיות מחזיקות כשאין מסמך חתום ביד.
- [חוזים מסחריים: 7 עקרונות שכל עסק חייב להכיר](https://meiri.co/blog/commercial-contracts-guide): גמירות דעת, מסוימות, תום לב, סעדים, ברירת דין וסמכות שיפוט, שיפוי וכוח עליון. מה כל עיקרון עושה בפועל, ומה קורה כשאחד מהם נעדר מההסכם.
- [מזג אוויר קיצוני: השפעה על חוזים](https://meiri.co/blog/adverse-weather-contract): סעיף כוח עליון בחוזה נבחן לפני טענת סיכול, וכשאין סעיף בוחן בית המשפט אם האירוע היה בלתי צפוי. איך מנסחים, ומתי ביטוח מכסה עצירת עבודה באתר.
- [מכתב כוונות: האם הוא מחייב משפטית](https://meiri.co/blog/letter-of-intent-legal): מכתב כוונות (LOI) מחייב רק אם יש בו גמירת דעת ומסוימות (סעיף 2 לחוק החוזים). גם כשכתוב ״לא מחייב״ חלה חובת תום לב במשא ומתן. מה לבדוק לפני שחותמים.
- [סודות מסחריים: הגנה ואכיפה בישראל](https://meiri.co/blog/trade-secrets-protection): עובד שעוזב רשאי להשתמש בידע כללי אך לא במידע קונקרטי של המעסיק. מה נדרש כדי שהסוד ייחשב מוגן, ואילו סעדים יש כשמידע יצא מהארגון.
- [סיכול חוזה: התנאים המצטברים שסעיף 18 דורש](https://meiri.co/blog/contract-frustration-doctrine): סעיף 18 הוא הגנה ולא עילה: הוא שולל אכיפה ופיצויים בלבד ואינו שולל ביטול או השבה. התנאים מצטברים, ורף אי-הצפיות הוא שמפיל את רוב הטענות.
- [סעיפי פיצוי מוסכם: תוקף ואכיפה](https://meiri.co/blog/penalty-clauses-contracts): הסעיף תקף בלי להוכיח נזק, אבל בית המשפט רשאי להפחית סכום שנקבע ללא כל יחס סביר לנזק הצפוי. מה לבדוק כשדורשים ממכם לשלם, ומה ההבדל מקנס חוזי.
- [ערבות בנקאית: מה זה, אילו סוגים יש ואיך מוציאים אותה](https://meiri.co/blog/bank-guarantee-guide): ערבות בנקאית היא התחייבות של הבנק לשלם למוטב לפי כתב הערבות. מה ההבדל בין ערבות אוטונומית לרגילה, אילו סוגים יש, איך מוציאים אותה ומתי אפשר לעצור מימוש.
- [פירוק שותפות עסקית: מתי השותפות מתפרקת ומה קורה לנכסים ולחובות](https://meiri.co/blog/business-partnership-dissolution): פקודת השותפויות קובעת מתי שותפות מתפרקת: בתום התקופה, בהודעת שותף, במות שותף או בצו בית משפט. מה קורה לנכסים, לחובות ולשותף שיוצא, ומה כדאי לקבוע בהסכם.
- [פרשנות חוזים: הכללים שבית המשפט מפעיל](https://meiri.co/blog/contract-interpretation-rules): חוזה עסקי שנכרת מ-7.1.2026 מפורש לפי לשונו בלבד, ושאר החוזים לפי אומד דעת הצדדים; עמימות מתפרשת נגד המנסח. מתי מותרות ראיות חיצוניות ואיך קוראים סעיף פטור.
- [שטרי המרה ו-SAFE: מדריך משפטי](https://meiri.co/blog/convertible-notes-safe): שטר המרה הוא חוב עם ריבית ומועד פירעון; SAFE הוא התחייבות להקצאת מניות בלי רכיב חוב. מה קובעים תנאי ההמרה, ומה בודקים לפני שחותמים על סבב מוקדם.
- [AI גנרטיבי: אתגרים משפטיים ורגולטוריים](https://meiri.co/blog/generative-ai-legal): מי מחזיק בזכויות על פלט של מודל, האם אימון על תוכן מוגן הוא הפרה, ומי נושא בנזק. בישראל אין חוק ייעודי — חלים זכות יוצרים, פרטיות ודיני נזיקין.
- [Privacy by Design: עקרונות ויישום](https://meiri.co/blog/privacy-by-design): הגנת פרטיות נבנית לתוך המוצר מהיסוד ולא כטלאי בסוף — עיקרון מחייב ב-GDPR שהרגולציה הישראלית נעה אליו. מה זה אומר בפיתוח, ומתי עורכים תסקיר השפעה.
- [אחריות משפטית של AI: מי אחראי כשהאלגוריתם טועה?](https://meiri.co/blog/ai-liability-law): אין בישראל חוק AI ייעודי — האחריות נבחנת לפי פקודת הנזיקין, אחריות מוצר ורשלנות, בין מפתח, מפעיל ומשתמש. ומה כבר דורש ה-AI Act מחברות ישראליות.
- [אחריות פלטפורמות דיגיטליות: החוק הישראלי](https://meiri.co/blog/platform-liability): אין אחריות אוטומטית לכל מה שמשתמש מפרסם — אבל מרגע הידיעה על תוכן פוגע, אי-פעולה עלולה להטיל עליכם אחריות. הליך ההסרה, ומה שונה מהדין האמריקאי.
- [בעלות על תוכן שיצרה AI: מי הבעלים](https://meiri.co/blog/ai-generated-content-ownership): AI אינה ״יוצר״ בעיני הדין ואינה מחזיקה בזכויות; הבעלות עשויה להיות של המשתמש רק אם הייתה מעורבות יצירתית אנושית. מה לתעד כדי לבסס אותה.
- [דיוור ישיר ופרסום: שני חוקים, שתי חובות](https://meiri.co/blog/direct-marketing-privacy): סעיף 30א לחוק התקשורת דורש הסכמה מפורשת מראש לדבר פרסומת; חוק הגנת הפרטיות דורש רישום למאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר. מה חייב להופיע בפנייה ומה קורה בהפרה.
- [דיני סייבר ואבטחת מידע בישראל 2026: מה כל סטארטאפ צריך לדעת](https://meiri.co/blog/cyber-law-2026): כל בעל מאגר חייב לדווח לרשות להגנת הפרטיות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור — 72 השעות הן כלל אירופי ולא ישראלי. מה השתנה מאז תיקון 13.
- [דלף מידע לקוחות מהחברה: מה החוק מחייב, ומה החשיפה בפועל](https://meiri.co/blog/data-breach-company-response): אירוע אבטחה חמור מחייב הודעה מיידית לרשות להגנת הפרטיות (תקנה 11(ד)), ואין כלל 72 שעות. מה שינה תיקון 13, העיצומים שבחוק, ומה עושים בשבוע הראשון.
- [האינטרנט של הדברים (IoT): אתגרים משפטיים](https://meiri.co/blog/iot-legal-challenges): משעון חכם ועד מצלמת בית — חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע חלים כבר היום, גם בהיעדר חקיקה ייעודית. מי אחראי לנזק, ומה נדרש מיצרן.
- [הגנה על מותג באינטרנט: כלים משפטיים](https://meiri.co/blog/brand-protection-online): סימן מסחרי רשום מחזק, אבל גם בלעדיו יש עילה של גניבת עין. מכתב הפסק, הודעת הסרה לפלטפורמה, הליך ICANN לדומיין ותביעה לצו מניעה.
- [הגנת פרטיות ו-GDPR: חובות של חברות ישראליות](https://meiri.co/blog/gdpr-privacy-israel): חברה שמציעה טובין או שירותים לאנשים באיחוד, או מנטרת את התנהגותם שם, כפופה ל-GDPR גם אם היא יושבת בישראל. דיווח על הפרה תוך 72 שעות, מינוי DPO וצעדי ציות.
- [הסכמי SaaS: מה לבדוק לפני שחותמים](https://meiri.co/blog/saas-agreement-guide): תקנון SaaS שנחתם בקליק: מה ממנו תקף בישראל. רמת שירות, בעלות על הנתונים, נספח עיבוד מידע (DPA) לפי תקנה 15, תנאי יציאה ותנאים מקפחים בחוזה אחיד.
- [הסכמי רישיון טכנולוגי: סוגים ותנאים](https://meiri.co/blog/tech-licensing-agreements): הרישיון קובע מי רשאי לעשות מה, לכמה זמן ובאיזה טריטוריה. היקף הבלעדיות, תחום השימוש, שיפוי ותנאי סיום — וגם סיכון הקוד הפתוח שמשולב במוצר.
- [העברת מידע לחו״ל: חובות ומגבלות](https://meiri.co/blog/cross-border-data-transfer): ההעברה מותרת כשדין מדינת היעד מגן ברמה שאינה פחותה מהדין הישראלי, או באחד החריגים — הסכמה או התחייבות חוזית של המקבל. מה חייב להופיע בהסכם.
- [זיהוי פנים: רגולציה ופרטיות](https://meiri.co/blog/facial-recognition-law): אין בישראל חוק ייעודי לזיהוי פנים; הפיקוח נשען על חוק הגנת הפרטיות ועל הנחיות הרשות. מה נדרש בהסכמה, ומה הסיכון כשהאלגוריתם טועה בזיהוי.
- [זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: הכללים בפועל](https://meiri.co/blog/copyright-social-media): קרדיט הוא חובה נפרדת ולא רישיון, ושיתוף מחדש הוא העתקה לכל דבר. מתי יצירה נגזרת חורגת, ומה גובה הפיצוי שאפשר לפסוק בלא הוכחת נזק לכל הפרה.
- [חוזים אלקטרוניים: תוקף משפטי ודרישות החוק](https://meiri.co/blog/electronic-contract-validity): התכתבות ולחיצת ״אני מאשר״ יכולות להקים חוזה ולשמש ראיה — אם נשמרה השרשרת עם חותמות זמן. מתי נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת, ומה תובעים בהפרה.
- [חוזים חכמים: מעמד משפטי בישראל](https://meiri.co/blog/smart-contract-legal-status): אין חוק ייעודי לחוזים חכמים, אך דיני החוזים הכלליים חלים עליהם כמו על כל הסכם. מה קורה כשיש באג בקוד, מי נושא בנזק, ומה לדרוש לפני שחותמים.
- [חתימה דיגיטלית: תוקף משפטי ושימושים](https://meiri.co/blog/digital-signature-law): לחתימה ״פשוטה״ משקל ראייתי חלש; רק חתימה אלקטרונית מאושרת מקיימת כשלעצמה דרישת חתימה שבדין. לאילו מסמכים אסור להשתמש בה, ומי מוסמך להנפיק.
- [מחשוב ענן: סוגיות משפטיות ופרטיות](https://meiri.co/blog/cloud-computing-legal): העברת נתונים לענן אינה מעבירה את האחריות: חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע חלים גם כששרתי הספק בחו״ל. מה חייב בהסכם מול הספק, ומה באבטחה.
- [מידע ביומטרי: חקיקה והגנת פרטיות](https://meiri.co/blog/biometric-data-law): טביעת אצבע, סריקת פנים וזיהוי קול הם ״מידע בעל רגישות מיוחדת״. מתי מותר לאסוף, זכות העיון (סעיף 13), תיקון או מחיקה (סעיף 14), ומה מותר למעסיק לדרוש.
- [ממונה על הגנת הפרטיות (DPO): מי חייב למנות, ומה הממונה עושה](https://meiri.co/blog/privacy-protection-officer): חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי סעיף 17ב1: ארבע קבוצות, ״היקף ניכר״ לפי עמדת הרשות מ-14.7.2026, ממונה חיצוני, ניגוד עניינים ועיצום.
- [מצלמות אבטחה: חובות פרטיות וחוקיות](https://meiri.co/blog/cctv-privacy-law): צילום אדם ברשות היחיד בלי רשותו אסור, והתקנת מצלמות במקום עבודה מחייבת הודעה מוקדמת לעובדים. איפה אסור למקם, כמה זמן שומרים, ומי רשאי לעיין.
- [נטפליקס, יוטיוב וזכויות יוצרים: מה מותר ומה עלול לעלות לכם כסף](https://meiri.co/blog/streaming-content-copyright): צפייה מותרת, הורדה אסורה גם ״לשימוש עצמי״, ושיתוף קטע תלוי בנסיבות. אין בדין הישראלי כלל ״שמונה שניות״ — ומה עושים כשמקבלים הודעת הסרה.
- [סכסוכי דומיינים: הליכים ופתרונות](https://meiri.co/blog/domain-name-dispute-guide): אפשר לפתוח במכתב התראה; בדומיין בסיומת גנרית (כמו .com) — הליך UDRP שמוכרע בלי בית משפט, או תביעה בישראל לצו מניעה. גם בלי סימן רשום יש עילת גניבת עין.
- [סעיפי AI בחוזים: 6 סעיפים שאסור לפספס](https://meiri.co/blog/ai-contract-clauses): הגדרת המערכת, בעלות על הנתונים והמודל, הגבלת אחריות, ערבויות ביצוע, סודיות וטיפול בנתונים בסיום. מה חסר ברוב התבניות, ואיפה נופלת החשיפה.
- [עבירות סייבר בישראל: מה נחשב עבירה ומה עושים כשנפגעים](https://meiri.co/blog/cyber-crime-law): חדירה לחומר מחשב, שיבוש פעולת מחשב והפצת נגיף הן עבירות ייעודיות, ולצידן חלים חוק העונשין וחוק הגנת הפרטיות. מה לתעד, ואיך מגישים תלונה.
- [עוגיות ומעקב: חובות הסכמה ופרטיות](https://meiri.co/blog/cookie-consent-requirements): אין בישראל חוק עוגיות ייעודי, אבל עוגיות שבונות פרופיל הן מידע אישי, והרשות מעדיפה הסכמה אקטיבית. מתי חל GDPR, מה פוסל באנר עוגיות, ואיך מתעדים הסכמות.
- [עוזרים קוליים ו-AI: סוגיות פרטיות ורגולציה](https://meiri.co/blog/voice-ai-legal): מה שנאמר לעוזר קולי מוקלט, נשלח לשרת ומאוחסן — ואיסוף נתוני קול מחייב הסכמה ברורה. מה נדרש מעסק שמשלב AI קולי, ואיך דורשים מחיקת הקלטות.
- [עיצום כספי לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: כמה, איך מחשבים ומה עושים](https://meiri.co/blog/privacy-administrative-fines): הסכומים המעודכנים מ-1.1.2026 (153,540 ₪ במקום 150,000 ₪) לפי ההודעה מ-7.10.2026, חישוב לפי מספר אנשים, הפחתות לעסק קטן ו-45 ימים לטיעון.
- [פיצוי על הפרת פרטיות: תביעות ופסיקה](https://meiri.co/blog/privacy-breach-compensation): החוק מאפשר לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק ממשי, עד תקרה הקבועה בו לכל פגיעה. מה צריך להוכיח, כמה זמן יש להגיש, ולמה תיעוד מיידי מכריע את התיק.
- [פרטיות ילדים באינטרנט: חקיקה והגנות](https://meiri.co/blog/children-privacy-online): אין בישראל גיל הסכמה מיוחד לאיסוף מידע על ילדים — כלל גיל 13 הוא אמריקני. מה חייב אתר שאוסף מידע על ילד, איך מבקשים עיון ומחיקה, ומה הדין בפרסום תמונותיו.
- [קוד פתוח: היבטים משפטיים ודרישות עמידה בחוק](https://meiri.co/blog/open-source-legal): קוד פתוח אינו ״בלי תנאים״: חלק מהרישיונות מחייבים לפרסם את קוד המקור של המוצר שלכם. מה דורש כל רישיון, ומהי המלכודת של AGPL לחברות SaaS.
- [קיבלתם דרישה בגלל נגישות האתר: מה החוק באמת מחייב את העסק](https://meiri.co/blog/website-accessibility-law): קיבלתם מכתב דרישה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגלל נגישות האתר? מי חייב לפי מחזור, מה דורש תקן 5568 ברמה AA, כלל 60 הימים וההגנות שבחוק.
- [רגולציית AI בישראל ובאירופה: מדריך משפטי לחברות הייטק](https://meiri.co/blog/ai-regulation-israel): התקנה האירופית חלה גם על חברה ישראלית שמוכרת לאירופה. איך מסווגים מערכת לפי רמת סיכון, אילו חובות תיעוד ופיקוח אנושי נלוות, ומה אסור לחלוטין.
- [רגולציית פינטק בישראל: רישוי ופיקוח](https://meiri.co/blog/fintech-regulation-israel): בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מחלקים ביניהם את הפיקוח, ופעילות בלי רישיון היא עבירה פלילית. מה נדרש מחברה, ואילו רישיונות מדורגים ופטורים יש.
- [רחפנים ופרטיות: מה החוק אומר](https://meiri.co/blog/drone-privacy-law): צילום ברשות היחיד בלי הסכמה הוא פגיעה בפרטיות המזכה בפיצוי, ולצידה תלונה פלילית וצו מניעה. מה מותר לצלם מהאוויר, ואיך מתעדים כדי שהראיה תחזיק.
- [שיווק משפיענים: חובות גילוי וחוקיות](https://meiri.co/blog/influencer-marketing-law): שתי חובות בכל קמפיין — גילוי ברור של הקשר המסחרי בפוסט ודיוק בטענות על המוצר — והסכם בכתב שמגדיר אחריות. ומתי גם המותג נתפס בהפרה.
- [שימוש הוגן בזכויות יוצרים: גבולות החוק](https://meiri.co/blog/copyright-fair-use): מטרת השימוש, אופי היצירה, הכמות שנלקחה וההשפעה על השוק — ארבעה מבחנים, לא כלל אחד. ולמה ציון מקור אינו הופך שימוש למותר, גם כשנהוג לחשוב כך.
- [שמירת מידע: חובות ותקופות](https://meiri.co/blog/data-retention-requirements): מסמכי הנהלת חשבונות שבע שנים מתום שנת המס, רשומות בנקאיות שבע שנים, רשומה רפואית של מאושפז 20 שנה. ולמה שמירה מעבר לנדרש היא עצמה חשיפה.
- [תוכן שהוסר מפלטפורמה: מה הזכויות שלך בישראל](https://meiri.co/blog/content-moderation-law): בישראל אין לפלטפורמה חסינות מוחלטת, אבל גם אין חוק שמחייב אותה לנמק הסרה או לקיים ערעור. מה קובעים תנאי השימוש, מתי אפשר לתבוע, ואיך מגישים ערעור.
- [תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה עסק חייב לעשות עכשיו](https://meiri.co/blog/privacy-policy-requirements): אחרי תיקון 13: מי עדיין חייב ברישום מאגר מידע, מהי חובת ההודעה החדשה, מה חייב להופיע במדיניות פרטיות של אתר מסחר, ומתי ממנים ממונה.
- [תנאי שימוש ב-API: מה חייב להיות בהם](https://meiri.co/blog/api-terms-of-service): תנאי שימוש ב-API כחוזה: הגדרת שימוש מותר ומגבלות קצב, זמינות וגרסאות, מפתחות גישה וחוק המחשבים, מידע אישי — ומה בטל בחוזה אחיד.
- [אכיפה מנהלית: סמכויות ופיקוח](https://meiri.co/blog/administrative-enforcement): לגוף מינהלי יש סמכות להטיל קנס, לסגור עסק ולהוציא צו בלי בית משפט — אך רק מכוח חוק ובהליך שהוא קובע. על אילו פגמים מבטלים צו, ומה פקח רשאי לעשות בביקורת.
- [בוררות בינלאומית: מה באמת חל בישראל](https://meiri.co/blog/international-arbitration-israel): מאז 14.2.2024 חל על בוררות מסחרית בין-לאומית חוק נפרד, לצד חוק הבוררות ואמנת ניו-יורק לאכיפת פסק חוץ. דרישת הכתב, עיכוב הליכים ומה לבדוק בתניית בוררות.
- [בוררות מסחרית: הליך, יתרונות וחסרונות](https://meiri.co/blog/commercial-arbitration): בוררות מהירה, פרטית וסופית — ולכן גם כמעט בלי ערעור. מה בדיוק מוותרים כשחותמים על סעיף בוררות בחוזה, ואיך נראה ההליך שלב אחר שלב.
- [גישור חובה ופגישת מהו״ת: מה בית המשפט יכול לחייב — ומה לא](https://meiri.co/blog/mandatory-mediation-israel): גישור חובה בישראל: מה בית המשפט יכול לחייב באמת, מתי חלה פגישת מהו״ת לפי תקנה 37, מי חייב להתייצב, ומה המחיר של סירוב בפסיקת ההוצאות.
- [גישור מול בוררות: מה ההבדל ומה עדיף](https://meiri.co/blog/mediation-vs-arbitration-guide): גישור מול בוררות — ההבדל המשפטי המהותי, מה מחייב ומה לא, ומה עדיף לסכסוך שלכם. מדריך מעשי לפני שחותמים על סעיף בוררות בחוזה.
- [גישור מסחרי: איך מיישבים סכסוך עסקי — ומה הופך את ההסדר לאכיף](https://meiri.co/blog/commercial-mediation): גישור מסחרי בישראל: איך נכנסים להליך, מה חסוי בו לפי סעיף 79ג, כמה הוא עולה, ואיך הופכים את ההסדר לפסק דין אכיף — גם בלי שהוגשה תביעה.
- [הונאות צדקה: זיהוי והגנה](https://meiri.co/blog/charity-fraud-protection): עמותה חייבת להגיש לרשם דוח כספי שנתי הפתוח לעיון הציבור — ומי שאינה מגישה היא נורה אדומה. שבעה סימני אזהרה לפני תרומה, ומתי יש אחריות אישית.
- [הונאת דוא״ל עסקי: תגובה משפטית](https://meiri.co/blog/business-email-compromise-legal): מתחזה לספק או למנהל משכנע להעביר כסף לחשבון אחר — ו-24 השעות הראשונות קובעות אם אפשר לעצור את ההעברה. מי נושא בנזק, ואילו נהלים מונעים אותו.
- [הצהרת נגישות](https://meiri.co/accessibility): הצהרת הנגישות של אתר meiri.co: התקן ורמת ההתאמה (ת״י 5568 חלק 1, רמה AA), מגבלות ידועות, ערוצי פנייה נגישים, נגישות פיזית ואיש קשר לנושא נגישות.
- [השתתפות במכרזים ממשלתיים: תנאי סף, פסילת הצעה וערעור](https://meiri.co/blog/government-tender-participation): השתתפות במכרזים ממשלתיים: אילו תנאי סף מותר לדרוש, מתי מותר לחלט ערבות מכרז, מתי הצעה נפסלת, ולאן ותוך כמה זמן מגישים עתירה.
- [זכות עיון במסמכי חברה: מה בעל מניות רשאי לדרוש — ומה דירקטור](https://meiri.co/blog/corporate-books-records-access): לבעל מניות רשימה סגורה של מסמכים, ומעבר לה רק בציון מטרה ובכפוף לעילות סירוב; לדירקטור — כל מסמך הדרוש לתפקידו. והסף של 10% לשכר הדירקטורים.
- [זכיתם בבוררות — מה עכשיו? אכיפת פסק בורר](https://meiri.co/blog/arbitration-award-enforcement): על פסק בורר אפשר לערער רק אם הוסכם על כך מראש, וכדי לאכוף אותו צריך בקשת אישור בבית משפט. אילו טענות עומדות לצד שהפסיד, ומה עושים כשהוא נמצא בחו״ל.
- [חדלות פירעון של יחיד: מסלולי הפתיחה, תקופת הביניים וההפטר](https://meiri.co/blog/personal-bankruptcy-israel): שתי מטרות ההליך הן שיקום כלכלי של החייב ופירעון מרבי לנושים. מסלול רגיל אצל הממונה מול מסלול חובות בסכום נמוך, ההגבלות בתקופת הביניים, ומה אינו נמחק.
- [חובות נושא משרה בחברה: זהירות, אמונים ואחריות אישית](https://meiri.co/blog/board-of-directors-duties): חובת הזהירות נמדדת ברשלנות, וחובת האמונים אוסרת ניגוד עניינים, תחרות וניצול הזדמנות. מתי אפשר פטור, שיפוי וביטוח D&O — ואיפה הגבול שאין לחצות.
- [חוק חופש המידע: כיצד לקבל מידע מרשויות](https://meiri.co/blog/freedom-of-information): בקשה ממוקדת מקבלת תשובה; בקשה רחבה מדי נדחית. מה מותר לרשות לסרב למסור, מהו מבחן המידתיות, ואיך תוקפים סירוב בעתירה מינהלית.
- [חוקי יסוד בישראל: זכויות אדם ואזרח](https://meiri.co/blog/constitutional-rights-israel): לישראל אין חוקה כתובה, אך חוקי היסוד מגנים על כבוד, חירות, פרטיות וחופש עיסוק — ובית המשפט רשאי לפסול חוק שסותר אותם. ומתי מותר למדינה לפגוע בזכות.
- [מדיניות פרטיות](https://meiri.co/privacy-policy): איזה מידע נאסף ב-meiri.co ולמי הוא נמסר — כולל formsubmit.co ו-Google Analytics — כמה זמן הוא נשמר, וזכויות העיון, התיקון והמחיקה לפי חוק הגנת הפרטיות.
- [מה נחשב תעמולת בחירות? המבחנים בפועל](https://meiri.co/blog/what-counts-as-election-propaganda): החוק אינו מגדיר ״תעמולת בחירות״, והמבחן שהתגבש הוא התכלית הדומיננטית של הפרסום — בלי צורך בקריאה מפורשת להצביע. ומתי בכלל חלים האיסורים.
- [מכתב התראה לפני תביעה: שלד להעתקה, מה לכלול ומה לא](https://meiri.co/blog/demand-letter-before-lawsuit): ככלל אין חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, אבל יש חוקים שדורשים פנייה בכתב. מה לכלול, שלד מכתב להעתקה, ומה לא לכתוב: איומים, השמצות והעתקים.
- [ממשל עמותות: חובות ניהול תקין](https://meiri.co/blog/charity-governance-requirements): אישור ניהול תקין הוא תנאי לתקצוב ממשלתי, וחבר ועד נושא באחריות אישית. מה מדווחים ועד מתי, מתי חייבים לצאת מהחדר בניגוד עניינים, ואיך מזמנים אסיפה.
- [מניעת הונאות תשלום: חובות משפטיות](https://meiri.co/blog/payment-fraud-prevention): בחיוב לא מורשה יש חלון זמן לדרוש ביטול, ולחברת האשראי מועד קצוב להשיב. מתי גם הפלטפורמה אחראית, ומה נדרש מעסק שמקבל תשלומים מקוונים.
- [סדר פירעון החובות בחדלות פירעון: מי מקבל ראשון](https://meiri.co/blog/bankruptcy-priority-claims): שכר עבודה ופיצויי פיטורים הם חוב בדין קדימה — לפני נושה כללי, ועד תקרה שמתעדכנת ב-1 בינואר. שבע הדרגות לפי הסדר, והשוויון בתוך כל דרגה.
- [עד מומחה: תפקיד, כללים ומשמעות](https://meiri.co/blog/expert-witness-guide): עד מומחה רשאי לחוות דעה ולא רק למסור עובדות, וההגשה כפופה לסדרי הדין ולפקודת הראיות. ההבדל בין מומחה מטעם הצד למומחה מטעם בית המשפט.
- [עתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית: איך זה עובד](https://meiri.co/blog/election-committee-petition-guide): הסעד היחיד שסעיף 17ב מקנה הוא צו מניעה — לא פיצוי ולא סעד הצהרתי. מי עותר ומי נשמע, סדרי הדין והאגרות, שיהוי, והוצאות לשני הכיוונים.
- [עתירה מינהלית: מה החוק דורש בפועל](https://meiri.co/blog/administrative-petition-guide): הסמכות היא של המחוזי כבית משפט לענינים מינהליים, המועד 45 יום ובלא שיהוי, והעילות הן עילות בג״ץ. מה חייב בכתב העתירה, וצו ביניים בבקשה נפרדת.
- [צו מניעה זמני: מה בית המשפט בודק ואיזו ערובה נדרשת](https://meiri.co/blog/injunction-temporary-order): בית המשפט בוחן ראיות לכאורה, נחיצות ומאזן נוחות — והתחייבות עצמית וערובה הן תנאי ולא המלצה. במעמד מי מתקיים הדיון, ומה קורה אם התביעה נדחית.
- [קיזוז קרדיטי פחמן: מה חברות ישראליות חייבות לדעת לפני שחותמות](https://meiri.co/blog/carbon-offset-legal-framework): אין בישראל חקיקה ייעודית לסחר בקרדיטים: חלים דיני חוזים, והרשות היא המשרד להגנת הסביבה. מה חברה ציבורית מדווחת, ומתי פרסום ירוק הופך לחשיפה.
- [רישיון עסק: החובה, המסלולים וההשגה על סירוב](https://meiri.co/blog/licensing-business-israel): ניהול עסק טעון רישוי בלי רישיון הוא עבירה של אחריות קפידה, והרישיון ניתן ל-15 שנים כברירת מחדל. המחסום שמפיל בקשות הוא דיני התכנון והבנייה.
- [שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות: מה אסור לפי סעיף 2א](https://meiri.co/blog/public-property-election-propaganda): האיסור חל בכל עת ולא רק בתקופת הבחירות, והוא משתרע על כספים ונכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים של גוף מבוקר. שני החריגים, ומה שינה תיקון מס׳ 42.
- [תחלוף בביטוח: מתי חברת הביטוח תובעת בשמכם](https://meiri.co/blog/insurance-subrogation-guide): אחרי שהמבטחת שילמה היא נכנסת לנעליכם ותובעת את האחראי לנזק. ולכן ויתור מרצון מול המזיק עלול להחזיר אתכם לתביעה — וגם חובת שיתוף הפעולה מחייבת.